גבול כווית–עיראק
 | |
| מפת כווית, עם עיראק מצפון |
גבול כווית–עיראק הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין כווית לעיראק. אורך הגבול הוא 254 ק"מ, והוא מתחיל ממשולש הגבולות עם ערב הסעודית במערב ומסתיים בחוף המפרץ הפרסי במזרח.[1]
תיאור
הגבול מתחיל במערב במשולש הגבולות עם ערב הסעודית, בוואדי אל-באטין, וממשיך עם הוואדי, לכיוון צפון-מזרח. לאחר מכן, הגבול פונה מזרחה, בקו ישר של 32 ק"מ. לאחר מכן, הגבול פונה, לכיוון דרום-מזרח, בקו ישר של 26 ק"מ, שמסתיים בחוף המפרץ הפרסי, מול האי חג'אם (ער').
היסטוריה
.jpg)
מבחינה היסטורית, לא היה גבול מוגדר בחלק זה של חצי האי ערב. בתחילת המאה ה-20, שלטה האימפריה העות'מאנית באזור עיראק ובריטניה שלטה בכווית כמדינת חסות, כאשר בכווית היו מספר קבוצות ערביות מאורגנות, שהקימו מדי פעם אמירות, שהבולטת בהן הייתה אמירות נג'ד וחסה (אנ'), שנשלטה על ידי בית סעוד.[2][3] בריטניה והאימפריה העות'מאנית חילקו באופן תאורטי את תחומי ההשפעה שלהם באמצעות מה שמכונה הקווים "הכחולים" וה-"סגולים" ב-1913–1914, לאחר חתימת האמנה האנגלו-עות'מאנית (אנ') ב-1913. באותה אמנה, הכירו העות'מאנים בתביעות בריטיות על כווית, שחולקה מהמסופוטמיה העות'מאנית לאורך ואדי אל-באטין, שמכונה כיום כהקו הירוק.[4][5][6]
במהלך מלחמת העולם הראשונה, המרד הערבי, שנתמך על ידי הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הצליח להוציא את העות'מאנים מרוב המזרח התיכון. כתוצואה מהסכם סייקס–פיקו האנגלו-צרפתי הסודי מ-1916, השיגה בריטניה את השליטה בוילאייטים העות'מאניים מוסול, בגדאד ובצרה, שאוחדו לעיראק המנדטורית ב-1920. ב-1932, קיבלה ממלכת עיראק את עצמאותה מהבריטים. האימפריה הבריטית אישרה שהגבול בין עיראק לכווית יעבור לאורך ואדי אל-באטין, וכן אישרה שהאיים בוביאן וורבה, יהו בידי כווית. קטעים ליד העיירה ספוואן (אנ') נותרו לא מדויקים.[7]
כווית קיבלה את עצמאותה ב-1961, אם כי עיראק סירבה בתחילה להכיר במדינה בשל הטענה שהשטח שייך לה. עיראק נסוגה מהטענות הללו, לאחר שבריטניה, בסיוע של כווית, תקפה את עיראק, כחלק ממבצע ונטג' (אנ'), ולאחר שהליגה הערבית תמכה בכווית.[8][9][10] הסכם ידידות בין שתי המדינות נחתם ב-1963, שבאמצעותו הכירה עיראק בגבול 1932.[7] למרות זאת, במהלך העשור שלאחר מכן, המשיכה עיראק לתבוצע את שטחה של כווית, בעיקר בקרב הגבול השקט (אנ') ב-1973.
ב-1990 עיראק פלשה לכווית וסיפחה אותה, וגרמה לפריצת מלחמת המפרץ, שלאחריה ריבונותה של כווית הוחזרה לכווית.[11][12] ביולי 1992, הועבר עניין תיחום הגבול לאומות המאוחדות, שמיפה במדויק את הגבול, ולאחר מכן תיחם אותו בשטח, בעקבות קו 1932 עם מספר שינויים קטנים. בתחילה, הגבול התקבל על ידי כווית אך נדחה על ידי עיראק.[7] הגבול התקבל על ידי עיראק רק כשנתיים מאוחר יותר, בנובמבר 1994.[13][14] משלחת מיוחדת של האו"ם עקבה אחר הגבול ב-1991–2003. היחסים בין שתי המדינות השתפרו מאז נפילתו של סדאם חוסיין ב-2003.
