גטו סמביר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחנה ריכוז ריקה.

גטו סמביר (בפולנית: getto w Samborze, באוקראינית: Самбірське гето) היה גטו נאצי שהוקם במרץ 1942 על ידי האס אס בסמביר שבמערב אוקראינה. בין שתי מלחמות העולם סמביר הייתה חלק מהרפובליקה הפולנית השנייה ונכבשה על ידי הורמאכט ב-1941 במסגרת מבצע ברברוסה. על פי מפקד האוכלוסין הפולני ב-1931, היהודים היוו כמעט 29 אחוז מתושבי העיירה[1], ורובם נרצחו במהלך השואה. אין לבלבל את סמביר עם סטארי סמביר שממוקמת גם היא במערב אוקראינה.[2]

רקע

כאשר הרפובליקה הפולנית השנייה הוקמה בשנת 1918, סמביר וסטארי סמביר הפכו לכפרים בגמינות נפרדות. ב-1932 התחברו המחוזות לאזור מינהלי אחד[3]. האוכלוסייה היהודית גדלה בהתמדה בשנים אלו. השגשוג כלל הקמת בתי ספר חדשים ובהם גימנסיה יהודית וסמינר בית יעקב, וכן מפעלי תעשייה חדשים, איגודים, ארגוני סיוע יהודיים וסניף של הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. יהודים רבים עסקו במסחר, מלאכה וחקלאות. מוסדות התרבות היהודיים כללו ספרייה גדולה ומועדון ספורט[4]. בתאריכים 8–11 בספטמבר 1939 סמביר נכבשה על ידי דיוויזיית ההרים הראשונה של הוורמאכט במהלך המערכה על לבוב.[5] השטח הועבר לברית המועצות בהתאם להסכם הגבול הגרמני-סובייטי שנחתם ב-28 בספטמבר.[5]

חיילים גרמנים וסובייטים בסמביר לאחר הפלישה לפולין ב-1939.

לאחר ההשתלטות הסובייטית, היהודים הפולנים העשירים והבינוניים נעצרו על ידי הנ.ק.ו.ד. והוגלו לסיביר יחד עם אינטלקטואלים פולנים נוספים. מספר יהודים פרו-סובייטים קיבלו משרות ממשלתיות[6]. הכלכלה המקומית הולאמה ומאות אזרחים הוצאו להורג על ידי המשטרה החשאית כ"אויבי העם"[6][7]. סמביר הפכה לחלק ממחוז דרוהוביץ' ב-4 בדצמבר[3]

ב-22 ביוני 1941 פלשה גרמניה לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה. במהלך הפינוי של הכלא הפוליטי בסמבור, ירה הנ.ק.ו.ד. בכ-600 אסירים[8].בגלל מהירות הפינוי כ-80 גופות נותרו לא קבורות.[7] סמביר נכבשה על ידי הוורמאכט ב-29 ביוני.[9] העיר הפכה לאחת מתריסר יחידות אדמיניסטרטיביות של מחוז גליציה - המחוז החמישי של הגנרלגוברנמן שבירתו לבוב.[10]

לאחר הכיבוש נערכו פוגרומים רבים באזור. ב-1 ביולי הרגו לאומנים אוקראינים כ-50–100 יהודים פולנים בסמביר.[4][9][11]

הגטו

השלטונות הגרמניים אילצו את כל היהודים המבוגרים לענוד את הטלאי הצהוב. ביולי 1941 הוקם בסמבור יודנראט בפקודה גרמנית, כשיושב ראשו היה ד"ר שמשון שניידשר.[12] בחודשים שלאחר מכן גורשו יהודים מכל המחוז לגטו הפתוח בסמבור.[9] ב-17 ביולי, גזר היינריך הימלר על הקמת ה-שוצמאנשאפט מקרב האוקראינים המקומיים[13]. באותו הקיץ החלו להתבצע פוגרומים קטלניים שונים בקרב יהודי העיר. לאחר מכן הוקמה שירות הסדר היהודי בראשות הרמן שטאל.[4] היהודים נצטוו למסור את הפרוות, מכשירי הרדיו, הכסף והזהב שלהם.[12]

