גמול השקעות
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה בפירוק |
| מייסדים | בנק הפועלים, חברת העובדים |
| תקופת הפעילות | 1950–2017 (כ־67 שנים) |
| ענפי תעשייה | פיננסים, השקעות ונדל"ן |
גמול חברה להשקעות בע"מ היא חברת השקעות ישראלית שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ונמצאת בהליכי פירוק.
היסטוריה
הקמת החברה
החברה הוקמה בשנת 1950 על ידי בנק הפועלים ומרכז קופות התגמולין[1], על מנת לרכז ולהשקיע את כספי החוסכים בקופות התגמולים. באותה תקופה היו בישראל מאות קופות גמל קטנות וחברת גמול הציע לקופות אלו ניהול משותף של כספי החוסכים[2]. עם הקמת החברה הוצע שכספי החוסכים יושקעו 30% בהלוואות לקרן קיימת לישראל, 30% בהלוואות לבנק הפועלים, 30% בניירות ערך, במיוחד בתחום הנדל"ן ו-10% ישירות בנכסי נדל"ן[3]. מייסד החברה ומנהלה הראשון היה יהודה לביטוב[4]. בשנת 1954 הושקעו בחברה 168 קופות תגמולים[5] ובשנת 1957 הושקעו בה כ-200 קופות תגמולים[6]. בסוף שנות ה-50 מונה ד"ר שלמה רעיף למנהל החברה[7]. בשנת 1967 פוטר רעיף בעקבות דו"ח ביקורת של ההסתדרות, על פיה הוא נתן הלוואה מכספי גמול לחברה, תמורת שוחד[8][9]. במקומו מונה איתן אבניאון למנהל גמול. משרדי החברה היו בשנות ה-60 בקומה השלישית של בית צים בתל אביב. בשריפה בבניין חולצו העובדים על ידי כוחות הכיבוי אך כל מסמכי החברה נשרפו. עם זאת, החברה הצליחה לשחזר את מסמכי החברה[10].
במשך השנים שימשה החברה כזרוע התפעולית של קופות גמל וחברת העובדים, בתחום הפיננסים כדי לנצל יתרון לגודל בניהול ההשקעות של גופים אלו. החברה הנפיקה מניות ואיגרות חוב מיועדות לגופים הללו והשקיעה בעבורם בפיקדונות, באיגרות חוב ובהלוואות לחברות ומוסדות שונים[11]. החל מסוף שנות ה-80, החלה החברה להשקיע ישירות במניות של חברות שונות, ועד סוף שנות ה-90 כבר השקיעה גמול מאות מיליוני שקלים בתחומים שונים כגון תעשייה, אנרגיה, טכנולוגיה, תקשורת, מחשבים ומסחר, על מנת להגדיל את התשואה להון[12].
אחד הנכסים העיקריים של החברה מבחינת משקיעיה היה מעמדה כקופה מרכזית בניהול קופות גמל, שהקנה לה החל מ-1975 פטור ממס על הכנסותיה. מסיבות היסטוריות, הנובעות מהרקע להקמת גמול, הוקנו לבנק הפועלים ולחברת העובדים זכויות מועדפות, שאיפשרו להן לשלוט יחד בגמול. למרות שבנק הפועלים החזיק רק 8% מהמניות וחברת העובדים 0.25% השליטה עוגנה בחלוקת הון המניות של גמול לשלושה סוגים, ובמתן זכויות יתר אישיות לבנק הפועלים במינוי דירקטורים. מבקרת המדינה, מרים בן-פורת, כתבה דו"ח ביקורת על מבנה הבעלות בחברה. אחר כך, בהתערבות הממונה על שוק ההון, יזמה גמול מהלך לאיחוד הון המניות והשוואת הזכויות שהן מקנות. שינוי זה גם ביטל את מעמד החברה כקופת גמל מרכזית בעלת פטור ממס[13].
