ג'יימס ואן פליט
 | |
| ג'יימס ואן פליט | |
| לידה |
19 במרץ 1892 פורט לי, ניו ג'רזי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1992 (בגיל 100) פולק, פלורידה, ארצות הברית |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1915–1953 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-4 מפקד הדיוויזיה ה-90 מפקד הקורפוס ה-23 מפקד הקורפוס ה-3 מפקד הארמייה השנייה מפקד הארמייה השמינית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 צלב השירות המצוין (3) מדליית השירות המצוין (4) כוכב הכסף (3) כוכב הארד (3) לב הארגמן (3) מדליית האוויר (2) | |
גנרל ג'יימס אלווארד ואן פליט (באנגלית: James Alward Van Fleet; 19 במרץ 1892 - 23 בספטמבר 1992) היה מפקד בכיר בצבא ארצות הברית אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
ואן פליט נולד ב-19 במרץ 1892 בפורט לי שבמדינת ניו ג'רזי, ארצות הברית. בגיל צעיר עברה המשפחה לפלורידה ושם עברה עליו ילדותו. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1911, נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט). הכיתה שבה למד זכתה לכינוי "כיתת הכוכבים", בשל העובדה שלא פחות מ-59 מחבריו לספסל הלימודים הגיעו לדרגות גנרלים. המפורסמים שבהם: דווייט אייזנהאואר ועומר בראדלי. הוא שיחק בעמדת המגן בנבחרת הפוטבול של האקדמיה. ב-1915 סיים את לימודיו ונכנס כלוטננט משנה לצבא ארצות הברית. ב-1 ביולי 1916 הועלה לדרגת לוטננט, וב-15 במאי 1917 לדרגת קפטן. במהלך מלחמת העולם הראשונה, לחם כמפקד גדוד בחזית המערבית כחלק מחיל המשלוח של הגנרל ג'ון פרשינג.
ב-17 ביוני 1918 הועלה לדרגת מייג'ור. ב-4 בנובמבר 1922 הורד חזרה לדרגת קפטן, ודרגת המייג'ור הוחזרה לו ב-6 בדצמבר 1924. לצד הקריירה הצבאית שלו, בין 1923–1924 שימש כמאמן נבחרת הפוטבול של אוניברסיטת פלורידה. באוגוסט 1935 הועבר לעתודה בקליפורניה. ב-1 באוקטובר 1936 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. באוגוסט 1939 מונה למפקד הגדוד ה-1 של רגימנט הרגלים ה-29. ב-26 ביוני 1941 הועלה לדרגת קולונל, וביולי של אותה שנה מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-8.
מלחמת העולם השנייה
עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, היה ואן פליט מפקד רגימנט הרגלים ה-8. הוא פיקד על הרגימנט במשך שלוש שנים, והוביל אותו במהלך הפלישה לנורמנדי בחוף יוטה והקרבות בחזית המערבית. הוא היה קצין מוכשר מאוד, אולם לא זכה לקידום כלשהו כי הרמטכ"ל ג'ורג' מרשל התבלבל בינו לבין קצין אלכוהוליסט ידוע בעל שם דומה. הטעות התבררה כאשר חברו לשעבר לספסל הלימודים של ואן פליט, דווייט אייזנהאואר העמיד את מרשל על טעותו, ולפיכך ב-1 באוגוסט 1944 הוא הועלה לדרגת בריגדיר גנרל (כוכב אחד), ומונה לעוזר מפקד הדיוויזיה ה-2. הדיוויזיה הייתה חלק מהקורפוס ה-5 אשר היה חלק מהארמייה הראשונה של קורטני הודג'ס. הוא לחם עם הדיוויזיה בקרב פאלז, ובספטמבר של אותה שנה הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-4, ובאוקטובר הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-90 אשר הייתה חלק מהקורפוס ה-3 שהיה חלק מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. ב-15 בנובמבר 1944 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (שני כוכבים), ובדצמבר פיקד על הדיוויזיה במהלך הקרב על הבליטה. בפברואר 1945 השתתפה הדיוויזיה שלו בפריצת קו זיגפריד, ועוד באותו החודש הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-23, אשר שימש ככוח כיבוש במערב גרמניה. במרץ של אותה שנה הועבר לפקד על הקורפוס ה-3. הוא פיקד על הקורפוס במהלך כיבוש כיס הרוהר, ולאחר מכן התקדם דרך בוואריה עד שנצטווה לעצור על הגבול האוסטרי.
לאחר המלחמה
ב-27 ביוני 1946 הוא הורד חזרה לדרגת בריגדיר גנרל, ומונה לסגן מפקד הארמייה הראשונה. ב-6 בדצמבר 1947 מונה לראש מטה פיקוד הצבא של אירופה. ב-18 בינואר 1948 הוא מונה לראש משלחת של 250 יועצים צבאיים אמריקאיים שנשלחה לסייע לממלכת יוון במלחמת האזרחים היוונית. ב-24 בינואר של אותה שנה הוחזרה לו דרגת המייג'ור גנרל, וב-19 בפברואר הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל (שלושה כוכבים). פסל לזכרו עמד עד שנת 2007 בעיר קסטוריה שביוון. באוגוסט 1950 הוא מונה למפקד הארמייה השנייה. ב-11 באפריל 1951 הוא נשלח להילחם במלחמת קוריאה, ומונה למפקד הארמייה השמינית במקום מת'יו רידג'וויי. ב-31 ביולי 1951 הוא הועלה לדרגת גנרל (ארבעה כוכבים). ואן פליט המשיך במאמציו של רידג'וויי לשפר את המורל של הארמייה השמינית, ופיקד עליה במהלך מלחמת ההתשה שניהלה מול צבאות סין וקוריאה הצפונית בשנתיים שלאחר מכן, עד לשביתת הנשק במלחמה ב-27 ביולי 1953. בנו היחיד של ואן פליט, אשר נקרא אף הוא ג'יימס, היה טייס ונהרג במהלך המלחמה. הוא פרש משירות ב-31 במרץ 1953.
אחריתו
ב-1957 הוא היה הרוח החיה מאחורי הקמת "אגודת קוריאה" (Korea Society) ארגון ללא כוונת רווח אשר נועד לקדם את היחסים בין ארצות הברית לשתי הקוריאות. ואן פליט נפטר ב-23 בספטמבר 1992 בחוותו בעיר פולק בפלורידה, בגיל 100. בעת פטירתו היה הגנרל האמריקני החי המבוגר ביותר. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס ואן פליט באתר בית הקברות ארלינגטון (באנגלית)
- הרצון לנצח: חייו של הגנרל ג'יימס ואן פליט (באנגלית)
- ג'יימס ואן פליט באנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'יימס ואן פליט באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- ילידי 1892
- מעוטרי אות השירות המצוין
- אישים הקבורים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון
- קצינים אמריקאים במלחמת העולם הראשונה
- גנרלים אמריקאים במלחמת העולם השנייה
- מפקדי גייסות בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
- מפקדי הארמייה השנייה של צבא ארצות הברית
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי צלב השירות המצוין
- מעוטרי כוכב הארד
- מעוטרי כוכב הכסף
- מעוטרי לב הארגמן
- מעוטרי מדליית האוויר
- מפקדי הארמייה השמינית של צבא ארצות הברית
- מפקדי הקורפוס השלישי בצבא ארצות הברית
- נפטרים ב-1992
- בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
- אמריקאים ממוצא הולנדי