רחוב טקאקה בסמבור לפני השואה בפולין הכבושה, 1939

בין הלכודים בגטו סמביר היו אלפי פליטים שברחו מהכיבוש הגרמני במערב פולין, וחלקם ניסו לחצות את הגבול לרומניה והונגריה[4][14]. הגטו עצמו נאטם מבחוץ ב-12 בינואר 1942[12][15] . יהודים רבים מהאזור הועברו לגטו עד מרץ 1942 והוטל עוצר שהעבירה עליו היא ירי.[2][4]

גירושים למחנות ההשמדה וחיסול הגטו

ביולי 1942 החל שלב ההשמדה השני במחנה ההשמדה בבלז'ץ (כ-100 קילומטרים מסמביר). זאת עם תאי גזים חדשים לגמרי הבנויים מלבנים[16]. הגירוש הראשון מהגטו התרחש בין ה 4–6 באוגוסט עם כ-6,000 איש.[17] כ-600 יהודים נשלחו למחנה הריכוז יאנובסקה הסמוך.[9] מערך הרכבות השני עם 3,000–4,000 יהודים יצא ב-17–18 וב-22 באוקטובר 1942.[17][18] במקביל לגירוש התרחש גם ירי המוני ב יהודים[6][19]. בינואר 1943 אספו הגרמנים יחד עם משטרת העזר האוקראינית 1,500 יהודים לבורות ירי בסמוך לעיר, ורצחו אותם.[20] במקביל, אלה שעדיין חיו בגטו גססו מרעב וטיפוס.[20]

לאחר החורף הארוך, התרחשו במרץ-אפריל חיפושים, רציחות ורדיפות של יהודים בגטו. בחודשים אלו נמצאו ונרצחו בגטו כ-1,500 יהודים. רוב היהודים נרצחו בבורות ירי. לאחר מכן הגטו לא היה עוד וסמביר הוכרזה כ"יודנריין". הצבא האדום כבש את סמביר כשנה לאחר מכן תוך קרבות קשים עם הגרמנים הנסוגים, בסביבות 7 באוגוסט 1944.[2][21]

מספר יהודים הצליחו לחפור מנהרה המובילה לביוב מחוץ לגטו ונמלטו אל הפרטיזנים ביער.[20] כמספר גויים מקומיים סייעו לחלק מהבורחים והוכרו כחסידי אומות העולם.

ב-1943 הוציאה להורג המשטרה הנאצית לפחות 27 בני אדם בסמביר בגין ניסיון להסתיר יהודים[22]. בסך הכל שרדו מהגטו כ-160 יהודים, בעיקר בזכות הסתתרות אצל פולנים ואוקראינים בעיירה או באזור הכפרי שמסביב.[23]

לאחר מלחמה

כמה מחברי המינהל האזרחי ומנגנון הביטחון הגרמני של העיירה קיבלו עונשי מאסר. אחרים התחמקו מעונש.[23]

