גטו ברסט
_-_Holocaust_memorial_1b.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גטו |
| מדינה | בלארוס |
| מחוז | ברסט |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 16 בדצמבר 1941 |
| תאריך סגירה | 15 באוקטובר 1942 |
| אוכלוסייה | |
| מספר אסירים בשיא | 20,000 |
| השתייכות האסירים | יהודים פולנים |
| נתונים | |
| מספר הנספים | 18,000 יהודים פולנים |
גטו ברסט (בפולנית: getto w Brześciu nad Bugiem; ביידיש: גאטע בריסק או בריסק-ד׳ליטע) היה גטו נאצי אשר הוקם בעיר ברסט במערב בלארוס הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, בדצמבר 1941, שישה חודשים לאחר פלישת הכוחות הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941.[1] פחות משנה לאחר הקמת הגטו, בסביבות ה-15–18 באוקטובר 1942, נרצחו כ-20,000 תושבי ברסט (למעלה מ-5,000 הוצאו להורג מקומית במבצר ברסט בהוראת קארל אברהרד שונגארת';[2] השאר נרצחו ונהרגו ביער המבודד של אתר ההשמדה ברונה גורה (הר ברונה, בבלארוסית: Бронная гара)), אשר נשלחו לשם על גבי רכבות השואה תחת מסווה של 'יישוב מחדש'.
היסטוריה
בתחילת 1942 החלו להתארגן מחתרות בגטו ברסט, קבוצה קטנה של תלמידים מהגמנסיה העברית "תרבות" ומהגמנסיה הפולנית. וקבוצה נוספת, גדולה יותר, מנתה 90 חברים ובראשה עמד אריה שיינמן, החברים בה גנבו נשק ותחמושת, היה ברשותם מקלט רדיו ודפוס והם תכננו למרוד בגרמנים בבואם לרצוח את היהודים. אנשי המחתרת הוציאו להורג שוטר יהודי אשר הסגיר את איש הקשר הנוצרי שלהם לידי הגרמנים. בעקבות כך, נאלצו אנשי היודנראט לשחד את הגרמנים על מנת שלא יוציאו אל הפועל פעולת תגמול.[3]
בסוף יוני 1942 כונסו כ-900 בעלי-מלאכה ונשלחו לעבודה מזרחה. כעבור כמה שבועות חזרו רק 12 מהם, וכל השאר נרצחו.
ב־15 באוקטובר 1942 הוטל מצור על הגטו והוחל בחיסולו. היהודים רוכזו ונשלחו ברכבות לתחנת ברונה-גורה, שעל מסילת הברזל ב' – ברנוביץ, מצפון לקוברין, ושם נרצחו. ימים רבים אחר-כך עדיין נתפסו בורחים ומסתתרים והוצאו להורג.[4]
חברי המחתרת הקומוניסטית רכשו בסוף 1941 תעודות זיהוי למספר אנשים שמונעים את גירושם. מספר משפחות הוסתרו על ידי משפחתו של ראש המחתרת הקומוניסטית המקומית פ' ז'וליקוב (שנספה בעצמו ב-1943). לאחר כיבוש העיר על ידי הצבא האדום ביולי 1944, ידוע ששרדו בבז'ץ' רק כ-20 יהודים.[5] מחלצים מוכרים מאזור ברסט כוללים את פ. גריגוריביץ', מריה אי איגנסי קוריאנוביצ'ואי, וו. ניסטרנקו, א' לאבאסיוק, א' סטלמאסזוק. פ' מקארן (על הצלת נער צעיר בשם מ' אנגלמן והאחיות מריה וסולמית קקאף) וסופיה ופיוטר גולובצ'נקו (על הצלת יזרעאל, נחמיי ולי מנקיירוב).[6][7] כומר פולני, האב יאן אורבנוביץ', דיקן קהילת הצלב ה"קדוש" בברסט, הוצא להורג גם הוא על ידי הגרמנים ביוני 1943 בשל סיוע ליהודים.[8]
לאחר המלחמה
הגטו לשעבר היה אתר הבנייה של ברסט. בפברואר 2019 התגלה קבר אחים, עם 600 גופות שנמצאו, אם כי ההערכה היא שיותר מ-1,000 עלולות להיות בקבר המסוים הזה. נעליים, בגדים וחפצים אישיים נמצאו מאז ינואר.[9] עד מרץ 2019, יותר מ-1,214 גופות נמצאו בקבר האחים, שנמדד באורך של 40 מטרים ובעומק של 2 מטרים. הקהילה היהודית של ברסט ומרכז שמעון ויזנטל ביקשו שהאתר יהפוך לאנדרטה רשמית לשואה.[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Memorial to the Murdered Jews of the Brest Ghetto
- ^ History - Jewish community before 1989 - Brześć (Białoruś) - Virtual Shtetl, web.archive.org, 2014-10-17
- ^ בריסק דליטא (Brześć nad Bugiem), באתר יד ושם
- ^ יד ושם, ברסט-ליטובסק, מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה
- ^ Encyclopedia of Camps & Ghettos, www.ushmm.org (באנגלית)
- ^ Getto w Brześciu | Virtual Shtetl, web.archive.org, 2018-12-09
- ^ Rozenbłat E.S., Briest, [in:] Hołokost na tieritorii SSSR, red. I.A. Altman, Moskwa 2009, p. 110.
- ^ Philip Friedman, Their Brothers Keepers, Creative Media Partners, LLC, 2018-10-15, מסת"ב 978-0-343-28909-6. (באנגלית)
- ^ 9.0 9.1 Cnaan Liphshiz, Remains of hundreds of slain victims discovered at former Belarus Jewish ghetto, www.timesofisrael.com (ב־American English)
