חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן
 | |||||||||
| חביבאללה על סוסו | |||||||||
| לידה |
3 ביוני 1872 סמרקנד, אמירות בוכרה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
20 בפברואר 1919 (בגיל 46) לגמאן, אמירות אפגניסטן .svg){kind=small} | ||||||||
| מדינה |
 אפגניסטן | ||||||||
| דת | אסלאם סוני | ||||||||
| שושלת ברכזאי | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
חַבְיִבָּאלָלָה חָ'אן (בפשטו/דארי: حبیبالله خان; 3 ביוני 1872 – 20 בפברואר 1919) לבית שושלת ברכזאי היה אמיר אפגניסטן בין השנים 1901–1919. בתקופת שלטונו של חביבאללה הייתה אפגניסטן מדינת חסות בריטית ולמרות דרישות של פלגים רבים בחצר המלוכה, חביבאללה התנגד להילחם נגד הבריטים על עצמאות אפגנית. מדיניותו הביאה בסופו של דבר להפיכה במסגרתה התנקשות פוליטית סיימה את שלטונו של חביבאללה.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
חביבאללה נולד בסמרקנד, אמירות בוכרה (כיום באוזבקיסטן) שהייתה ביחסים קרובים עם אמירות אפגניסטן. חביבאללה היה הבן הבכור של עבד א-רחמן ח'אן לבית שושלת ברכזאי אשר שלטה באמירות אפגניסטן מאז אמצע המאה ה-19 כאשר החליפה את האימפריה הדוראנית. בשנת 1879, המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה הפכה את האמירות האפגנית למדינת חסות של האימפריה הבריטית. בריטניה הייתה במאבק כוחות על מרכז אסיה נגד האימפריה הרוסית (ראו המשחק הגדול) שבאותה התקופה הפכה את בוכרה למדינת חסות שלה.
בשנת 1880 נפטר איוב ח'אן, אמיר אפגניסטן ועבד א-רחמן ירש אותו, מכאן שחביבאללה הפך ליורש העצר האפגני לפי ירושת הבכור. עבד א-רחמן שלט ביד ברזל על אפגניסטן והביא להסדר שלטוני ולקביעת הגבול עם הראג' הבריטי; קו דוראנד (כיום משמש כגבול הבינלאומי בין אפגניסטן לפקיסטן). במותו של עבד א-רחמן בשנת 1901 ירש אותו חביבאללה והמשיך במדיניות של שימור הסדר האזרחי שאביו בנה לפניו.
אמיר אפגניסטן
עם עלייתו לשלטון, חביבאללה החל באופן מיידי ברפורמות ומודרניזציה נחוצה לארצו, כולל פיתוח רשת חשמל בערים הגדולות, הבאת מכוניות ממונעות וחידושים רפואיים מאירופה. ההשפעה הבריטית על אפגניסטן כללה שליטה מלאה של הפרלמנט הבריטי על יחסי החוץ של אפגניסטן. כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה, שר המלחמה של האימפריה העות'מאנית, אנוור פאשה, שכנע את הפאדישאה מהמט החמישי, שפעל בנוסף לתפקידו השלטוני כח'ליפה, לקרוא לכל המוסלמים מרחבי העולם לצאת בג'יהאד (מלחמה קדושה) נגד מדינות ההסכמה.
חביבאללה מצדו היה משוכנע כי המשך הפיתוח והמודרניזציה של אפגניסטן תלוי בסיוע כלכלי של מדינות מערביות חזקות כמו בריטניה, על כן הוא שמר על הנייטרליות של מדינתו לאחר פרוץ המלחמה וגם לאחר קריאתו של הח'ליפה ופלגים פרו-מלחמתיים בחצר המלוכה שלו. במהלך המלחמה הגיעה משלחת צבאית מהקיסרות הגרמנית שפעלה לשכנע את חביבאללה לשתף פעולה עם מעצמות המרכז נגד הבריטים. האמיר נותר בדעתו וסירב להצטרף למלחמה למרות המאמצים. בשנת 1917 המהפכה הרוסית הכפולה הביאה לנפילת שלטון האימפריה הרוסית. חביבאללה בתגובה קרא לצבאו לתמוך בבוכרים ובעמים המוסלמים של מרכז אסיה שהחלו להילחם לעצמאות.
רבים בחצר המלוכה של חביבאללה בפרט ובאפגניסטן בכלל, ראו את הנייטרליות של האמיר כבגידה באסלאם. הפיכה אורגנה נגד חביבאללה שמטרתה הייתה להסדיר את אחיו של האמיר, נאסר-אללה ח'אן, בתפקיד האמיר. ב-20 בפברואר 1919, חביבאללה נרצח בעת מסע ציד. בנו החביב, אמאנואלה ח'אן, שפיקד על המוצב הצבאי בבירה קאבול, לקח כוח על הבירה והסדיר את שלטונו בסדרת פעולות צבאיות נגד המהפכנים ונגד דודו נאסר-אללה, ששלט בסופו של דבר לשמונה ימים בלבד. אמאנואלה עצמו התנגד לבריטים ובתוך פחות משלושה חודשים לשלטונו החלה המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית שהסתיימה בעצמאותה המלאה של אפגניסטן.
ילדיו
לחביבאללה היו 20 ילדים:
- איניאתולה חאן, מלך אפגניסטן
- הנסיך היאטוללה חאן אזאד אלדולה
- אמאנואלה ח'אן, מלך אפגניסטן
- מוחמד איוב ח'אן
- מוחמד כביר ח'אן
- הידיידאללה ח'אן
- עבדול מג'יד ח'אן סיראג'
- אחמד עלי ח'אן סיראג'
- עבדול כארים ח'אן סיראג'
- מוחמד אמין ח'אן
- סמד ח'אן
- עבדול גאפור ח'אן סיראג'
- עבדאללה ח'אן סיראג'
- עבדול וואהיד ח'אן סיראג'
- ד"ר מוחמד עזיז סיראג'
- עבדול פתאח חאן
- גולאם היידר ח'אן
- גולאם מוחמד ח'אן
- עבדול וואסי ח'אן
- אסדאללה ח'אן סיראג'
ראו גם
לקריאה נוספת
- Nationalism in Afghanistan: Colonial Knowledge, Education, Symbols, and the Junket Tour of Amanullah Khan, 1901-1929
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
| מונרכים אפגנים | |
|---|---|
|
