גיפרד לה קיין מרטל
| לידה |
מילברוק, סאות'המפטון, המפשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
קמברלי, סארי, הממלכה המאוחדת |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1908–1945 (כ־37 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-50 מפקד חיל השריון המלכותי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
סר גיפרד לה קיין מרטל (באנגלית: Sir Giffard Le Quesne Martel; 10 באוקטובר 1889 – 3 בספטמבר 1958) היה קצין בצבא הבריטי, ששירת הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה. הידוע בכינויו "Q Martel" או סתם "Q", הוא היה מהנדס צבאי בריטי ואסטרטג שריון.
ביוגרפיה
ראשית חייו
מרטל נולד ב-10 באוקטובר 1889 למשפחה צבאית מסורתית, והיה בנו של בריגדיר סר צ'ארלס פיליפ מרטל שהיה המפקח הראשי של מפעלי החימוש. הוא התחתן עם מוד מקנזי ב-29 ביולי 1922 ונולדו להם שני ילדים, בן, מייג'ור פיטר מרטל, יליד 1923 ובת ג'יליאן, ילידת 1925.
מרטל נכנס לאקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' בשנת 1908 והוסמך כלוטננט משנה בחיל ההנדסה המלכותי של הצבא הבריטי ב-23 ביולי 1909. מרטל סייע להקמת ארגון האגרוף של חיל הים המלכותי והצבא בשנת 1911[1] והיה אלוף האגרוף של הצבא והשירותים הבינלאומיים לפני מלחמת העולם הראשונה ולאחריה.[2]
מלחמת העולם הראשונה
בשנת 1916, כקצין חבלנים עם ניסיון ישיר בשימוש הבריטי הראשון בטנקים במהלך הקרב על הסום, הופקד מרטל על שחזור של 1.5 מיל (2.4 קילומטרים) העתק רחב של מערכות התעלות הבריטית והגרמנית, שלמות עם שטח הפקר, באלבדן, נורפוק, כחלק משטח הניסויים לטנק.[3]
שם הוא פיתח עניין רב בתאוריית הטנקים כשהוא מאמין שהם עתיד הלוחמה ובנובמבר 1916 כתב מאמר, "צבא טנקים", והציע צבא שמורכב כולו מכלי רכב משוריינים. כGSO3 של ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר, הרעיונות הרחבים המוצגים במאמר זה השפיעו באופן עמוק על מחשבתו של פולר, שבאותה עת פשוט ראו את הטנק כאל תוספת שימושית לחי"ר בשדה הקרב.[4] מרטל התעניין גם בבניית דרכי רשת תיל כפי שנפרסו במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה של הצבא הבריטי ב-1917, ושימושם בתמיכה ברכבים.[5]
בשלהי 1916, היה מרטל בצוותו של יו אלס בברמיקור בצרפת, וסייע לפולר בתכנון המבצעי,[6] שהגיע לשיאו בטקטיקות הטנקים הבריטיות שהופעלו בקרב קמברה.
בין המלחמות
בשנת 1919, הצליח מרטל לשלב בין שני תחומי העניין שלו לטנקים ולגישור צבאי כאשר הפך לראש מפעל הגישור הניסיוני בקרייסטצ'רץ', המפשייר,[7] שחקר את האפשרויות בשימוש בטנקים למטרות הנדסיות בשדה הקרב כמו הנחת גשרים ונטרול מוקשים. כאן המשיך בניסויים על טנקי סימן 5 שכללו גם גשר תקיפה.
