מלחמות ישראל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מיום הקמתה, נלחמה מדינת ישראל בשמונה מלחמות, עברה שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של יחסי החוץ של ישראל.
מלחמות ישראל
העימותים הבאים הוכרו בישראל רשמית כמלחמות ישראל:[1]
- מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 – 20 ביולי 1949), הידועה גם בשם "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת תש"ח". הייתה מלחמה יזומה על ידי מדינות ערב וערביי ארץ ישראל לסיכולה של תוכנית החלוקה ומניעת הקמתה של מדינת ישראל. בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק". ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: יעקב דורי.
- מלחמת סיני (29 באוקטובר 1956 – 5 בנובמבר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות הממלכה המאוחדת וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ. ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: משה דיין.
- מלחמת ששת הימים (5 ביוני 1967 – 10 ביוני 1967), שבעקבותיה התרחב בכמה מונים השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): יהודה ושומרון, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה. רה"מ: לוי אשכול, שר הביטחון: משה דיין, הרמטכ"ל: יצחק רבין.
- מלחמת ההתשה (11 ביוני 1967 – 7 באוגוסט 1970) הייתה מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות. ראש הממשלה: לוי אשכול ואחר כך גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: חיים בר-לב.
- מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמאדן. שבה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה היו בירותיהן מאוימות על ידי כוחות צה"ל. ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: דוד אלעזר (דדו).
- מלחמת לבנון הראשונה (6 ביוני 1982 – 29 בספטמבר 1982), או בשמה הרשמי מבצע שלום הגליל; החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד להרחיק את איומי הקטיושות מלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור. ראש הממשלה: מנחם בגין. שר הביטחון: אריאל שרון. הרמטכ"ל: רפאל איתן.
- המערכה ברצועת הביטחון (30 בספטמבר 1982 – 24 במאי 2000) מערכה צבאית שהחלה ב-30 בספטמבר 1982, עם סיום מבצע שלום הגליל, והסתיימה ב-24 במאי 2000, עם יציאת צה"ל מלבנון. במערכה נלחמה ישראל לצד צד"ל בארגונים השיעים אמל וחזבאללה, שנהנו מתמיכת סוריה ואיראן. המערכה הסתיימה עם נסיגת ישראל מרצועת הביטחון.
- מלחמת לבנון השנייה (12 ביולי 2006 – 14 באוגוסט 2006), התחילה כמבצע צבאי מוגבל בתגובה לחטיפת שני חיילי מילואים על ידי חזבאללה, אך בהדרגה התעצמה לעימות רחב יותר. ראש הממשלה: אהוד אולמרט. שר הביטחון: עמיר פרץ. הרמטכ"ל: דני חלוץ.
| מלחמה | שנים | צד ראשון | צד שני | ראש הממשלה | שר הביטחון | רמטכ"ל | אבדות למדינת ישראל | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כוחות צה"ל | אזרחים | ||||||||
| מלחמת העצמאות | 1947–1949 |  היישוב ואחר כך ישראל
|
|
דוד בן-גוריון | יעקב דורי | כ-4,000 חיילים נהרגו | 2,373 אזרחים נהרגו |
ניצחון צבאי ישראלי
| |
| מלחמת סיני (מבצע קדש) | 1956 | ישראל  הממלכה המאוחדת  צרפת
|
 מצרים
|
משה דיין | 231 חיילים נהרגו[2]; 4 נשבו[3]; 899 חיילים נפצעו |
לא נהרגו אזרחים |
