עין חרוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עין חרוד בראשית שנות העשרים
פתחו של בית העלמין הישן של קיבוץ עין חרוד, בראשיתו, כאשר שכן הקיבוץ לרגלי הגלבוע (2010)
מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06
עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

היסטוריה

עין חרוד הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי "השומר", שעלו לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד בי"ח באלול תרפ"א 22 בספטמבר 1921, בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד פתח תקווה.[1] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה-12, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".

בקיץ תרפ"ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "הקיבוץ המאוחד". בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק.

ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי". (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).

ב-1927 בִקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי"ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו "ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות".[2]

ב-1931, בעת שהיה הקיבוץ הראשון שחתם על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 240 חברים, 160 ילדים ו-25 תושבים.[3]

בשנת 1937, לאחר תכנון רב שנים, הוקם בפאתיו הצפוניים של היישוב המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המהווה כיום מרכז חשוב לאמנות ישראלית.

בשנת 1952, כחלק מן המאבק בתנועת העבודה והפילוג בקיבוץ המאוחד התחולל פילוג גם בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר בקיבוץ המאוחד) ועין חרוד איחוד. לאחר דין ודברים קרקעות הקיבוץ ונכסיו פוצלו וחולקו לשניים, בין שני קיבוצים באותו אתר; האחד של נאמני מפ"ם והשני של תומכי מפא"י. בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך על גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד הוותיק, שבו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד (מאוחד)".

בספרות העברית

שם המקום שימש באופן סמלי בספרו של עמוס קינן: הדרך לעין חרוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

מאמרים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין חרוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי־אבידוב, פרק ב’ - רעיונות להקמת ה’גדוד’ ותקומתו, באתר של איתי בחור.
  2. ^ שמחה רז, מלאכים כבני אדם, ירושלים תשנ"ד, עמ' 391. מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב, עמ' 193.
  3. ^ עין חרוד חותמת על חוזה התישבות, דבר, 19 ביוני 1931


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0