גודל נייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גודל נייר הוא מידות האורך והרוחב של ניירות שונים.

תקנים שונים לגדלי נייר

בזמנים ומדינות שונות התקיימו מספר תקנים לגודל של נייר. תקני גודל הנייר התבססו מאז המצאת הדפוס. שני גדלי נייר נפוצים שימשו כתקן דה פקטו להדפסת ספרים:

תקנים מודרניים מתייחסים לנייר כתיבה, כרטיסים, מסמכים מודפסים ומעטפות.

תקן ISO

הגדלים התקניים של הנייר על פי תקן ISO 216 והיחס ביניהם
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ISO 216

תקן ISO 216 של ארגון התקינה הבינלאומי, הוא אחד התקנים הנפוצים לגדלי נייר. הוא מבוסס בעיקרו על התקן הגרמני DIN 476 משנת 1922.

דפי A4 הם השימוש הנפוץ ביותר של התקן להדפסת דברי דפוס משרדיים. גליונות A5 (שגדלו מחצית מ-A4) משמשים כתקן עבור מחברות ו-A3 (כפליים מ-A4) משמשים לרוב עבור הדפסת שרטוטים ותמונות.

לפי התקן, היחס בין אורך ורוחב הדפים הוא ומעוגל למילימטר הקרוב. אורכו של A1 הוא רוחבו של A0 והיחס קבוע. כך שטחו של כל דף הוא מחצית מדף הקודם לו (A1 הוא חצי מ-A0, ו-B2 הוא חצי מ-B1, וכך הלאה), ומידות האורך והרוחב קטנות ביחס קבוע של שורש 2.

תקן ANSI

תקן הנייר של ANSI.

מכון התקנים האמריקני ANSI אימץ את התקן ANSI/ASME Y14.1 עבור גדלי נייר.

התקן של ANSI דומה לתקן ISO בכך שחיתוך גודל מסוים לחצי יפיק שני דפים ממידת הגודל הקטנה יותר שאחריו.

ראו גם

קישורים חיצוניים