מרטל פיתח גם את מושג הגישור החדש שלו ב-EBE, גשר מרטל, גשר קורות מודולרי המתאים לשימוש צבאי. גשר מרטל אומץ על ידי הצבא הבריטי בשנת 1925 כגשר קורדר הגדול.[8] גרסה קטנה יותר, גשר קורדל הקטן, אומץ רשמית גם על ידי הצבא בשנת 1932 והועתקה על ידי מדינות רבות, כולל גרמניה, שכינו זאת Kastenrager-Gerät ( K-Gerät בקיצור). ארצות הברית יצרה עותק, ה-H-20. הבנייה המודולרית של גשר מרטל הבסיסי שימשה גם לגשר ביילי. בשנת 1954 העניקה הוועדה המלכותית לפרסים לממציאים את מרטל 500 ליש"ט פאונד בגין הפרה של עיצוב גשרו על ידי מעצב גשר ביילי, דונלד ביילי.[9]
מרטל המשיך לרדוף אחר התעניינותו בטנקים באופן עצמאי. בשנת 1925 הוא בנה, במוסך שלו, טנק של אדם אחד המונע על ידי מנוע מכונית ומסוגל למהירות של 15 קמ"ש.[10] לאחר תצוגה במשרד המלחמה, הסכימה מוריס מוטורס לבנות ארבעה דגמי מבחן, שהראשון בהם הועבר בשנת 1926. טרקטורים של קרדן לויד בנו מכונה דומה לאדם אחד, הטנקט של קרדן לויד.[11]
בשנת 1927 שמונה טנקים נוספים של מרטל נבדקו על מנת להעריך את תפקידן הפוטנציאלי בסיור קדימה. הם נבדקו יחד עם טנקים של קרדן לויד עם שני אנשים בתמרונים עם הכוח הממוכן הניסוי במישור סולסברי בשנת 1927 וב-1928[10] כאשר מרטל היה מפקד פלוגה של מהנדסים שהוצבו במקום.
הרעיון לרכב לוחם יחיד נזנח במהרה כשהתברר כי מפעיל אחד לא יכול היה לשלוט על הרכב במקביל לירי נשק והדרישה של הצבא הבריטי לטנק קל, טנק סימן 1, היה פיתוח הטנק של קרדן לויד.[12] מוריס מוטורס ניסתה לפתח גרסה של שני אנשים לעיצוב מרטל וקרוסלי מוטורס גרסה נוספת - מוריס-מרטל - בשנת 1927, אך לאחר שנבדקו שני אבות טיפוס הפרויקט ננטש.[13][14]
בשנת 1928 ועדת הייעוץ המובילה לטנקים ומעקב, שמרטל היה חבר בה, הפכה לוועד הלוחמה המכנית שהיה אמור לקיים קשר עם התעשייה ולייעץ בעניינים טכניים הנוגעים ל"הובלה ממוכנת".[15] בשנת 1929 הועבר מרטל לרימנט המהנדסים של בנגל של המלך ג'ורג' החמישי, ולאחר מכן שימש כמדריך במכללה לפיקוד ומטה של הצבא ההודי הבריטי בכוויתה משנת 1930 עד 1934. משנת 1936 עד 1939 שימש מרטל במשרד המלחמה, תחילה כעוזר מנהל מכניזם,[16] ואחר כך משנת 1938 כסגן המנהל בדרגת בריגדיר.[17] בשנת 1936 הוא השתתף בתרגיל טנקים בקנה מידה גדול במחוז הצבאי הבלאורוסי בברית המועצות, בו נטלו חלק טנקי T-27.
מלחמת העולם השנייה
במהלך ההכנות למלחמת העולם השנייה, מונה מרטל למפקד על הדיוויזיה ה-50 (נורת'מבריה), שהייתה חלק מהצבא הטריטוריאלי בפברואר 1939 בדרגת מייג'ור גנרל.[18] הדיוויזיה הוסבה באוקטובר 1938 ל"דיוויזיה ממונעת" כאשר כל חיל הרגלים הובל על ידי משאיות גדולות.[19]
עם פרוץ המלחמה יצאה הדיוויזיה ה-50 לצרפת ב-14 בספטמבר 1939 כחלק מחיל המשלוח הבריטי. שם, ב-21 במאי 1940 במהלך קרב צרפת, כיוון מרטל את מתקפת הטנקים על דיוויזיית הפאנצר השביעית של גנרל מיור ארווין רומל בקרב אראס, בה נהדפה החזית הגרמנית שמונה קילומטרים אחורה.[20] לא ניתן היה לנצל את הרווחים, אך הגרמנים נאלצו להפסיק את ההתקפה ולהתארגן מחדש, ולכן הבריטים הרוויחו זמן לפינוי BEF מדנקירק.