בשנת 1997 החלו בעלי מניות בחברה, ובעיקר קרן הפנסיה "מבטחים" שהחזיקה 25% מהמניות, לדרוש את חלוקת כל נכסיה של החברה כדיווידנד ופירוקה, וזאת בטענה שהפקיעה הצפויה של הפטור תהפוך את גמול למלכודת מס לבעלי מניותיה. גמול החלה בתהליך של חלוקת דיווידנד בסך 2.6 מיליארד שקל והקטינה את הונה העצמי ל-486 מיליון שקל. במקביל האיצה את השקעותיה בחברות בורסאיות, וכן בתחומים שבהם לא עסקה עד אז כמו היי-טק[14].
כחברה ציבורית
במאי 2001 נרשמו מניותיה של החברה למסחר בבורסה בתל אביב, במקביל לרכישת השליטה בחברה על ידי האחים ג'ולס ואדי טראמפ, ששילמו 380 מיליון שקל, תמורת 67% ממניות החברה[15]. באוקטובר 2003, נמכרה השליטה בחברה לאמ. פי. איי. אחזקות, חברה פרטית בשליטת אייל יונה ואמנון ברזילי[16]. לאחר שינוי הבעלות צמצמה החברה את פעילותה בשוק ההון והפיננסים והעמיקה את השקעתה בנדל"ן. ופעלה בעיקר כיזמית בתחום הנדל"ן בישראל ובמזרח אירופה. באמצעות חברה בת בבעלות מלאה, גמול נדל"ן[17]. בין השאר מכרה מניות שהחזיקה בחברות תדיראן קשר, נס טכנולוגיות, אר.אר מדיה, ו"גמול סהר קרנות נאמנות"[18][19].
בפברואר 2005, רכשה גמול את השליטה בחברת "אלקטרוניקס ליין", שמניותיה נסחרו בבורסה בתל אביב. החברה הייתה שלד בורסאי עתיר מזומנים, לאחר שכל הפעילות העסקית של החברה (ייצור אזעקות) הועברה כולה לחברה בת שמנותיה נסחרו בבורסת פרנקפורט[20]. לאחר הרכישה שונה שמה של "אלקטרוניקס ליין" ל"מטיס קפיטל", וביולי 2005 היא רכשה 50% מניות חברת יפנאוטו, יבואנית רכבי סובארו בישראל, תמורת 37.5 מיליון דולר[21]. בנוסף נכסה לתחום המלונאות[22][23].
הסדר חוב ופירוק
בשנת 2007 רכש את השליטה בחברה ליאון רקנאטי לפי שווי שוק של 630 מיליון שקל[24]. אולם זמן קצר לאחר הרכישה התדרדר מצבה של החברה, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ומספר השקעות כושלות[25]. בשנת 2009 החברה הגיעה למצב של אי עמידה בחובותיה, וחתמה על הסדר חוב[26].
בשנת 2011 נכנס רו"ח יצחק גווילי לגרעין השליטה בחברה תמורת שווי חברה של 24 מיליון ש"ח בלבד[27]. אולם ב-2013 נכנסה להסדר חוב נוסף ועברה לשליטת בעלי איגרות החוב של החברה[28]. לאחר מכן נמכרו רוב נכסי החברה והיא נכנסה להליכי פירוק[29][30].
