לדלג לתוכן

גילגיל

גילגיל
Gilgil
שלט הכניסה לעיר גילגיל
שלט הכניסה לעיר גילגיל
מדינה קניהקניה קניה
מחוז נאקורו
בירת העיר Nakuru
שפה רשמית אנגלית, סווהילית
גובה 2,000 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 80,079 (2019)
קואורדינטות 0°30′15″S 36°19′22″E / 0.5041278795473366°S 36.32288610615836°E / -0.5041278795473366; 36.32288610615836
אזור זמן UTC +3
gilgil.ngcdf.go.ke

גילגילאנגלית: Gilgil) היא עיר במחוז נאקורו שבקניה, השוכנת בעמק הבקע הגדול. העיר ממוקמת בין העיר נאיואשה לעיר נאקורו, בסמוך לכביש המהיר ניירובי–נאקורו. גילגיל מהווה מרכז אדמיניסטרטיבי וצבאי חשוב, ובהיסטוריה של עם ישראל היא נודעה כאתר שבו פעל מחנה המעצר האחרון של גולי אצ"ל ולח"י באפריקה.

גאוגרפיה וכלכלה

גילגיל ממוקמת באזור חקלאי פורה ממערב לנהר גילגיל, הנשפך לאגם נאיואשה. הכלכלה המקומית מתבססת על חקלאות, אך עיקר פרנסת העיר נשענת על נוכחות צבאית וביטחונית ענפה. בעיר שוכנים שני בסיסים מרכזיים של צבא קניה (KDF), מכללה של שירות הנוער הלאומי (NYS) ומפקדת היחידה למניעת גניבות בקר של משטרת קניה.

היסטוריה

העיר החלה להתפתח בתקופת השלטון הבריטי כנקודת יישוב אסטרטגית על תוואי הרכבת. בשל האקלים הנוח והמיקום המרכזי, הפכה גילגיל לבסיס לוגיסטי וצבאי עבור הצבא הבריטי במזרח אפריקה. כיום עיקר פרנסת העיר מבוססת על שירותים לבסיס גדול של צבא קניה.

בית הקברות הצבאי (CWGC)

בעיר נמצא בית קברות צבאי בריטי (Gilgil War Cemetery) המתוחזק על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. בבית הקברות טמונים חללים ממלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, מרביתם מיחידות מזרח-אפריקאיות ודרום-אפריקאיות ששירתו באזור.[1] מבין 225 החללים בבית הקברות, אחת שייכת לקצין יהודי מדרום אפריקה שנהרג במלחמת העולם השנייה.

מחנה גילגיל וגולי אפריקה

ערכים מורחבים – גולי אצ"ל ולח"י, הבריחות ממחנות המעצר באפריקה

גילגיל מהווה פרק משמעותי בתולדות המאבק להקמת מדינת ישראל. במרץ 1947, לאחר שהות במחנות המעצר בסמבל (אריתריאה) ובקרתגו (סודאן), הועברו כ-250 עצורי אצ"ל ולח"י למחנה מעצר שהוקם בגילגיל.[2]

  • תנאי המחנה: המחנה הוקם בתוך מתקן ששימש קודם לכן כבית סוהר צבאי בריטי. בניגוד למחנות הקודמים שהיו מורכבים מצריפים, בגילגיל נכלאו העצורים בבנייני אבן קודרים עם תאים קטנים שחלונותיהם מסורגים. התנאים במקום היו קשים ושררה בו צפיפות רבה.
  • חיי התרבות: למרות התנאים, קיימו העצורים חיי קהילה תוססים. הם הוציאו לאור עיתונים פנימיים ואף כתבו את "ספר המעצר והגלות", שתיעד את קורותיהם.[3]
  • בריחה: העצורים התמידו בבריחות מממחנות המעצר באפריקה, בעיקר על ידי חפירת מנהרות. הבריחה האחרונה הייתה ממחנה גילגיל במרץ 1948. ברוב המקרים הבורחים נתפסו, הוחזרו למעצר ונענשו. אולם הבריחה האחרונה הייתה מוצלחת ושישה אנשי אצ"ל בראשות יעקב מרידור הצליחו להמלט ולהגיע בשלום לאירופה, ומשם הגיעו לארץ לאחר הכרזת העצמאות.[4]
  • השיבה למולדת: העצורים בגילגיל היו האחרונים מבין גולי אפריקה ששוחררו. ב-12 ביולי 1948 הפליגו העצורים מנמל מומבסה והגיעו לנמל חיפה ב-21 ביולי 1948.[4]

נכון לשנת 2024 נמצא בשטח המחנה בית חולים פסיכיאטרי המהווה חלק מבית חולים אזורי (Gilgil Sub County Hospital). חלק מהמבנים המקוריים של המפקדה ומבני המעצר עדיין עומדים על תילם ומשמשים את הנהלת בית החולים ומחלקות אשפוז.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גילגיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Gilgil War Cemetery Details, CWGC
  2. דב מילמן, תולדות גולי אפריקה: אריתריאה, סודן, קניה, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמ' 180–195
  3. ספר המעצר והגלות: גילגיל, קניה, 1947–1948, אתר הספרייה הלאומית
  4. ^ 4.0 4.1 יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחירות, הוצאת אחיאסף, 1956, עמ' 440–445

גילגיל42819132Q3499651