מאז 1991, סמביר היא חלק מאוקראינה הריבונית. בשנת 2000 הופסק הניסיון לשמר את מקום הירי ההמוני ביהודים.[24] בשנת 2019 הושגה עסקה עם הכפר המקומי כדי לאפשר הקמת אנדרטה לזכר הנרצחים.[25]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גטו סמביר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Polish census of 1931, Lwów Voivodeship (volume 68). "Sambor population, total" (PDF). Main Bureau of Statistics. pp. 44–45 (75–76 in PDF download). The city of Sambor: 21,923 inhabitants, with 13,575 ethnic Poles, and 6,274 Jews, as well as 1,338 ethnic Ukrainians and 1,564 ethnic Ruthenians (i.e. Rusyns) determined by mother tongue (Yiddish: 4,942 and Hebrew: 383). Sambor county (powiat): population 133,814 in 1931 (urban and rural) with 11,258 Jews. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה) For the current population numbers within Ukraine see: "Population of Ukraine as of January 1, 2016" (PDF). Statistical Collected Book Available. State Statistics Service of Ukraine; Institute for Demography and Social Studies: 55, 52. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 ביולי 2016. נבדק ב-6 בספטמבר 2016. м. Самбір: 35,026 – м. Старий Самбір: 6,648. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Alexander Manor. "Liquidation of the Jewish Community of Stari-Sambor; June and August 1942 deportations". The Book of Sambor and Stari Sambor, History of the Cities. JewishGen Inc. Yizkor Book Project.
  3. ^ 3.0 3.1 Starostwo Powiatowe w Ustrzykach Dolnych. "Miasto Stary Sambor" [The city of Old Sambor]. Sister cities. Ustrzyki Dolne: Powiat Bieszczadzki.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Encyclopedia of the Ghettos (2016). "סמבּוֹר (Sambor) המכון הבין-לאומי לחקר השואה – יד ושם". Yad Vashem. The International Institute for Holocaust Research. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 Steve J. Zaloga (2002). Poland 1939: The Birth of Blitzkrieg. Oxford: Osprey Publishing / Praeger. p. 79. ISBN 0275982785. Also in: Marcin Hałaś. "Sambor". Polska Niepodległa. Source: Stanisław Sławomir Nicieja (2014), Kresowa Atlantyda. Historia i mitologia miast kresowych. Volume V, Wydawnictwo MS, Opole. אורכב מהמקור ב-27 באוגוסט 2016 – via Internet Archive. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Meylakh Sheykhet. "Sambir (Sambor)". Ukraine: Faina Petryakova Scientific Center for Judaica and Jewish Art. [sources not listed]
  7. ^ 7.0 7.1 Тов. Сергиенко. "Доповідна записка наркому Сергієнко про розстріли та евакуацію в'язнів із тюрем Західної України 5 липня1941 р." [Shooting and evacuating prisoners from prisons in Western Ukraine Report by Commissar Serhiyenko] (PDF). Народному комиссару внутренних дел УССР старшему майору государственной безопасности. Киев. Page 171 in PDF document – via direct download. В двух тюрьмах в городе Самбор и Стрий (сведений о тюрьме в гор. Перемышль не имеем) – содержалось 2242 заключенных. Во время эвакуации расстреляно по обеим тюрьмам 1101 заключенных, освобождено – 250 человек, этапировано 637 и оставлено в тюрьмах – 304 заключенных. 27 июня при эвакуации в тюрьме гор. Самбор осталось – 80 незарытых трупов, на просьбы начальника тюрьмы к руководству Горотдела НКГБ и НКВД оказать ему помощь в зарытии трупов – они ответили категорическим отказом.
  8. ^ Roger Moorhouse (2014). The Devils' Alliance: Hitler's Pact with Stalin, 1939–1941. Basic Books. p. 176. ISBN 978-0465054923.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Eugene Shnaider (2015). "Самбор, Львовская область". Еврейские местечки Украины. Самбор. 29 июня 1941 Самбор оккупировали части вермахта. 1 июля 1941 местные украинцы устроили погром, в ходе которого было убито 50 евреев.