לאחר פינוי BEF הפך מרטל למפקד חיל השריון המלכותי בשנת 1940 ושם פיתח את תיאוריות הלוחמה המשוריינת שלו.[21] במרץ 1941 העביר לידי הנספח הצבאי של ארצות הברית הנייטרלית דאז בלונדון, בריגדיר גנרל ריימונד א. לי, דו"ח המתווה את חוויותיו והערכת הטקטיקות השריוניות הגרמניות בצרפת.[22]
מרטל הועלה לדרגת לוטננט גנרל בשנת 1942 אך הועבר מחיל השריון המלכותי באותו ספטמבר ובוטל תפקידו של המפקד. לאחר מכן הוא בילה זמן בבורמה ובהודו.
במרץ 1943 הפך מרטל לראש המשלחת הצבאית לברית המועצות.[23] הוא העריך את יעילות סדר הלחימה והטקטיקות הסובייטיות במהלך ביקור בקו החזית באזור קורסק - אוריול שבין 11 ל-19 במאי 1943. באוטוביוגרפיה שלו מתאר מרטל איך ייעץ לפיקוד העליון הסובייטי, סטאבקה, לאפשר לגרמנים לפתוח תחילה בקרב קורסק. באיזו מידה ניתן להתווכח עצתו על מהלך הקרב מכיוון שהוועידה הראשונה שלו עם סטבקה לא התרחשה עד סוף מאי 1943 בזמן שמפקד החזית המערבית הסובייטית, המרשל גאורגי ז'וקוב, דגל באותה טקטיקה מאז מרץ הקודם. עם זאת, עצתו של מרטל לפיה הדרך היעילה ביותר למנוע מהאויב לנצל פריצת דרך הייתה על ידי לחיצה על "האגפים" של החדירה עשויה להיות מועילה.
דיווחיו הבאים שהתבססו על ביקורו בקו החזית הסובייטית ודיוניו עם אגף הטנקים של הצבא האדום הגיעו למסקנה כי חוויית שדה הקרב הסובייטי תהיה רלוונטית בהרבה לטקטיקות שריון בפלישה הקרובה לנורמנדי מאשר לחוויה של הצבא הבריטי במערכה בצפון אפריקה. איסוף המודיעין של מרטל וניתוחיו הברורים והתפיסתיים של העמדה הצבאית הסובייטית זכו לשבחים על ידי הממונים עליו במשרד המלחמה, אך עם הגעתו של ראש המשלחת החדש של חיל האוויר המלכותי, מרשל האוויר סר ג'ון באבינגטון בספטמבר 1943 יחסי העבודה שלו עם הסובייטים התדרדרו בירידה ניכרת בשיתוף הפעולה. הוא הוחלף על ידי מונטגו ברוקאס בורוז ועזב את מוסקבה ב-7 בפברואר 1944.[24] בהמשך אותו חודש, הוא איבד את עינו הימנית כתוצאה מפשיטת הפצצה גרמנית על לונדון.[25]
מרטל קיבל תואר אביר בשנת 1943 ופרש מהצבא בשנת 1945 בדרגת לוטננט גנרל.[26] הוא ניסה להיבחר מטעם המפלגה השמרנית במהלך הבחירות הכלליות בבריטניה 1945, אך נכשל ולא נבחר לפרלמנט.[27]
עם פרישתו כתב מרטל בנושאים צבאיים. הוא נפטר בביתו בקמברלי, סארי, ב-3 בספטמבר 1958.[28]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Tony Mason, Eliza Riedi (2010). Sport and the Military: The British Armed Forces 1880-1960. Cambridge University Press. נבדק ב-2012-12-29.
