גמליאל כהן
._%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90-148664.jpg)
גמליאל כהן (10 באפריל 1922 - 15 ביולי 2002) היה מבכירי סוכני הביון הישראלי שפעל במדינות ערב ובאירופה. ממקימי מחלקת המסתערבים של הפלמ"ח, מתנדב בהדרכת כוחות הביטחון, מחבר הספר "המסתערבים הראשונים - סיפורה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח".
ביוגרפיה
גמליאל (ג'מיל), בן ברוך ובתיה כהן, נולד בדמשק שבסוריה ב-10 באפריל 1922. הוא התחנך בדמשק בבית ספר אליאנס של תנועת כי"ח ועלה לארץ ישראל בשנת 1943.
זמן קצר לאחר הגעתו ארצה, חבר גמליאל לצעירים מתנועת המחנות העולים, ויצא איתם להכשרה בקיבוץ בית הערבה. בשנת 1945, בהיותו בקיבוץ גויס למחלקת 'השחר', (המחלקה הערבית של הפלמ"ח), לאחר שאותר על ידי דני אגמון חבר קיבוץ עין חרוד, מי שהיה הקמ"ן של המחלקה הערבית, ולאחר מכן מפקדה.
בפלמ"ח
במסגרת פעילותו במחלקה הערבית, יצא בשנת 1948 ללבנון והקים בה את התשתית לפעילות מודיעינית של לוחמי המחלקה במדינה זאת. ללבנון נכנס גמליאל כפליט פלסטיני עם תעודות מנדטוריות של ערבי ארץ ישראלי, אותן השיג בעצמו קודם לכן.
במוסד
בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת הצטרף גמליאל למוסד, שם פעל כלוחם עד שנת 1964. את פעילותו, במהלך שנות ה-50, ביצע בצרפת, שם שהה תחת זהות בדויה. הוא עבד כפקיד בשגרירות סוריה בפריז, וכך נחשף למידע מדיני וצבאי רגיש. כמו כן טיפל בהעברת הדואר הדיפלומטי שיצא מהשגרירות למשלוח לדמשק, ודאג כי כל מסמך ומסמך יצולם ויועבר לישראל.
משפחה
באוקטובר 1954 נישא גמליאל בפריז, ל'עליזה טחן', צעירה ישראלית שנולדה אף היא בדמשק שבסוריה. השניים הכירו זה את זו, שנתיים קודם לכן בישראל, אך עליזה התעקשה לסיים שירות צבאי בצה"ל קודם הנישואין. טקס החתונה, התקיים בביתו של שמואל טולידאנו, מי שהיה אז ראש שלוחת אגף המוסד בצרפת, בנוכחות 10 אנשים. עליזה חיה את חייה באירופה לצידו של גמליאל בבדידות מוחלטת ללא כל קשר חברתי ומשפחתי. היא הייתה מעורבת בפעילותו המבצעית ולעיתים משולבת בה תחת זהות בדויה. כך גידלה בחו"ל שתי בנות - אף הן בזהות בדויה של ההורים. בת שלישית נולדה בארץ בהמשך, ועול המשפחה, בעת היעדרויותיו הממושכות של גמליאל, נותר מוטל על עליזה בלבד. בכל השנים הללו התמודדה עליזה, עם הקשיים הכרוכים בלהיות אשת סוכן ביון, וכל זאת מתוך מחשבה שכל אשר היא עושה, זה למען מדינת ישראל[1] .
משימות נוספות שהוטלו על גמליאל בעת שירותו במוסד היו רבות ומגוונות, ובוצעו על ידו בהצלחה, במדינות שונות בארבע יבשות תבל. גמליאל השכיל לקשור קשרים אישיים עם גורמים בכירים ביותר במדינות בהן שירת, ולמידע אותו אסף והעביר לראשי המודיעין, היה ערך רב בעת קבלת החלטות, ונקיטת צעדים לסיכול מזימות אויב. פעילותו של גמליאל, לא קיבלה פרסום, אך קברניטי המדינה, הוקירו והעריכו את פעולותיו[2]. את קורות אחדות מהמשימות שביצע, מלמדים עד היום בקורסי ההכשרה של צוערי המוסד[3].
