גבול אפגניסטן-פקיסטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבול אפגניסטן-פקיסטן
קו דוּרָנד
אפגניסטןאפגניסטן פקיסטןפקיסטן
אורך כולל 2,640 ק"מ
תאריך קביעה 1893

גבול אפגניסטן-פקיסטן (נקרא גם קו דוּרָנד, באנגלית: Durand Line, בפשטו: د ډیورنډ کرښه, באורדו: ڈیورنڈ لکیر, בדארי: خط دیورند) הוא גבול בינלאומי בין אפגניסטן לפקיסטן בדרום אסיה[1][2] הקצה המזרחי של קו הגבול מגיע עד גבולן של שתי המדינות עם סין והקצה המערבי מגיע עד גבולן עם איראן אורך הגבול: 2,640 קילומטרים.

קו הגבול הוקם בשנת 1893 כגבול בינלאומי בין אמירות אפגניסטן לראג' הבריטי (האימפריה הבריטית של הודו) על ידי מורטימר דורנד (אנ') שהיה דיפלומט בריטי ועבד א-רחמן ח'אן אמיר אפגניסטן, במטרה לקבע את תחומי ההשפעה שלהם ולשפר את היחסים הדיפלומטיים והסחר ביניהן.[3]

למרות ההכרה הבין-לאומית בקו דורנד כגבולה המערבי של פקיסטן, הוא אינו מוכר על ידי ממשלת אפגניסטן[4][5][6] ומעת לעת שליטי אפגנסטן מכריזים על כך בפומבי.[7]

מנקודת מבט גאופוליטית וגאואסטרטגית, קו גבול זה הוא אחד הגבולות המסוכנים ביותר בעולם.[8][9]

גאוגרפיה

קו דורנד מתחיל בנקודה הצפונית ביותר שלו במפגש הגבולות של אפגניסטן, פקיסטן וסין, באזור רכס הרי ואכאן (אנ') הגבוה ומושלג תמיד. משם הוא נע דרומה, חוצה את רכס הרי הינדו-כוש, דרך מעברים הרריים תלולים ואזורים מבודדים, מדרום לעיר האפגנית Ishkashim ומצפון (וכן ממזרח) לעיר הפקיסטנית Chitral, הממוקמת בעמק בשם זהה. הקו ממשיך ומתפתל בכיוון דרום-מערב, במקביל לנהר קונאר (אנ') דרך אזורים הרריים שבטיים ווחוצה את מעבר ח'ייבר כשהעיר האפגנית ג'לאלאבאד ממערב, והעיר הפקיסטנית פשאוור ממזרח לקוו.

הקוו ממשיך להתפתל בכיוון דרום-מערב עד למפגש עם כביש 25 הפקיסטני שהמשכו באפגניסטן נקרא כביש ספין בולדאק (אנ'), ממערב לעיירה צ'אמאן (אנ'). כ-300 קילומטרים דרומה, קוו הגבול פונה מערבה לכיוון מפגש הגבולות, באזור העיר האיראנית זאהדאן, זאראנג' (אנ') באפגניסטן, וטפטאן (אנ') הפקיסטנית.

הטקסט המלא בן 20 העמודים של סקרי גבולות משותפים אלה בין הודו לאפגניסטן זמין במספר מקורות.[10]

לאורך כל הגבול, השטח מתאפיין ברכסים תלולים, ערוצים עמוקים, קניונים ואזורים בהם יושבת אוכלוסייה שבטית, לעיתים בדלנית, מה שמקשה על מעקב ושליטה של שתי הממשלות.

היסטוריה

ארכוסיה (אנ') ופקתאס (אנ') (אבות שבטי הפשטונים) במהלך האלף הראשון לפני הספירה

הפתאנים (פַשטוּנים) הם קבוצה אתנית ממוצא איראני שרובם חיו וחיים בשבטים שונים, בדרום-מזרח אפגניסטן ובצפון-מערב פקיסטן.[11] על אף מוצאם המשותף הם חיו כשבטים עצמאיים והחזיקו בטריטוריות משלהם.[12] באזורים הדרומיים יותר חיו וחיים הבלוצ'ים. רובם בפקיסטן ומיעוטם באפגניסטן ובאיראן. גם הם חיו וחיים כשבטים עצמאיים ונהנים מאוטונומיה אזרחית ותרבותית (למעט באיראן).[8] במאה ה-19 נמצא אזור הגבול בלב מאבק ההשפעה בין האימפריה הבריטית (הודו הבריטית) והאימפריה הרוסית. מאבק שכונה "המשחק הגדול".[13]

