גיא ביינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיא ביינר
קובץ:Guy Beiner-BGU.jpg
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה פרס רטקליף
פרס ויילד ד. הנד (2008)
פרס דיויד ולובה גלאט (2016 & 2017)
אות הוקרה מטעם פרס ג'ימס ס. דונלי (2018),
פרס ג'רוג' ל. מוסה (2019)
פרס קתרין ביגס (2019)
פרס המחקר בהיסטוריה אירית (2019)
תרומות עיקריות
זיכרון ושכחה בהיסטוריה המודרנית, היסטוריה של אירלנד, פולקלור, מסורות בעל-פה, השפעת הספרדית, היסטוריה של הטרוריזם

גיא ביינר (נולד ב-1968 בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של העת החדשה, וכמו כן בהיסטוריה התרבותית והחברתית של אירופה, עם עניין מיוחד בהיסטוריה האירית ובחקר סוגיות הקשורות לזיכרון ושכחה. ביינר מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,

ביוגרפיה

גאי ביינר נולד וגדל בירושלים ומאוחר יותר עבר לקיבוץ גליל ים. אחרי שובו ממסע לימודים ומחקר מחוץ לישראל, התיישב בנגב. הוא למד באוניברסיטת תל אביב, בה סיים תואר ראשון כמצטיין הרקטור. מאוחר יותר סיים דוקטורט בהאוניברסיטה הלאומית של אירלנד. הוא מונה לעמית מחקר בכיר באוניבריסטה של דבלין - טריניטי קולג', אוניברסיטת נוטרדאם, האוניברסיטה של מרכז אירופה, אוניברסיטת אוקספורד ובוסטון קולג'.מחקרו מתמקד בעיקר בזיכרון ושכחה בהיסטוריה המודרנית, עם דגש על ההיסטוריה המודרנית של אירלנד. מחקריו כוללים גם תחומים נוספים כגון היסטוריה שבעל פה, פולקלור, המגפה העולמית של שפעת ספרדית[1], מלחמת העולם הראשונה, ההיסטוריה של הטרור,[2], ותרבויות הנצחה במרכז אירופה.[3]. בשנים האחרונות עבודתו התמקדה בעיקר בפיתוח החקר ההיסטורי של "שיכחה חברתית", תוך חשיפת היחסים המתוחים בין השכחה ציבורית לתחזוק זכרונות פרטיים של אירועים הנחשבים למביכים או בעייתיים. לטובת כך, הוא מרבה להיעזר במקורות היסטוריים פחות מוכרים מתוך תרבות עממית, לרבות אוספי פולקלור.

מחקריו זכו בפרסים בינלאומיים רבים. ספרו "זוכרים את שנת הצרפתים: היסטוריה עממית אירית וזיכרון חברתי" (2007) זכה בפרס רטקליף על "תרומה חשובה לתחום לימוד הפולקלור והחיים העממיים בבריטניה ובאירלנד"; פרס ויילד ד. הנד לשנת 2008 לפרסום יוצא דופן בהיסטוריה ופולקלור; הוקרת המועצה הלאומית של ההיסטוריה הציבורית [NCPH] על "תרומה יוצאת דופן בתחום ההיסטוריה של הציבור ומדיניות"; והיה מועמד לפרס קונדייל עבור כתיבה ספרותית היסטורית איכותית[4] ספרו "היזכרות רוויית שכחה: שכחה חברתית והיסטוריה עממית של מרד באלסטר" (2018) זכה בפרס ג'ורג' מוסה להיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית אירופאית מאז 1500, פרס קתרין ביגס ללימודי פולקלור, פרס המחקר בהיסטוריה אירית של האוניבריסטה הלאומית של אירלנד, ובאות הוקרה מטעם פרס ג'יימס דונלי לספרים בתחום היסטוריה ומדעי החברה.[5] באוניבריסטת בן-גוריון, פרופ' ביינר זכה פעמים רבות בפרסים על הצטיינות בהוראה, לרבות זכייה כפולה בפרס דייוויד ולובה גלאט הניתן למרצים המצטיינים ביותר[6]

פרסים ואותות הוקרה

  • 2007 - פרס רטקליף עבור הספר Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory

"תרומה חשובה של חוקר יחיד לחקר הפולקלור או חיי העם בבריטניה הגדולה ובאירלנד"

  • 2008 - פרס ויילנד ד. הנד - על ספר יוצא מן הכלל בחום ההיסטוריה והפולקלור - עבור אותו הספר
  • 2019 - פרס ג'ורג' מוסה - על "ספר בעל חשיבות יוצאת דופן, על ידי הבחנתו המדעית, היצירתיות והמקוריות - בנוגע להיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של אירופה מאז הרנסאנס" - עבור הספר Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster
  • 2019 - פרס קתרין ביגס - על תרומהיוצאת מן הכלל לחקר הפולקלור
  • פרס הרקטור על הצטיינות בהוראה - באוניברסיטת בן-גוריון
  • פרס דוויד ולובה גלאט על הצטיינות יוצאת דופן בהוראה - פעמיים

מבחר פרסומים וספרים

(זוכרים את שנת הצרפתים: היסטוריה עממית אירית וזיכרון חברתי)

("היזכרות רוויית שכחה: שכחה חברתית והיסטוריה עממית של מרד באלסטר" )

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא ביינר, "גילויה מחדש של מגפת השפעת הגדולה", זמנים 113, 2011. (עמודים 4-13)
  2. ^ גיא ביינר, "יחסים מסוכנים: טרור והמדינה המודרנית", זמנים 108, 2009. (עמודים 4-9)
  3. ^ גיא ביינר, "'לבטל את טריאנון': הנצחת הזיכרון של אבדן שטחים בהונגריה"", זמנים 123, 2013. (עמודים 4-13)
  4. ^ "Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory". Wisconsin University Press.
  5. ^ "Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster, Reviews & Awards". Oxford University Press.
  6. ^ מרצים מצטיינים ; מקבלי פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר תשע"ו; אבג: עיתון אוניברסיטת בן גוריון, גיליון 105 (ינואר 2017), 111 (דצמ' 2017)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0