עיתונות וריגול
בשנת 1957 שב גמליאל ארצה לתקופה בת שנה אחת, ובשנת 1958 יצא לפעילות נוספת באוסטריה שם עבד עבור עיתונות ערבית מובילה. במסגרת זו התוודע למידע מודיעיני רגיש הקשור לצמרת ההנהגה הערבית. גמליאל סיים את שירותו במוסד בשנת 1964 כסוכן מוערך ביותר. בשנת 1999 בטקס היובל של המוסד, זכה להוקרת בכירי המוסד ובראשם אפרים הלוי כאשר נקרא לבימה לחשוף חלק מפעילותו, שנותרה עלומה עד אז, בפני קהל העובדים.
ההיסטוריון מאיר פעיל צוטט באומרו על גמליאל כי ”גמליאל היה ידוע בקהילת המודיעין כאחד מסוכני הביון המוצלחים שהיו למדינת ישראל. לא שמענו עליו כי הוא מעולם לא נתפס”[3]
לאחר פרישתו מהמוסד בשנת 1964, פנה גמליאל לעסקים פרטיים בתחומים שונים. במקביל לעסקיו, המשיך לסייע בהכשרת אנשי מבצעים בגופים המובילים במערכת הביטחון. כך נהג עד יומו האחרון.
נפטר בתל אביב בגיל 80.
המסתערבים הראשונים - סיפורה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח
בשנותיו האחרונות, עסק גמליאל בכתיבת ספרו, "המסתערבים הראשונים - סיפורה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח". תהליך איסוף החומר, התכנון והכתיבה ארכו כעשר שנים. הכתיבה עצמה נמשכה כארבע שנים כאשר גמליאל מקדיש לכתיבה, מספר שעות מדי יום ביומו. טיוטת הספר נכתבה בכתב יד, בסיועם של העורך יעקב חבקוק, ושמעון סומך שהיה המדריך המקצועי של אנשי יחידת המסתערבים.
גמליאל, הספיק לראות את עיצוב כריכת הספר שהובא למיטתו בבית החולים, אך ב-15 ביולי 2002 נפטר, ואת הספר שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון, לא זכה לראות.
על הספר
הספר מספר את סיפורה של יחידת המסתערבים בפלמ"ח, תוך שהוא מנתח את תולדותיה, אימוניה ומבצעיה במהלך שמונה שנות קיומה. הספר מתייחס לפעולותיה של היחידה בתחומי הארץ, ובתחומי שכנותיה הערביות. למרות היות הספר מסמך היסטורי לא נעדר ממנו הממד האישי, שכן גמליאל כתב את ספרו בגוף ראשון.
ההיסטוריון מאיר פעיל שהיה מחברי ועדת ההיגוי של ה"עמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי", סיפר כי במשך שנים הם התקשו לאתר חוקר שיציג נאמנה את תולדותיה של מחלקת המסתערבים. גם כשנמצא חוקר אקדמי ראוי, נותרו בעיות של קשיים בהבנת השפה הערבית, וכן דילוג מעל משוכות החיסיון. כשהתוודעו אל גמליאל ועבדו אתו מספר שנים על הספר, התבררה להם חיוניותו ויכולתו לאסוף חומר, למיין אותו, ולהוציא מתחת ידיו עבודה מרשימה[4].
קישורים חיצוניים
- ״האם ידע כל אחד מאתנו לעמוד במקום שייעד לו גורלו?״ - סיפורו של גמליאל כהן ז"ל ׁׁ(2002-1922ׂׂׂׂׂׂ) - "מכאן ומשאם", אתר "ארגון יוצאי דמשק (סוריה) בישראל"
- נפטר גמליאל כהן, מבכירי סוכני הביון הישראלי, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2002
- עליזה כהן האישה שאיתו ולצידו - "מכאן ומשאם", אתר "ארגון יוצאי דמשק (סוריה) בישראל"
כנס מסתערבים בעבר ובהווה ,בהנחיית גמליאל כהן, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- מתי פרידמן, Israel’s Secret Founding Fathers, באתר ניו יורק טיימס, 1 במרץ 2019
הערות שוליים
- ^ עליזה כהן האישה שאיתו ולצידו - "מכאן ומשאם", אתר "ארגון יוצאי דמשק (סוריה) בישראל"
- ^ המסתערבים הראשונים-סיפורה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח, על המחבר, באתר סימניה
- ^ 3.0 3.1 עודד שלום, ידיעות אחרונות, 17 ביולי 2002
- ^ הספר: 'המסתערבים הראשונים - סיפורה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמודים 11-16