ב-1893 נחתם "הסכם דורנד" בין הנציג הבריטי סר מורטימר דורנד לבין האמיר האפגני עבד א-רחמן ח'אן ונקבעו תחומי ההשפעה של שני הצדדים ושורטט הגבול "קו דורנד" לאורך כ-2,640 ק"מ.[14] הקוו חצה באורח מלאכותי את שטחי המגורים והמחיה של שבטים פשטונים ובלוצ'ים ופיצל משפחות וקהילות אתניות לשני צידי הגבול. בריטניה ראתה בקו הסכם בינלאומי תקף, ולעומתה, אפגניסטן, ראתה את הקוו כגבול זמני, שנכפה עליה בידי מעצמה קולוניאלית.[5][6][7]

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: יורשיו של עבד א-רחמן, האמירים חביבאללה ח'אן ואחריו אמאנואלה ח'אן, והבאים אחריהם הכירו בקוו כגבול קבע.[10]

ב-1947 משהוקמה מדינת פקיסטן ופרשה מהודו הבריטית, עברה אליה השליטה בצד המזרחי של קו דורנד.[15] אפגניסטן סירבה להכיר בגבול החדש ובשנת 1949, בישיבת העצרת הכללית של האו"ם, שגריר אפגניסטן הכריז על הסכם קו דורנד כבלתי תקף (על אף שעל פי המשפט הבינלאומי להצהרתו לא היה תוקף). עיקר הטיעון היה שההסכמים בין הודו הבריטית לאפגניסטן, כולל קו דורנד, פגו כאשר הבריטים עזבו את דרום אסיה, וכי הגבול אינו לגיטימי, משום שנחתם והוקם, תחת לחץ.[10]

הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-28 בדצמבר 1979 הביאה לתגובת נגד של המערב ודרך קו דורנד עברו פליטים, לוחמים של המוג'אהדין ונשק, בגיבוי של ממשלות פקיסטן וארצות הברית.[10] לאחר נסיגת ברית המועצות בשנת 1989, הגבול הפך לזירה של שליטה שבטית, הברחות, והתבססות קבוצות אסלאמיות קיצוניות ובראשן הטליבאן.

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הובילה ארצות הברית את המלחמה באפגניסטן. הגבול הפך לאזור פעילות צבאית אינטנסיבית נגד קבוצות חמושות, בעיקר של אל-קאעדה. המעברים בקוו הגבול ובמיוחד מעבר ח'ייבר נוצלו על ידי ארצות הברית להעברת תחמושת, אספקה ולוגיסטיקה לכוחות שבאפגניסטן ומנגד, הטליבן עשו מאמצים לחבל במעבר.[16]

ביולי 2003, התעמתו כוחות פקיסטניים ואפגניים סביב עמדות גבול. ממשלת אפגניסטן טענה כי הצבא הפקיסטני הקים בסיסים בעומק של עד 600 מטרים בתוך אפגניסטן, טענתם נבדקה ונמצאה נכונה.[17] בשנת 2007, פקיסטן שוב הקימה גדרות ועמודים במרחק של כמה מאות מטרים בתוך אפגניסטן, אך הצבא האפגני הסיר אותם במהירות והחל להפגיז עמדות פקיסטניות.[17]

ב-2013 כוננה שוב ממשלה באפגניסטן וב-2014 החלו האמריקאים להסיג את כוחותיהם, מהלך שהושלם רק ב-2021.[10]

החל מ-2006 פקיסטן מתכננת להקים גדר ולמקש את האזורים הסמוכים לקוו דורנד ובשנת 2017 החלה הבנייה, במטרה למנוע טרור, סחר בנשק וסמים, וכן הסתננות ותנועת פליטים מאפגניסטן לפקיסטן.[18]

באותה עת, היו בגבול שמונה נקודות מעבר רשמיות וכ-1,000 עמדות צבאיות, מעל 400 מתוכן היו באזור הצפון-מערבי. העמדות הפקיסטניות כוללות מגדלי שמירה, מחסומים ונעשה שימוש ביותר מ-800 רחפנים צבאיים.[19] נכון ל-21 בינואר 2022, שר הפנים של פקיסטן הצהיר כי בניית הגדר עומדת להסתיים עם בניית 20 הקילומטרים האחרונים שנותרו.[20]

ביוני 2016 הודיעה פקיסטן כי השלימה חפירת 1,100 קילומטרים של תעלות לאורך הגבול באזור בלוצ'יסטן למניעת תנועות בלתי חוקיות והברחות לפקיסטן.[21] במרץ 2017 הוכרז על תוכנית לבניית 338 מחסומים ועמדות צבאיות לאורך הגבול, עד 2019.[22]

לאורך כל השנים אפגניסטן אינה מסכימה ומגנה את המהלך, בטענה שהגבול אינו לגיטימי וכן בשל "הפרת ריבונותה", "הגבלת חופש התנועה" של בני שבטים שהגבול חוצה אותם.[23][24][25]

קו דורנד נותר מוקד למחלוקות גאו-אסטרטגיות, מתחים אתניים, וחוסר יציבות ביטחונית.