ניצחון צבאי ישראלי
| ||
| מלחמת ששת הימים | 1967 | ישראל
|
לוי אשכול | משה דיין | יצחק רבין | 779 חיילים נהרגו; 15 נשבו; 2,593 חיילים נפצעו |
20 הרוגים |
ניצחון צבאי ישראלי
| |
| מלחמת ההתשה | 1967–1970 | ישראל
|
גולדה מאיר | חיים בר-לב | 721 חיילים נהרגו; 8 נשבו; 705 חיילים נפצעו
|
מעל 100 אזרחים נהרגו[4][5]; מעל 700 אזרחים נפצעו[2]; 2 נשבו |
שני הצדדים טענו שנצחו במלחמה
| ||
| מלחמת יום הכיפורים | 1973 | ישראל
|
|
דוד אלעזר | 2,693 חיילים נהרגו; 314 נשבו; 7300 חיילים נפצעו |
לא נהרגו אזרחים |
ניצחון צבאי ישראלי בחזית הסורית, בחזית המצרית שני הצדדים טענו שניצחו במלחמה
| ||
| מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) |
1982 | מנחם בגין | אריאל שרון | רפאל איתן | 675 חיילים נהרגו; לפחות 4,000 חיילים נפצעו[6][7] |
2–3 |
ניצחון צבאי ישראלי
| ||
| המערכה ברצועת הביטחון | 1982–2000 | ישראל צבא דרום לבנון
|
 חזבאללה אמל
|
מנחם בגין, שמעון פרס, יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו, אהוד ברק | יצחק רבין, יצחק שמיר, משה ארנס, יצחק מרדכי | משה לוי, דן שומרון, אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז | 546 חיילים נהרגו (מהם שניים שנשבו); 840 חיילים נפצעו |
7 אזרחים נהרגו |
|
| מלחמת לבנון השנייה | 2006 | ישראל
|
חזבאללה אמל[8] המפלגה הקומוניסטית הלבנונית[9] החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית[10]
|
אהוד אולמרט | עמיר פרץ | דני חלוץ | 121 חיילים נהרגו (מהם 2 שנחטפו); 628 חיילים נפצעו[11] |
44 אזרחים נהרגו 2,000 אזרחים נפצעו |
המלחמה לא הניבה ניצחון ברור לאף אחד מהצדדים |
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
מפקדי המטה הכללי צה"ל במלחמות ישראל
במלחמת העצמאות טרם התגבשו תפקידי המטה הכללי. מפקדי צה"ל היו:
רמטכ"ל: יעקב דורי, ס.: צבי איילון, ראש אג"ם: יגאל ידין, ראש שירות מודיעין: איסר בארי, חיים הרצוג, ראש אכ"א: משה צדוק, אפסנאות: יוסף אבידר, מ. חזית הצפון: משה כרמל, מ. חזית תיכון: דן אבן, שלמה שמיר, מ. חזית מרכז: צבי איילון, מ. חזית דרום: יגאל אלון מ. חזית ירושלים: דוד מרכוס, מ. שירות אוויר: יהושע אשל, ישראל עמיר, אהרן רמז, מ. שירות ים: גרשון זק, נחמן (פול) שולמן, שלמה שמיר, מ. שירות משוריינים: יצחק שדה, ראש אגף הדרכה: אליהו בן חור
עימותים בולטים שלא הוכרו כמלחמות ישראל
ערך מורחב – מבצעי צבא הגנה לישראל
- מבצע ליטני (14 במרץ 1978 – 21 במרץ 1978) שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף פלש צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים.
- האינתיפאדה הראשונה (9 בדצמבר 1987 – 13 בספטמבר 1993), התקוממות פלסטינית אלימה, שהחלה ב-9 בדצמבר 1987, נחלשה באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ ב-1991, ורשמית הסתיימה עם חתימתם של הסכמי אוסלו ב-1993.
- האינתיפאדה השנייה (29 בספטמבר 2000 – 8 בפברואר 2005), הייתה התקוממות פלסטינית כנגד מדינת ישראל. התקוממות אלימה זו כללה בתחילתה פעולות מחאה בדרגות אלימות שונות, אך במהרה הפכו פעולות טרור וגרילה להיות ביטויה המרכזי. המאפיין הבולט של האינתיפאדה היו פיגועי התאבדות בישראל, שנבלמו לבסוף על ידי צה"ל והשב"כ בעקבות מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה.