גדר גבול
גדר הגבול כווית–עיראק הוא גדר גבול באורך של 190 ק"מ, שנמצא לאורך הגבול, נבנה באישור מועצת הביטחון של האומות המאוחדות. מטרתו המוצהרת של גדר הגבול היה לעצור פלישה מחודשת של עיראק לכווית. בנייתו של גדר הגבול החלה ב-1991, והסתיימה בשנות ה-90 של המאה ה-20.
בינואר 2004, כווית החליטה לשפץ ולהרחיב את גדר הגבול ל-217 ק"מ. עלות גדר הגבול מוערכת לכ-28 מיליון דולר. כמו כן, נבנו כבישים ליד גדרי הגבול, בשביל לשפר את אבטחת הגבול.[15]
מעברי גבול
עיראק
כווית
ראו גם
הערות שוליים
- ^ CIA World Factbook – Iraq, ארכיון מ-2021-01-10, נבדק ב-1 באפריל 2020
{{citation}}: (עזרה) - ^ Madawi Al-Rasheed. A History of Saudi Arabia. Cambridge, England, UK: Cambridge University Press, 2002. Pp. 40.
- ^ International Boundary Study No. 103 – Kuwait-Saudi Arabia Boundary (PDF), 15 בספטמבר 1970, ארכיון (PDF) מ-2019-08-11, נבדק ב-1 באפריל 2020
{{citation}}: (עזרה) - ^ Briton Cooper Busch, Britain and the Persian Gulf, 1894-1914 (Berkeley: University of California Press,1967), 308, and 319.
- ^ Richard Schofield (31 במרץ 1999), Negotiating the Saudi-Yemeni international boundary, Al-Bab, ארכיון מ-2020-04-06, נבדק ב-30 במרץ 2020
{{citation}}: (עזרה) - ^ Harry Brown (באוקטובר 1994), The Iraq-Kuwait boundary dispute: historical background and the UN decisions of 1992 and 1993, IBRU Boundary and Security Bulletin, אורכב מ-המקור ב-2020-10-09, נבדק ב-1 באפריל 2020
{{citation}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 7.2 Harry Brown (באוקטובר 1994). "The Iraq-Kuwait boundary dispute: historical background and the UN decisions of 1992 and 1993". IBRU Boundary and Security Bulletin. אורכב מ-המקור ב-2020-10-09. נבדק ב-1 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ James Paul & Martin Spirit; Robinson, Peter (2008). "Kuwait: The first crisis 1961". Riots, Rebellions, Gunboats and Peacekeepers. אורכב מ-המקור ב-2015-04-02. נבדק ב-17 ינו' 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mobley, Richard A. (2007–2008). "Gauging the Iraqi Threat to Kuwait in the 1960s - UK Indications and Warning". Central Intelligence Agency. ארכיון מ-2010-03-24. נבדק ב-17 ינו' 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Helene von Bismarck, "The Kuwait Crisis of 1961 and its Consequences for Great Britain’s Persian Gulf Policy", in British Scholar, vol. II, no. 1 (September 2009) pp. 75-96
- ^ "Frontline Chronology" (PDF). Public Broadcasting Service. ארכיון מ-2007-10-11. נבדק ב-20 במרץ 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tenth anniversary of the Gulf War: A look back". CNN. 17 בינואר 2001. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Iraq". The World Factbook. Central Intelligence Agency. 2000. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2000. נבדק ב-2021-09-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Crossette, Barbara (11 בנובמבר 1994). "Iraqis to accept Kuwait's borders". The New York Times. p. A1. ארכיון מ-2021-09-01. נבדק ב-2021-11-05.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kuwait installs iron barrier on its borders with Iraq". Arabic News. 14 בינואר 2004. אורכב מ-המקור ב-2012-07-16. נבדק ב-6 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
