גברו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גברו
סלע גברו
סלע גברו
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב פלגיוקלז, פירוקסן, אוליבין ומגנטיט
תכונות וזיהוי שחור או אפור כהה, גס גביש, אבקה מגנטית

גָבְּרוֹ (Gabbro) הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש דל בסיליקה ועשיר בברזל ובמגנזיום. השם "גברו" ניתן לסלע על ידי הגאולוג הגרמני כריסטיאן לאופולד פון בוך (Christian Leopold von Buch), על שם עיירה במחוז טוסקנה שבאיטליה. גברו דומה בהרכבו הבסיסי לבזלת.

היווצרות

ערך מורחב – סביבת היווצרות

גברו נוצר כאשר מאגמה מאפית עולה מן המעטפת וחודרת אל אזורי חולשה בקרום כדור הארץ. המאגמה מתקררת לאט ומתגבשת בגופי חדירה מגמטיים גדולים באזור פתיחה.

פטרולוגיה

גברו הוא סלע גס גביש (מילימטר אחד ויותר), אם כי עשויה להיות לו הופעה פגמטיטית באמצעות גבישים גדולים מאד (20 מילימטר ויותר).

הסלע כהה וצפוף ומכיל בעיקר פלגיוקלז, פירוקסן, אוליבין ומגנטיט. הפירוקסן הוא בעיקר מסוג קלינופירוקסן, אם כי עשויות להיות גם כמויות קטנות של אורתופירוקסן. כאשר כמות האורתופירוקסן גדולה מזו של הקלינופירוקסן, מתקבל סלע מסוג נוריט.

גם קוורץ עשוי להיות נוכח בסלע כתוצאה ממאגמה ברוויית יתר של סיליקה.

אסקסיט הוא סלע גברו שנוצר ממאגמה דלה בסיליקה אשר נוכח בה נפלין.

בגברו עשויות להימצא כמויות קטנות של תחמוצות טיטניום-ברזל כמינרל אילמניט (FeTiO3), ומינרלים מקבוצת הספינל: אולבוספינל (Fe2OTi4) ומגנטיט (Fe3O4).

הימצאות

רצועות ארוכות של חדירות גברו אופייניות לאזורי בקע, שקעים צרים וארוכים הנוצרים לאורך העתקים גדולים.

גברו נמצא לא רק בכדור הארץ אלא גם על הירח. תהליכים טקטוניים וסייסמיים שפעלו בירח הביאו ליצירתם של סלעי גברו, כמו גם נוריט ובזלת.

שימושים

סוגים מנוקדים של גברו נקראים לעיתים "גרניט שחור" והם משמשים ליצירת חפצי נוי, אבני ריצוף, משטחי עבודה במטבחים ומצבות.

סלעי גברו וסביבתם עשויים להכיל כמויות קטנות אך משמעותיות של כרום, ניקל, קובלט, זהב, כסף, פלטינה ונחושת גופרתית שכרייתם משתלמת מבחינה כלכלית.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברו בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23354215גברו