מעברי גבול וכלכלה

שתי המדינות הן שותפות סחר מרכזיות, ולכן מעברי הגבול לאורך הגבול המשותף חשובים כלכלית לשתי המדינות.[26] המעברים החשובים ביותר הם: מעבר הגבול טורקהאם (אנ') ומעבר ח'ייבר שמשמש הקשר היבשתי העיקרי בין מרכז אסיה לתת -היבשת ההודית.[27]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבול אפגניסטן-פקיסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ "Pakistan". CIA World Factbook. ארכיון מ-10 בינואר 2021. נבדק ב-17 במאי 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ הודו טוענת שגם לה יש לה גבול עם אפגניסטן, בחלק המזרחי של קו דורנד, עקב תביעתה על חבל קשמיר. (ראה: קשמיר).
  3. ↑ A Selection of Historical Maps of Afghanistan (G&M Reading Room, Library of Congress), web.archive.org, ‏2019-01-09
  4. ↑ Why the Durand Line Matters, thediplomat.com (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 "No change in stance on Durand Line: Faizi". Pajhwok Afghan News. 24 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2013. נבדק ב-17 במאי 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 Grare, Frédéric (באוקטובר 2006). "Carnegie Papers – Pakistan-Afghanistan Relations in the Post-9/11 Era" (PDF). p. 3. ארכיון (PDF) מ-8 באוגוסט 2017. נבדק ב-17 במאי 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 Siddiqui, Naveed (5 במרץ 2017). "Afghanistan will never recognise the Durand Line: Hamid Karzai". Dawn. ארכיון מ-4 באוגוסט 2019. נבדק ב-17 במאי 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 The Troubled Afghan-Pakistani Border - Council on Foreign Relations, web.archive.org, ‏2010-05-25
  9. ↑ The World's Most Dangerous Borders - By Philip Walker | Foreign Policy, web.archive.org, ‏2011-12-31
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 Muhammad Qaiser Janjua, [https://web.archive.org/web/20110720015319/http://edocs.nps.edu/npspubs/scholarly/theses/2009/Jun/09Jun_Janjua.pdf#page=27 IN THE SHADOW OF THE DURAND LINE: SECURITY, STABILITY, AND THE FUTURE OF PAKISTAN AND AFGHANISTAN], NAVAL POSTGRADUATE SCHOOL MONTEREY, CALIFORNIA, June 2009, עמ' 27-22, 45
  11. ↑ The World Factbook — Central Intelligence Agency, web.archive.org, ‏2018-11-16
  12. ↑ Amy Romano, A historical atlas of Afghanistan, New York : Rosen Pub. Group, 2003, עמ' 28, מסת"ב 978-0-8239-3863-6
  13. ↑ Magda El-Sherbini, Research Guides: Middle East Studies: The Great Game, guides.osu.edu (באנגלית)
  14. ↑ Durand Line | Geography, History, Geopolitics, & Facts | Britannica, www.britannica.com, ‏2025-04-10 (באנגלית)
  15. ↑ Information of Pakistan, web.archive.org, ‏2010-07-23
  16. ↑ Jr, Richard A. Oppel (2009-01-02). "Pakistan Briefly Reopens Key NATO Supply Route". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-05-17.
  17. ^ 17.0 17.1 RFE/RL Afghanistan Report, www.globalsecurity.org
  18. ↑ Abdul Basit, Pakistan-Afghanistan border fence, a step in the right direction, Al Jazeera (באנגלית)
  19. ↑ "At an Afghanistan border crossing, people face uncertainty and a long wait". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-05-17.
  20. ↑ "2680kms fencing along Pak-Afghan border completed, Sh Rashid tells Senate". nation.com.pk. אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2022. נבדק ב-17 במאי 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ qaiser.butt, 1,100km trench built alongside Pak-Afghan border in Balochistan, The Express Tribune, ‏2016-06-20 (באנגלית)
  22. ↑ Dawn.com, Former TTP spokesman Ehsanullah Ehsan has turned himself in: Pak Army, DAWN.COM, ‏2017-04-17 (באנגלית)
  23. ↑ Farhan Bokhari, Pakistan to mine and fence Afghan border, www.ft.com, ‏December 27, 2006
  24. ↑ Azadi, RFE/RL's Radio. "Afghans To Remove Pakistani Border Gate". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2025-05-17.
  25. ↑ "Pakistan progress on Afghan fence" (באנגלית). 2007-05-10. נבדק ב-2025-05-17.
  26. ↑ "Afghan Taliban seize border crossing with Pakistan in major advance". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-05-17.
  27. ↑ Khyber Pass Economic Corridor (KPEC), World Bank (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גבול אפגניסטן-פקיסטן41152897Q288292

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גבול_אפגניסטן-פקיסטן&oldid=3012695"