- ^ Hamilton, Nigel (1981). Monty: The Making of a General 1887-1942. McGraw-Hill Book Company. p. 352.
- ^ Christy Campbell (2008). Band of Brigands: The First Men in Tanks. Harper Perennial. נבדק ב-2012-12-29.
- ^ Azar Gat (2001). A History of Military Thought: From the Enlightenment to the Cold War. OUP Oxford. נבדק ב-2012-12-29.
- ^ LIDDELL: 15/12/13 1922–1925 – King's College London, Liddell Hart Centre for Military Archives
- ^ Men, Ideas, and Tanks: British Military Thought and Armoured Forces, 1903–1939 By J. P. Harris, pg. 80
- ^ Corps History - Part 15 The Corps between the wars (1919-39), Royal Engineers Museum, 7 בפברואר 2007, אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2008
{{citation}}: (עזרה) - ^ Think Defence (30 בדצמבר 2011). "UK Military Bridging – Equipment (Pre WWII Equipment Bridging)". www.thinkdefence.co.uk. נבדק ב-8 במאי 2017.
Adopted by the Army in 1925 the Large Box Girder Bridge was adaptable and relatively cheap, able to carry loads of up to 40 tonnes, it remained in service until replaced by the Bailey.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bridge Claim By General 'Used As Basis For Bailey Design'". The Times. 26 ביולי 1955. p. 4 col E.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 10.0 10.1 B T White, British Tanks 1915–1945, עמוד 11
- ^ "British Tankettes, Carden Loyd One Man Tankette". Florida State University. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2012. נבדק ב-2012-12-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Martel, Morris-Martel One Man Tankette". Florida State University. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2012. נבדק ב-29 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Morris-Martel Two Man Tankette". Tanks! Armoured Warfare Prior to 1946. William A. Kirk Jr. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2012. נבדק ב-2012-12-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Crossley Military Vehicles After WW1". Crossley Motors Ltd. נבדק ב-29 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Times, Tuesday, 20 March 1928; pg. 16; Issue 44846; col F
- ^ The Times, Saturday, Feb 08, 1936; pg. 17; Issue 47293; col D
- ^ The Times, Saturday, Jan 22, 1938; pg. 7; Issue 47899; col G
- ^ "Changes In The Army" The Times, Thursday, Dec 15, 1938; pg. 22; Issue 48178; col A
- ^ "Motorized" T.A. Divisions The Times, Tuesday, Jan 10, 1939; pg. 6; Issue 48199; col F
- ^ "Obituary, WORLD-FAMOUS EXPERT ON TANK WARFARE", The Glasgow Herald, 4 בספטמבר 1958
{{citation}}: (עזרה) - ^ "BATTLE OF BRITAIN BRAINS UTILIZED", The Virgin Islands Daily News, 7 בינואר 1941
{{citation}}: (עזרה) - ^ Thomas G. Mahnken (2009). Uncovering Ways of War: U.S. Intelligence and Foreign Military Innovation. Cornell University Press. נבדק ב-2012-12-29.
- ^ "British General Sent to Moscow", Pittsburgh Post-Gazette, 22 במרץ 1943
{{citation}}: (עזרה) - ^ Donald J. Stoker (2010). Military Advising and Assistance: From Mercenaries to Privatization, 1815-2007. Routledge. נבדק ב-2012-12-29.
- ^ Sir Giffard Le Quesne Martel (1949). An Outspoken Soldier:His Views And Memoirs. Sifton. נבדק ב-2012-12-29.
- ^ MARTEL, Sir Giffard Le Quesne (1889–1958), Lieutenant-General – King's College London, Liddell Hart Centre for Military Archives.
- ^ "UK General Election results July 1945". Political Science Resources. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2015. נבדק ב-2012-12-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "British tank expert dead", The Bulletin, 4 בספטמבר 1958
{{citation}}: (עזרה)
