גבעת התחמושת (שיר)

גבעת התחמושת הוא שיר עברי המנציח את הקרב המפורסם על גבעת התחמושת בירושלים במלחמת ששת הימים. השיר נכתב על ידי יורם טהרלב, הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע על ידי להקת פיקוד מרכז בתוכניתה "איפה המרכז". השיר התפרסם מספר חודשים לאחר תום המלחמה והפך כמו שירים עבריים נוספים הקשורים למלחמות ישראל לשיר מוכר בתרבות הישראלית.

היסטוריה

את השיר הזמין מטהרלב דני ליטאי שניהל אז את להקת פיקוד המרכז. הוא ביקש שיר בנושא חטיבת הצנחנים. את הרעיון לכתיבת השיר קיבל כאשר נתקל בכתבה בעיתון "במחנה" בה ראיין יוסף ארגמן כמה מלוחמי הקרב אשר סיפרו את עלילותיו. בין בתי השיר שילב מספר ציטוטים מתוך הכתבה המדוקלמים תוך כדי השיר על ידי חיליק צדוק, גדעון אמיר וקובי רכט. הציטוטים הם תיאורים מונולוגיים של הקרב על פרטיו מנקודת ראותם של לוחמים מהשורה שהשתתפו בו. הקטע האחרון המובא בשיר כולל בסופו גם אמירה אישית, אמירה אשר נחקקה בתודעה הישראלית יותר מכל שורה אחרת מהשיר: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום". את המשפט הזה אמר הלוחם שלום דוד. המשפט זכה לאינספור ציטוטים ואזכורים והוא אף מושאל פעמים רבות בעיתונות ובתרבות בהקשרים שונים לגמרי. בהתייחסו לעוצמתו של השיר אמר טהרלב:

"אני חושב שאת כוחו שאב השיר מהראיונות האלה, הרבה יותר מאשר מהטקסט שאני כתבתי."

מבנה השיר

השיר עצמו בנוי מבתים אחדים שביניהם המונולוגים של החייל המתאר את הקרב. כל בית מורכב מארבע שורות - שלוש שורות עם חריזה ושורה רביעית המסתיימת במילים "גבעת התחמושת". מקצב לירי זה משתלב היטב עם לחנו יוצא הדופן של השיר. רוזנבלום הלחינו במקצב שישה רבעים ובקצב מהיר מאוד, בניגוד לכל שירי הלהקות הצבאיות עד אז שהיו בעלי אופי מלודי יותר ואיטי. החוקר אלי אשד משווה את הלחן לקצב הקרב ההוא ומסביר את איכויותיו כך:

"רוזנבלום הצליח לשלב את המילים בלחן הקצבי המיוחד שאינו בולע את הטקסט כפי שקורה לפזמונים רבים שבהם המוזיקה מבליעה לחלוטין את המילים במיוחד את אלו המסובכות והמורכבות. אבל דומה שאם שומעים את "גבעת התחמושת" ואפילו פעם אחת בשנה בלבד, המילים נשארות זכורות לתמיד."

— מתוך מאמרו באתר "רדיו ללא הפסקה"

לאחר מותו של חיים חפר, טען טהרלב כי שאב את המקצב הפנימי של המילים משורות בשירו של חפר, קרב הראל ("...שלושים בנבי סמואל, שבעה עשר על הקסטל...").

משמעות השיר

השיר בנוי כך שהוא מביא באמצעות שלושה קולות מונולוג מפורט, תיעודי כביכול: השיר מנסה לעצב תיאור ממשי, כמו תחביר חדשות של הסיטואציה המתוארת בו. למעשה, זהו אינו שיר ממש, אלא מונולוג המלווה בנוסחה קצבית בלבד.

למרות הרושם התיעודי של השיר, הוא למעשה דיוקן נוסחאי מדויק של הגיבור הראוי לתקופת מלחמת ששת הימים. זהו דיוקן הנוצר באמצעות הדיבור - הקצב, אוצר המלים ואותו "תום" שבמשפט הסיומת המפורסם: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום". משפט זה ומשפטים נוספים המופיעים בשיר מעוררים סימפטיה ויוצרים מעין תקשורת בין הגיבור לקורא, ובכך שוברים את החומה (המדומה) בין הקורא לבין המסופר.

השיר משמש כדוגמה מובהקת של שירי תקופת ששת הימים, ששיקפו את דרך החינוך ואת הניסיון לכוון את הנוער והאנשים למעשים טובים. השיר מתוכנן היטב, בכל פרט קטן שבו, לצורך השגת תכלית זו. הוא משמש גם כשיא ה'אימהי' של התקופה ההיא, יחד עם מספר שירים נוספים, כגון מה אברך. שירים אלה מבוססים על הנוסחה של חייל גיבור היוצא לקרב, ושל אמו אשר שולחת אותו ודואגת לשלומו. בשיר זה, ה'אימא' היא למעשה העם והאנשים אשר הוא נלחם בשבילם. כך השיר מחזק את תחושת השייכות כלפי העם - מטרה שהייתה מרכזית בתרבות באותה העת.

השפעה

השיר נצרב עמוק בתודעה הישראלית ויש אומרים^{[דרוש מקור]} כי בלעדיו תהילת הקרב של גבעת התחמושת לא הייתה גדולה כל כך. אנשי צבא שונים אף טענו ברבות השנים כי הקרב, על אף שהיו בו סיפורי גבורה יוצאי דופן, היה מיותר מבחינה טקטית. גם הרמטכ"ל לשעבר מוטה גור, אשר פיקד על שחרור העיר ירושלים במלחמה, טען כי אלמלא השיר שפיאר כל כך את הקרב, השבעת חיילי הצנחנים לא הייתה מתקיימת בגבעת התחמושת.

ראו גם

• איתן נאוה, בעל עיטור הגבורה על חלקו בקרב (באתר 'נזכור את כולם'), הוא איתן המקלען מהפיסקה השנייה בשיר.
• יעקב חץ, בעל עיטור העוז על חלקו בקרב עיטור העוז שהוענק ליעקב חיימוביץ

קישורים חיצוניים

• מילות השיר גבעת התחמושת באתר שירונט
• גבעת התחמושת באתר של יורם טהרלב
• רפי ברבירו, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום, באתר ynet, 1 ביוני 2007
• אלי אשד, מהמוצדקים בפזמוני ישראל