  10. ^ Nancy E. Rupprecht, Wendy Koenig (2015). Global Perspectives on the Holocaust: History. Cambridge Scholars Publishing. pp. 368–369. ISBN 978-1443884242. Kreishauptmannschaften in Distrikt Galizien.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  11. ^ Peter Longerich (2010). Holocaust: The Nazi Persecution and Murder of the Jews. OUP Oxford. pp. 195, 199–200. ISBN 978-0192804365.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 Alexander Manor, Toni Nacht, Dolek Frei (1980). "The Annihilation of the City". The Book of Sambor and Stari Sambor; a Memorial to the Jewish Communities. Chapter 8.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  13. ^ Symposium Presentations (בספטמבר 2005). "The Holocaust and [German] Colonialism in Ukraine: A Case Study" (PDF). The Holocaust in the Soviet Union. The Center for Advanced Holocaust Studies of the United States Holocaust Memorial Museum. pp. 15, 18–19, 20 in current document of 1/154. אורכב מהמקור ב-16 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) See also: Ronald Headland (1992). Messages of Murder: A Study of the Reports of the Einsatzgruppen of the Security Police and the Security Service, 1941–1943. Fairleigh Dickinson Univ. Press. pp. 79, 125–126. ISBN 0838634184.
  14. ^ World Holocaust Remembrance Center (2016). Rescue Story: Plewa, Alojzy. Yad Vashem.
  15. ^ Allen Brayer (2010). Hiding In Death's Shadow. iUniverse. pp. 71–72. ISBN 978-1450263832.
  16. ^ Andrzej Kola (2015). Belzec. The Nazi Camp for Jews in the Light of Archaeological Sources. Translated from Polish by Ewa Józefowicz and Mateusz Józefowicz. Warsaw-Washington: The Council for the Protection of Memory of Combat and Martyrdom – The United States Holocaust Memorial Museum. ISBN 9788390559063. Also in: Archeologists reveal new secrets of Holocaust, Reuters News, 21 July 1998.
  17. ^ 17.0 17.1 ARC (2004). "Holocaust Transports". Deportations of Jews from District Galicia to Death Camp in Belzec.
  18. ^ Michael Peters (2016). "Ghetto List". ARC. אורכב מהמקור ב-3 במרץ 2016 – via Internet Archive. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link) Virtual Shtetl (2016). "Glossary of 2,077 Jewish towns in Poland". Museum of the History of the Polish Jews. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה) Gedeon (2012). "Getta Żydowskie". Izrael. Badacz.org. Sampol. אורכב מהמקור ב-22 בנובמבר 2012 – via Internet Archive. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link) See also: Yitzhak Arad (1987). Belzec, Sobibor, Treblinka: The Operation Reinhard Death Camps. Indiana University Press. ISBN 0253342937. Deportations to Belzec from Sambor, 4–6 August 1942: 4,000 Jews; 17–18 October: 2,000 and 22 October 1942: 2,000 Jews. Stary Sambor deportation, 5–6 August: 1,500.
  19. ^ Robin O'Neil. "Extermination of Jews in General Government 1943 Following Closure of Belzec". A Reassessment: Resettlement Transports to Belzec. JewishGen Yizkor Book Project. Sambor, March 1943: 900[372] April 1943: 1000[390] June 1943: 100s[422]
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Allen Brayer (2010). Hiding In Death's Shadow: How I Survived The Holocaust. Second Edition. iUniverse. pp. 72, 73. ISBN 978-1450263832.
  21. ^ PKWN (8 באוגוסט 1944). "Wojska I-go frontu ukrainskiego 7 VIII szturmem zajely miasto Sambor". Lublin: Rzeczpospolita, Organ Polskiego Komitetu Wyzwolenia Narodowego. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  22. ^ И.А. Альтман (2002). Холокост и еврейское сопротивление на оккупированной территории СССР. Центр и Фонд «Холокост». ISBN 5886360077.
  23. ^ 23.0 23.1 Kruglov, Alexander; Patt, Avinoam (2012). "Sambor". In Megargee, Geoffrey P. (ed.). Encyclopedia of camps and ghettos, 1933-1945. Indiana University Press. pp. 824–826. ISBN 9780253354280. OCLC 823622869.
  24. ^ Nadja Weck (2015). Nancy E. Rupprecht; Wendy Koenig (eds.). Holocaust Memory in Western Ukraine. Global Perspectives on the Holocaust: History. Cambridge Scholars Publishing. p. 367. ISBN 978-1443884242.
  25. ^ "Did Canada honour Nazi allies or support a Jewish cemetery?". 20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גטו_סמביר&oldid=2297346"