- מבצע עופרת יצוקה (27 בדצמבר 2008 – 18 בינואר 2009) היה מבצע צבאי של צה"ל שהחל בתגובה לשיגור רקטות מרצועת עזה לישראל, והוא כלל תקיפות אוויריות וכניסה קרקעית. המבצע הסתיים לאחר 22 ימי לחימה, לאחר שישראל הכריזה על הפסקת אש חד-צדדית,
- מבצע עמוד ענן (14 בנובמבר 2012 – 21 בנובמבר 2012), מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, החל במתקפה של מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי וחיל הים הישראלי על ידי סטי״לים ולאחר כמה ימים החל גיוס מילואים נרחב, חיל היבשה היה בכוננות בשטחי כינוס אך המבצע הסתיים בתקיפה אווירית וימית בלבד.
- מבצע צוק איתן (8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014), מבצע צבאי נגד חמאס בעזה שהחל לנוכח ירי הרקטות המתגבר מאז תחילת "מבצע שובו אחים" שהחל לאחר ששלושה נערים ישראלים נחטפו ונרצחו. בתחילה נערך על ידי כוחות חיל האוויר וחיל הים ובהמשך הצטרפו גם כוחות היבשה.
- מבצע שומר החומות (10 במאי 2021 - 21 במאי 2021), מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשפ"א, 10 במאי 2021, לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה (ובהמשך גם למרכז ולצפון הארץ) בעקבות המהומות בישראל (2021).
מבצעים ומלחמות בינלאומיות בהן ישראל התערבה
- מלחמת האזרחים בלבנון (13 באפריל 1975 - 13 באוקטובר 1990) - לחמה לצד החזית הלבנונית נגד חזבאללה (בתמיכת איראן), נגד אש"ף ונגד צבא סוריה ששלט בחלקים גדולים בלבנון.
- מבצע המאמץ הפעיל (4 באוקטובר 2001 - 9 בנובמבר 2016) - הייתה חלק מהקואליציה שסייעה למדינות נאט"ו באחת ממבצעי הארגון למלחמה בטרור. המבצע נועד למנוע תנועת מחבלים או הברחת נשק להשמדה המונית.
- מלחמת האזרחים בסוריה (ראו ישראל במלחמת האזרחים בסוריה) (15 במרץ 2011 – עד היום) – ביצעה תקיפות נגד המשטר הסורי ונגד איראן וחזבאללה בסוריה במהלך המלחמה. בנוסף היו דיווחים שישראל חימשה קבוצות מורדים מתונות, בעיקר את ארגון פורסאן אל-ג'ולאן.
- המלחמה בטרור בסיני (14 באוגוסט 2011 – עד היום) – חיל האוויר הישראלי תקף יעדים של פעילי טרור בצפון סיני, באישור נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי.
מאפייני מלחמות ישראל
לכל אחת מהמלחמות מאפיינים משלה, ואין מלחמה דומה לרעותה. בכל זאת יש מקום לבחינה משווה של המלחמות לפי קטגוריות שונות:
- מלחמת ברירה: האם הייתה בידי ישראל היכולת להימנע ממלחמה זו, או שהמלחמה נכפתה עליה על ידי אויביה? "מלחמת שלום הגליל" היא המלחמה הראשונה שעליה נאמר שהיא מלחמת "יש ברירה"[13], אך משנטבע מונח זה, קל לטעון שגם "מבצע קדש" נכלל בקטגוריה זו, שהרי החל ביוזמת ישראל. בשני המקרים עמדה מדינת ישראל בפני בעיה קשה שהציבו בפניה אויביה, אך גדול הספק, בהתאם לנתונים שהיו ידועים לפני המלחמה, ועוד יותר מכך לפי תוצאותיה, האם יציאה למלחמה הייתה הצעד ההכרחי לפתרון בעיות אלה. יש הטוענים שאף מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת "יש ברירה", משום שישראל לא התקדמה במסלול של שיחות שלום שהוצע לה בשנים שקדמו למלחמה, ובכך בחרה במודע במסלול המלחמה[14].
