המחנות העולים

סמל התנועה

המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חניכי התנועה הקימו והיו מעורבים בכ-40 קיבוצים, בעיקר בגבולותיה של ישראל. בעבר התגייסו חניכיה לפלמ"ח. כיום חניכיה מתגייסים למסלול גרעיני הנח"ל אחרי שנת שירות.

היסטוריה

תנועת המחנות העולים הוקמה בשנת 1926 בתל אביב. מייסדי התנועה היו מספר נערים ונערות בכיתה י"א מהגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. הם חיפשו אחר דרך לעשייה חברתית, לחלוציות ולהגשמת ערכי הציונות בארץ ישראל ("הציונות של העושים"). קבוצה זו של מקימי התנועה נקראה לימים 'החוג הזקן' ותאריך הקמת התנועה נקבע לכ"ה בתשרי תרפ"ט, התאריך שבו יצאו חברי "החוג הזקן" להכשרה ראשונה בחדרה, שם עבדו בחקלאות. התנועה שגדלה בינתיים נקראה "קבוצת החוגים". בשנת 1930 התאחדה התנועה עם "לגיון הצופים" מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה וחיפה. בתקופה זו התקבלה ההחלטה על יצירת הזיקה בין התנועה לבין הקיבוץ המאוחד והתקבל שמה של התנועה "המחנות העולים" - המחנה כמקום זמני ממנו עולים להגשמה.

חברי המחנות העולים היו בעיקרם נוער לומד, מהמעמד הבינוני והגבוה, שבחרו בתנועה שהטיפה לחלוציות והגשמה. ביולי 1933 תוארו חברי התנועה:

"אלה צעירי הנוער הלומד, שחי וגדל בארץ וגם עמד על דעתו, קם ועלה מארץ ישראל של מטה לארץ־ישראל של מעלה ללכה אחרי המחרשה בתלם העבודה והיצירה."

חברי התנועה השתייכו לשמאל ההסתדרותי, ובין השאר ציינו את אחד במאי, אולם לא אמצו אידאולוגיה ספציפית אלא העדיפו לחסות תחת כותרת הכלליות כדי לאפשר לכל המעוניין בחלוציות להרגיש בנוח בתנועה.

בשנת 1932 הוקם קיבוצה הראשון של התנועה, קיבוץ בית השיטה. מאז הקימה התנועה והשלימה עוד 41 קיבוצים. כמו כן, הקימו את קיבוץ נערן בבקעת הירדן.

בשנת 1954 התאחדה המחנות העולים עם התנועה העולמית "דרור", ושינתה את שמה ל "דרור-המחנות העולים". בשנת 1980, כשהתאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" והוקמה התנועה הקיבוצית המאוחדת – התק"ם – חזרה תנועת הנוער לשמה המקורי (אך מימרת התנועה נשארה ”דרור עלה – עלֹה נעלה”). החל מסוף שנות ה-90 פועלת המחנות העולים גם בקיבוצים.

עם סיום שנת י"ב יוצאים חניכי התנועה לשנת שירות במסגרת הגרעין, ולאחריה ממשיכים לשירות בנח"ל המשלב שירות צבאי ועבודה חינוכית במסגרת פרק המשימה. לאחר השרות הצבאי ממשיכים הגרעינים להגשים במסגרת תנועת הבוגרים של המחנות העולים בקבוצות שיתופיות משימתיות.

בשנת 2001 החלו תהליכי איחוד בין תנועת המחנות העולים לתנועת קבוצות הבחירה, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים. האיחוד הוכרז ב-26 במרץ 2005. מאז 2008 נקראת תנועת הבוגרים המאוחדת "קבוצות הבחירה של המחנות העולים".

מחנות התנועה

מרחב צפון: קריית ביאליק, קריית מוצקין, חיפה- רוממה, חיפה- נווה שאנן, כפר המכבי, אושה, רמת יוחנן, יגור, נופית, כפר חסידים, כפר ביאליק, מגדל העמק (הקוביה), נצרת עילית (השכונתית), בית השיטה, מעגן מיכאל, רעננה מרכז, רעננה מערב, רעננה-נווה זמר, הרצליה, פתח תקווה, שפיים.

מרחב דרום: אשדוד ט"ו, ראשון לציון - הכפתור (קדמת ראשון ונעורים), ראשון לציון מערב (נאות שקמה), הנחלה (נחלת יהודה), תל אביב צפון (הוותיק בתנועה), צובה, , נערן, אילת, ירוחם, באר אורה, יטבתה, אילות, גרופית, יהל, נווה חריף, שחרות, סמר, אליפז, ערבה דרומית (אזורי)

ערכי התנועה

הפעילות התנועתית מתבססת על שבעה עקרונות יסוד (ערכים עיקריים) המבוטאים גם בסמל התנועה:

• שוויון
• שותפות גורל (סולידריות)
• אהבת הארץ ואנשיה
• שלום
• שיתוף
• חירות
• עבודה

וחמישה עוגנים מנחים:

• דמוקרטיה
• חלוציות
• הומניזם
• סוציאליזם
• ציונות

ערכים ועוגנים אלה מהווים בסיס לחינוך התנועתי, להחלטות המתקבלות בתנועה ולפעילות.

