ג'יימס מרטין
 | |||||
| המושל ג'יימס מרטין, דצמבר 1988 | |||||
| לידה |
11 בדצמבר 1935 (גיל: 88) סוואנה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס גראבס מרטין | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | מכללת דייווידסון, אוניברסיטת פרינסטון | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, כימאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
ג'יימס גראבס מרטין (באנגלית: James Grubbs Martin; נולד ב-11 בדצמבר 1935) הוא פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמושל ה-70 של מדינת קרוליינה הצפונית בשנים 1985–1993. הוא היה המושל השלישי מהמפלגה הרפובליקנית שנבחר לתפקיד לאחר תקופת השיקום, והחמישי בסך הכל. נכון ל-2021, הוא הרפובליקני היחיד שמילא שתי תקופות כהונה מלאות כמושל המדינה. בשנים 1973–1985 היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס התשיעי של קרוליינה הצפונית.
ביוגרפיה
ג'יימס גראבס מרטין נולד בדצמבר 1935 בעיר סוואנה שבג'ורג'יה, וגדל לאחר מכן בקרוליינה הדרומית. הוא סיים את לימודיובשנת 1957 השלים את לימודיו הגבוהים במכללת דייווידסון כבוגר אוניברסיטה. זמן קצר לאחר סיום הלימודים, ב-1 ביוני, נישא מרטין לדורותי אן מקוליי, תושבת שארלוט. ב-1960 השלים דוקטורט בכימיה מאוניברסיטת פרינסטון[1]. לאחר מכן היה פרופסור חבר לכימיה במכללת דייווידסון עד 1972. כחבר בסגל המכללה, סיפק מרטין ייעוץ אסטרטגי לסניף הרפובליקנים הצעירים של המכללה. בשנת 1966 הוא נבחר למועצת הנציבים של מחוז מקלנבורג. הוא מילא תפקיד זה במשך שבע שנים, כיהן כיו"ר המועצה בין השנים 1967–1968 ושוב לזמן קצר ב-1971. הוא היה נשיא איגוד נציבי המחוזות בקרוליינה הצפונית.
בבחירות 1972 נבחר מרטין אל בית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס התשיעי של קרוליינה הצפונית, אשר בסיסו בשארלוט. הוא ייצג את המחוז במשך תריסר שנים. הוא שירת כחבר בוועדת הדרכים והאמצעים, וכיו"ר ועדת המחקר הרפובליקנית בבית הנבחרים. ב-1983 הוא הפך לחבר בית הנבחרים הראשון שקיבל את פרס צ'ארלס לת'רופ פרסונס מאת האגודה האמריקנית לכימיה, המוענק לכימאים אמריקאים בעלי שירות ציבורי מצטיין.
ב-1984, עם עזיבת המושל המכהן ג'ים האנט את תפקידו בגלל הגבלות כהונה, התמודד מרטין על מועמדות המפלגה הרפובליקנית וזכה בבחירות המקדימות. ביום הבחירות הכלליות גבר על התובע הכללי של קרוליינה הצפונית ומועמד המפלגה הדמוקרטית, רופוס אדמיסטן, בפער בן תשעה אחוזים. מרטין נעזר בפופולריות של הרפובליקנים בעקבות ניצחונו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בבחירות לנשיאות שהתקיימו במקביל. לניצחונו סייעה גם תמיכתו של סגן המושל ג'ימי גרין אשר הובס בידי אדמיסטן בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. גרין היה ממזרח קרוליינה הצפונית, והבעת התמיכה בו סייעה למרטין להבטיח תמיכה נרחבת בקרב דמוקרטים שמרניים בחלק זה של המדינה.
בשעה שרוב האישיויות הפוליטיות שהתמודדו לתפקיד המושל נטו להבטיח הבטחות במגוון רחב של סוגיות החל מחינוך ועד שירותי בריאות הציבור, מרטין הבטיח הבטחה אחת שזכתה לתשומת לב רבה; הוא התחייב לעסוק בכל סדרי העדיפויות במדינה, אך הבטחתו היחידה הייתה כי הבנייה בכביש הבין-מדינתי 40 מראלי לווילמינגטון תיגמר בטרם יעזוב את תפקידו. קטיעת ההזנחה ארוכת-השנים של מסלול הכביש בברסטו שבקליפורניה עד לראלי פתחה את אזור החוף הדרום-מזרחי של קרוליינה הצפונית לשאר ארצות הברית. מרטין אכן היה נאמן להבטחתו, והשלמת הבניות בכביש תמה לפני סיום כהונתו הראשונה[2].
מרטין נבחר בקלות מחדש בבחירות 1988, והביס את סגן המושל בוב ג'ורדן בפער של 13 אחוזים. בכך הוא הפך לחבר המפלגה הרפובליקנית הראשון שנבחר לשתי תקופות כהונה כמושל קרוליינה הצפונית. בשנת 1993 פרש מהחיים הפוליטיים והיה ליושב ראש הנהלת מרכז המחקר ג'יימס קנון במרכז הרפואי קרוליינאס בשארלוט. ב-2012 הוא מונה להוביל חקירה בנוגע לקביעות אקדמיות באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 הביע מרטין תמיכה במועמדותו של מושל אוהיו ג'ון קייסיק, בשלב הבחירות המקדימות לנשיאות. מרטין הוא נגן טובה מושבע.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס מרטין באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ביוגרפיה, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ^ ג'ון הוד, Political Grudges Are Nothing New, באתר John Locke Foundation, 11 באוקטובר 2013 (באנגלית)