- מידת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית: "האינתיפאדה השנייה" בולטת יותר מכל קודמותיה בהיקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. האסטרטגיה של הפלסטינים במלחמה זו היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית בישראל, ומרבית הקורבנות הישראלים במלחמה זו הם אזרחים. גם האוכלוסייה הפלסטינית נפגעת, משום שהמפגעים יוצאים מקרבה ולכן ניסיונות לאתרם מביאים בהכרח לפגיעה באזרחים. גם במלחמת העצמאות, שבה ניסו שני הצדדים לכבוש יישובים אזרחיים, הייתה פגיעה ניכרת באוכלוסייה אזרחית; כך, כמה יישובים יהודיים חרבו ותושביהם גורשו (כפר עציון ועוד), וגורל דומה פקד כארבע-מאות יישובים פלסטינים שחרבו. במהלך "מלחמת ההתשה" פעל צה"ל פעמים אחדות כנגד תשתיות אזרחיות של מצרים. במהלך מלחמת המפרץ נורו 39 טילים לשטח ישראל, אך ישראל לא התערבה במלחמה.
- הישגים טריטוריאליים: במרבית המלחמות כבשה ישראל שטחים נרחבים, מהם שנותרו בידה עד עצם היום הזה, ומהם שהוחזרו לאחר זמן קצר או ממושך. מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון השנייה הן המלחמות היחידות שבהן לא היו לישראל יעדים טריטוריאליים (מעבר ליעד של שמירת הקיים).
ראו גם
לקריאה נוספת
- גד ברזילי, דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל, ספרית פועלים, 1992
- מוטי גולני, מלחמות לא קורות מעצמן, הוצאת מודן, 2002
- בני מוריס, קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני-הערבי : 2001-1881 (תרגם מאנגלית: יעקב שרת), עם עובד, 2004
- ערן אלדר, מלחמת העמקים, התשה, צבא ואזרחים בחזית הצפון-מזרחית 1970-1967, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2022
קישורים חיצוניים
- נזכור את כולם, אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל
- ארצ'יבלד וייוול, הטופוגרפיה של שדה-המלחמה הארץ ישראלי, מערכות גיליונות 2–3, יולי 1940
- פרופ' זאב מעוז, מ-1948 ועד "עמוד ענן". ישראל מכורה למלחמות, באתר ynet, 23 בדצמבר 2012
- מלחמות ישראל, באתר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ^ כפי שמופיע באתר משרד הביטחון
- ^ 2.0 2.1 Israeli Casualties in Battle, באתר הספרייה היהודית המקוונת
- ^ Dupuy, R. Ernest; Dupuy, Trevor N. (1994). The Collins Encyclopedia of Military History. HarperCollins. p. 1343.
- ^ Mitchell G. Bard, The War of Attrition, 1967-1970, באתר הספרייה היהודית המקוונת
- ^ Netanel Lorch, The Arab-Israeli Wars, באתר משרד החוץ של מדינת ישראל, 2 בספטמבר 2003 (באנגלית)
- ^ Lebanese Civil War 1982
- ^ The Lebanon War
- ^ Daily Star. "Timeline of the July War 2006". Retrieved April 17, 2007.
- ^ Herbert Docena (2006-08-17). "Amid the bombs, unity is forged". Asia Times Online. אורכב מ-המקור ב-2018-09-29. נבדק ב-2010-05-18.
The LCP...has itself been very close to Hezbollah and fought alongside it in the frontlines in the south. According to Hadadeh, at least 12 LCP members and supporters died in the fighting.
- ^ Associated Press (2006-08-06). "PFLP claims losses in IDF strike on Lebanon base". The Jerusalem Post.
- ^ דו"ח ועדת וינוגרד עמ' 353, (מבוסס על נתוני מפקד רפואה פיקודי צפון מ-9 בנובמבר 2006)
- ^ בלחימה קיבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27
- ^ שלום הגליל, מבצע, באתר הכנסת
- ^ אורי בר-יוסף, "בין מלחמה לשלום: הצעת ההסדר המצרית מפברואר 1973, הדחייה הישראלית ומלחמת יום כיפור כמלחמת ברירה", אלפיים 31, 324456
אורי בר-יוסף, יותר גרוע מגולדה ודיין, באתר הארץ, 14 במאי 2010
 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
