גדעון אילת
גדעון (גידי) אילת (17 בינואר 1924 – 21 באפריל 2015) היה איש הפלמ"ח, מפקד הגדוד השלישי של חטיבת יפתח במלחמת העצמאות. פעיל במוסדות הקיבוץ הארצי, ממייסדי המשמר האזרחי במשטרת ישראל וחבר קיבוץ בית אלפא.
ילדות
אילת, במקור לבלד, נולד בשנת 1924 בעיר קניגסברג בירת פרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד בריבונות רוסיה). אמו רבקה (בטי) הייתה נצר לחסידות קרלין ובהכשרתה רופאה. אביו קורט (טובי) היה ד"ר למשפטים. בילדותו למד בבית הספר העממי בעיר והשתייך לתנועת הנוער הבונים. בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוריו השתקעו בתל אביב ואילו הוא נשלח למוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק. שם שהה שנתיים והתוודע מקרוב לראשונה לתנועת השומר הצעיר. אחר כך למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון בתל אביב ובתיכון חדש. בשנות הנעורים הצטרף לקן השומר הצעיר בעיר ויחד עם בני גילו נמנה עם גדוד השדה שנועד להשלים את קיבוץ בית אלפא. בסיום הלימודים פעל במזכירות הארצית של ארגון השמיניות שעסק בהכנת התלמידים הבוגרים לגיוס לכוח המגן.
פלמ"ח, מלחמת העצמאות וצה"ל
ב-1942 התגייס לפלמ"ח והוצב לפלוגה ה' בנען. בתום ההכשרה הבסיסית יצא לקורס מ"כים בכפר מנחם. בהמשך יצא לקורס מפקדי נשק כבד ושימש כמ"כ בפלוגה ה' בגבעת חיים. לאחר שסיים ב-1945 את קורס המ"מים של ההגנה, שנערך בג'וערה בפיקודו של יגאל ידין, התמנה לקצין ההסברה של הגדוד השני. בתקופת המאבק של תנועת המרי השתתף בפעולת פיצוץ גשר אלנבי כחלק מליל הגשרים, שם שימש כסגנו של חיים בר-לב . בחלוף מספר ימים נעצר על ידי הבריטים במסגרת השבת השחורה והושם במעצר בלטרון, שם נכלאו אז מנהיגי היישוב ולוחמי מחתרות אחרים. ב-1946 מונה להיות מפקד פלוגה ב' בגדוד השני, תפקיד שמילא עד סתיו 1947, אז השתחרר מהפלמ"ח והצטרף לחבריו בקיבוץ בית אלפא.
עם פרוץ מלחמת העצמאות עוד עבד בקיבוץ, עד שגויס בינואר להיות מדריך בקורס מ"מים. זה היה קורס המ"מים האחרון של ההגנה במעבר לצה"ל והוא נערך תחת פיקודו של חיים לסקוב במחנה דורה בנתניה. סגל הפיקוד של הקורס הקים עם הכרזת המדינה את חטיבה 7, בה פיקד אילת על פלוגה ד' בגדוד 72. את הפלוגה הוביל בקרבות לטרון, הם מבצעי בן נון א' ו-ב'. לאחר התקופה בחטיבה 7 חזר לאגף ההדרכה לתקופה קצרה ומשם שב לפלמ"ח כסגן מפקד הגדוד השלישי בחטיבת יפתח. כעבור שבועות ספורים התמנה למפקד הגדוד במקום משה קלמן ופיקד עליו במבצע יואב בנגב המערבי. תפקיד הגדוד היה לנתק את קווי הצבא המצרי באזור בית חנון, כשהמאמץ הצה"לי הכללי הביא לשחרור הנגב הצפוני וכיבוש באר שבע.
בתום המלחמה עבר למחלקת תכנון ומבצעים במטכ"ל, שם עבד תחת ישראל בר. ב-1950, לאחר שסיים קורס מג"דים, השתחרר מצה"ל. בשירות המילואים היה מג"ד בחטיבת כרמלי ובהמשך מילא תפקידים שונים בפיקוד הצפון.
תפקידים אחרים
בשנות החמישים היה פעיל במחלקת הביטחון של הקיבוץ הארצי, תחילה כסגנו של שמעון אבידן ולאחר מכן כרכז המחלקה. בשנים 1966–1970 חזר לקדנציה שנייה בתנועה, במחלקה הפרסונלית. בשלב הראשון ריכז סמינר תנועתי בגבעת חביבה ובהמשך היה לראש המחלקה ולחבר במזכירות הקיבוץ הארצי. ב-1974 היה ממקימי המשמר האזרחי במשטרה יחד עם חברו מולה כהן. עד 1977 היה מפקד המחוז הצפוני בגוף זה בדרגת ניצב משנה. לאחר מכן עבר למשמר הגבול, שם היה קצין יישובים ארצי.
במהלך השנים מילא תפקידים שונים בקיבוצו. בין היתר היה פעמיים מזכיר, מנהל המפעל קבקור ורכז מנהלי במוסד החינוכי גלבוע. עמד בראש משאבי אנוש של מפעלי המועצה האזורית בקעת בית שאן. ניהל את השילוב האזורי של בית שאן וקיבוצי העמק.
לאחר יציאתו לגמלאות עסק במחקר היסטורי, בעיקר סביב תקופת היישוב ושנותיה הראשונות של המדינה. בשנת 2000 פורסם מאמרו על מפ"ם ופועלה בשאלות חוץ וביטחון בקובץ "לא יוכלו בלעדינו" . בשני העשורים האחרונים היה פעיל ביד יערי (ארכיון השומר הצעיר) ומרכז גלילי לחקר כוח המגן ביד טבנקין, המרכז הרעיוני של הקיבוץ המאוחד. לאורך שנים חבר בוועדות פרס יצחק שדה לספרות צבאית ופרס יגאל אלון.
משפחה
היה נשוי לרותי ואב לארבעה.
לקריאה נוספת
- רם אורן, לטרון, קשת, 2002.
- רם אורן, המטרה: תל אביב, קשת, 2004.
- אלי צור, לא יוכלו בלעדינו – עמדות חברי מפ"ם בשאלות חוץ וביטחון 1948 – 1956, יד טבנקין, 2000.
- שלמה שמיר, "בכל מחיר" – לירושלים. המערכה בלטרון - הכרעה בדרך 7, מערכות, 1994.
- מאיר פעיל ואברהם זהר, פלמ"ח: "פלוגות המחץ" ב"הגנה" ובצה"ל 1941–1949, הוצאת משרד הביטחון, 2008
קישורים חיצוניים
- גדעון אילת, באתר הפלמ"ח
- אחיה ראב"ד, אגדת הפלמ"ח גידי אילת הלך לעולמו, באתר ynet, 22 באפריל 2015
עופר אדרת, מת איש הפלמ"ח גדעון אילת, שנאבק בבריטים ולחם במלחמת העצמאות, באתר הארץ, 22 באפריל 2015
