שיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיש
"צורה חופשית 3", אוסטין רייט 1988, שיש דאנבי לבן

שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ. על פי הגדרת התקן האמריקני[1] שיש הוא סלע גבישי שנוצר מאחד משלושת המינרלים: קלציט, דולומיט או סרפנטין. עם זאת, לעיתים מתייחסים בתור שיש גם לסלעים העשויים ממינרלים אחרים.

שימוש

היוונים נהגו לפסל פסלים משיש שהובא מאי שבים האגאי ומהר פנדליקון שנמצא בצפון מזרח לאתונה ששימש לעיצוב ה"מקדש" פרתנון שבאתונה. איכות השיש לפיסול תלויה בגודל הגבישים היוצרים את השיש, ככל שהגבישים קטנים, השיש נחשב מתאים יותר לפיסול. מקורות לשיש נחצבו בבלגיה, שווייץ, אירלנד, ארצות הברית ובהודו.

אמני הפיסול הרבו להשתמש בשיש מאזור קרארה שבצפון מערב איטליה. גם הרומאים בתקופה העתיקה נהגו להשתמש בשיש זה. במאה ה-16 פיסל מיכלאנג'לו בואונרוטי בשיש זה.

אבן השיש בצורתה המעובדת משמשת בעיקר עבור משטחים לחדרי מטבח וחדרי רחצה, חיפויי קירות דקורטיביים, דלפקים ושולחנות בר ושימושים ביתיים נוספים.

בישראל

מחצבות חפציבה הייתה המחצבה היחידה בארץ ישראל לשיש אמיתי. המחצבה נסגרה עוד לפני קום המדינה.

בתעשייה בישראל, המונח "שיש" משמש לתיאור משטח סלע מלוטש מסוגי אבן שונים, כגון גרניט או גיר (למשל "שיש חברון"), אף שמשטחים אלו אינם עשויים משיש על פי ההגדרה הגאולוגית.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ASTM c 503


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0