קישורים חיצוניים
- גמול חברה להשקעות בע"מ (מחוקה) באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- גמול השקעות באתר גלובס
- גמול חברה להשקעות, דבר, 21 במרץ 1969
הערות שוליים
- ^ הוקמו שני מוסדות כספיים חדשים של ההסתדרות, דבר, 9 בפברואר 1951
- ^ פעולותיה של חברת ,גמול", הארץ, 12 באפריל 1951
- ^ איחוד המוסדות הכספיים, דבר, 5 בדצמבר 1950
- ^ יהודה לביטוב, דבר, 16 בנובמבר 1960
- ^ חברת גמול תשלם, זמנים, 15 בנובמבר 1954
- ^ 30 מיליון מקופות־תגמולין יושקעו ע"י "גמול", דבר, 15 במאי 1957
- ^ 85% מפקדונות גמול השקעות צמודות ערך, דבר, 9 באפריל 1959
- ^ חיים פיקרש, חמישה נכנסו לפרדס ופוטרו, הצופה, 7 במאי 1967
- ^ 3 מנהלי בנקים נתנו הלוואה, מעריב, 6 בנובמבר 1969
- ^ י. משולח, נשרפו כל מסמכי גמול, דבר, 6 בפברואר 1966
- ^ "גמול" חברה להשקעות בערבון מוגבל, דבר, 4 בפברואר 1971
- ^ אלעזר לוין, יש גמול, חדשות, 13 בדצמבר 1989
יואב יצחק-, קופות הגמל ישקיעו בשנות ה־2000 רק 50% מהתיק באג"ח ממשלתיות , מעריב, 26 ביולי 1989 - ^ דוד חיון, אחוזה היסטורית, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1999
- ^ הארץ, תיק ההשקעות של חברת גמול מגלם חוסר מיקוד, באתר TheMarker, 30 במאי 2001
- ^ ליאור כגן, קבוצת טראמפ השלימה את רכישת השליטה בחברת גמול תמורת 380 מיליון שקל, באתר TheMarker, 3 ביוני 2001
שי שלו, אשתו של יקיר גבאי, שסידר לאחים טראמפ את רכישת השליטה בגמול, היא בת דודה של האחים, באתר גלובס, 23 במאי 2001 - ^ הרצל לקס, עסקת גמול במסגרתה תרכוש אם.פי.איי של אייל יונה את השליטה בחברה מהאחים טראמפ צפויה להיסגר הערב, באתר TheMarker, 2 באוקטובר 2003
- ^ גיא ימין, זכייה בכל מחיר בנתניה, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2005
- ^ טלי ציפורי, גמול מכרה מניות תדיראן קשר ב-12 מיליון שקל, באתר גלובס, 1 ביולי 2004}
אבי אשר, המימוש בתדיראן קשר ובקרן פימי העביר את גמול לרווח שנתי של 75.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 31 במרץ 2005 - ^ שירות גלובס, מיטב רוכשת את פעילות ניהול הקרנות של גמול סהר קרנות נאמנות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2004
- ^ עידו אלון,שמוליק ינאי, גמול רכשה את קופת המזומנים של אלקטרוניקס ליין ב-85 מ' ש', באתר הארץ, 4 בפברואר 2005
- ^ שי שלו, עסקת יפנאוטו נחתמה: מטיס קפיטל תממן את זאבי ב-7.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 ביולי 2005
- ^ שי שלו, גמול נכנסת למלונאות: רוכשת את מלון צל הרים בים המלח בכ-23 מ' ש', באתר גלובס, 8 ביוני 2005
טל לוי, גמול רכשה את מלון סייסטה באילת שבועיים לאחר שרכשה את מלון צל הרים, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005 - ^ מיכאל רוכוורגר, הרומן העסקי בין איל יונה ואמנון ברזילי במסגרת השליטה בגמול השקעות הסתיים באופן רשמי, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2007
- ^ נתן שבע, אח של בועז יונה מוכר: ליאון רקנאטי רוכש את השליטה בגמול מאייל יונה לפי שווי של 630 מיליון שקל, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2007
- ^ נתן ליפסון, איך מפסידים 400 מיליון שקל בשנה?, באתר TheMarker, 5 בדצמבר 2008
מיכאל רוכוורגר, לא ברור איך גמול תעמוד בפירעון של 230 מיליון שקל עד הקיץ, באתר TheMarker, 29 בינואר 2009 - ^ יעל פולק, בעלי איגרות החוב של גמול אישרו אמש את הסדר החוב: תשלם לבעלי האג"חים כ-110 מיליון שקל, באתר TheMarker, 3 ביוני 2009
- ^ דרור רייך, רו"ח יצחק גוילי ירכוש מליאון רקנאטי 25.2% בגמול השקעות, באתר TheMarker, 4 באוקטובר 2011
אביב לוי, מיהו יצחק גוילי שהפך לאיש הדומיננטי בגמול השקעות?, באתר גלובס, 11 באפריל 2014 - ^ אביב לוי, בעקבות זיסר וחבס: ליאון רקנאטי מוותר על גמול בהסדר חוב, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2013
- ^ אורי חודי, גמול נדל"ן מוכרת קרקע בפתח-תקווה ב-42 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2014
- ^ גיל קליאן, על רקע הסדר החוב: מנכ"ל גמול התפטר - ובהנהלה נותרו 2 נושאי משרה בלבד, באתר כלכליסט, 18 באפריל 2017
