באין כאחד
| תלמוד בבלי | מסכת גיטין, דף ע"ז עמוד ב' |
|---|---|
| מקורות נוספים | קצות החושן, סימן ר'; בית האוצר, חלק ב, כלל ט |
בָּאִין כְּאֶחָד, או "גִּטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד" ו-"גִּטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִין כְּאֶחָד", הוא פתרון של פרדוקס הלכתי, העוסק בחלות פעולה אשר קיומה מבוסס על תוצאה שלה. הפתרון הוא שהפעולה שגורמת לתחולה והתחולה עצמה מתרחשות באותו הרגע[דרושה הבהרה].
יישומים
אחת המקרים בהם מתעורר הפרדוקס, היא כאשר אדם נותן גט שחרור לעבדו; על פי הכלל מה שקנה עבד קנה רבו, עבד אינו מהווה ישות משפטית עצמאית ואינו יכול להיות בעלים על שום דבר[1]. כיון שכך, אין לעבד את האפשרות לקבל את הגט ההופך אותו לאדם חופשי, כי כל עוד הוא עבד- כל מה שמגיע לרשותו, שייך לבעליו. הכלל "גיטו וידו באין באחד" פותר את הבעיה, מכיון בו זמנית לנתינת גט השחרור לעבד ניתנת לו גם "ידו"- היכולת הדינית להחזיק דברים, וכך יכולים עבדים כנעניים להשתחרר.[2]
פרדוקס דומה אשר ניתן לו בגמרא אותו הפתרון, קיים גם בגירושין, במקרה בו אדם זרק גט לחצר הנמצאת בבעלות אשתו. כעת, הואיל וּלְבעל יש קניין פירות בנכסי אשתו, לא תוכל האישה לקבל את הגט. אותו פתרון ניתן גם במקרה זה, וגט האישה וחצרה "באין כאחת" וכך ניתן לגרש גם באופן זה.[2]
פרשנות
הקצות החושן מבאר שניתן להשתמש בכלל "באין כאחד" רק בשחרור עבד או בגירושי אישה, אך לא ניתן להקנות על ידי כך. כך לדוגמה, לא ניתן לכתוב שטר קניין ולהניח בחצרו של המקנה כדי להקנות חצר זו עצמה. הסיבה לכך היא, שבגט שחרור של עבד ובגירושי אשה, אין צורך שהאשה או העבד יזכו בגט או בשטר אלא רק שיהיה מונח בידם, בניגוד לשטר הקנאה שהקונה צריך לקנותו בשביל לקנות את החצר[3].
ייתכן כי ההיגיון שמאחורי דבריו של ה"קצות החושן", טמון בכך שפתרון זה של "באין כאחד" פועל דווקא בגט שפעולתו היא רק סילוק[4] ישות משפטית ששולטת בעבד, כדי להותיר את בעלותו של העבד על ידו - שהייתה קיימת גם עד אז - על כנה, ולמנוע את בעלותו של האדון על העבד, וחלות זו נוצרת על ידי זה שהגט מגיע לידו של העבד[5]. במקרה כזה יסלק הגט את רשות האדון ויצור מצב שבו העבד עומד ברשות עצמו, אך לעומת זאת לא ניתן ליצור זהות או ישות חדשה על ידי מנגנון של "באין כאחת"[6].
קישורים חיצוניים
- הערך "באין כאחת", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ח עמוד ב' ובמקורות נוספים.
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע"ז עמוד ב'.
- ^ קצות החושן, באתר היברובוקס.
- ^ ולא זכייה מחודשת.
- ^ וזאת מכיוון שהעבד קיים גם עד עכשיו כישות משפטית, אלא שהוא כפוף לאדונו ושייך לו.
- ^ ברכת שמואל, באתר היברובוקס.