תנועה של חניכים

הפגנת ה-1 במאי 2015

המחנות העולים מגדירה עצמה כ"תנועה של חניכים", מושג זה מתבטא בלקיחת אחריות פעילה של חניכי התנועה על הקורה במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. במסגרת זו מתקיימים מוסדות חניכים קבועים של השכבה הבוגרת, שבהם מתקבלות ההחלטות ומתעצבת דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. במוסדות התנועה יכול החניך לבטא את דעתו, להשפיע ולנתב את דרכיה.

ישנם שלושה מוסדות חניכים עיקריים בתנועת המחנות העולים:

• ועידה - גוף המתכנס פעם ב-4 שנים ותפקידו לבחון ולהתאים את ערכי התנועה ודרכה למציאות החברתית- כלכלית הישראלית המשתנה. בוועידה האחרונה שהתקיימה בשנת 2017, הנושא הנדון היה ייעוד התנועה.
• מרכז תנועה - המתכנס פעם בשנה ומטרתו היא לתרגם את החלטות ועידה לפרקטיקה ולביצוע.
• מז"מ (מזכירות מרכז) הגוף המיידי ביותר של התנועה. הוא מתכנס פעם בחודש ומכיל נציגים ממחנות התנועה מכל הארץ. מטרותיו הן:
  • יצירת קשרים בין המחנות בארץ.
  • הכרעה בנושאים דחופים לתנועה (בהסתמך על החלטות הוועידה).
  • קישור בין המזכירות הבוגרת לחניכים.

בנוסף לגופים המרכזיים ישנם:

• צוות פוליטי - פועל במבנה של אשכולות ומטרותיו להביא ליידי ביצוע את ההחלטות הפוליטיות שהוחלטו במז"מ ובמרכז תנועה, להיות ערים למצב ולהחליט על פעילויות פוליטיות לפי המצב הנוכחי.
• עיתון - "במבחן" הוא עיתון התנועה. צוות העיתון מורכב מחניכי התנועה שבראשם עורך (חניך התנועה גם הוא). מטרת העיתון להוות אמצעי קשר בין חניכי המחנות בכל הארץ. כל חניך יכול לשלוח כתבות לעיתון להביע את דעתו ולהעלות לדיון נושאים שונים אשר רלוונטיים למציאות הישראלית ולעולם התנועתי.
• צוות מפעלים של חניכים - נמדד - פועל במקביל לצוות מפעלים של קומונרים ובעלי תפקידים מובילים במפעלי התנועה.

מטרת הצוות היא לסייע לצוות הבוגר בהכנת הטיולים.

• הועד הפועל - הוועד הפועל מורכב כל שנה מחניכי בוגרת בכיתות י'-יב' ומטרתו היא להפעיל את מחנה הקיץ. הוועד הפועל לוקח חלק בתפקידים ראשיים כמו לסייע לחניכי הצעירה, להכין אוכל, לגלם דמויות בסיפור המסגרת, בניית והפעלת מתקנים וכדומה.

מסלול נעל"ה (נוער ערכי לחינוך והגשמה)

בשנות ה-90, עם פרוץ המשבר בתנועה הקיבוצית, הוחלט במחנות העולים על שינוי יעדי ההגשמה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה בו מתגבשים הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות וממשיכים לצבא ועד כניסתם לתנועת הבוגרים.

בתחילת י"ב מתחלקת השכבה לגרעינים המונים כ-20 חניכים כל אחד, ולצדם מדריך שילווה אותם עד לסוף פרק הצבא במסלול. לאורך השנה נפגשים חברי הגרעין פעם בחודש לסמינרים שעוסקים בין היתר בבחירה לצאת לשנת שירות. בחודש ינואר-פברואר מגיעה כל השכבה לסמינר "החתימה" שבו החניכים חותמים על דחיית שירות וכניסה למסלול הנח"ל. ניתן לבטל את החתימה עד לגיוס. במהלך חופש פסח נערך סמינר "מצפן", שבמהלכו מוכרז לאיזה אזור מיועד כל גרעין בשנת השירות.

בשנת השירות חיים חברי הגרעין בקומונה ועוסקים בתפקידי הדרכה. קיימים שלושה מסלולים לשנה זו:

א. "גרעיני מחנכים"- המסלול אליו ממשיכים חניכי התנועה שמסיימים י"ב, שבו הם מפעילים את מחנות התנועה כקומונרים.

ב. "גרעין זמר" - מסלול שמיועד למסיימי י"ב שלא היו חניכים בתנועת הנוער, ומשלב עבודה חינוכית עם נוער במסגרות עירוניות בערים מגדל העמק ונצרת עילית והדרכה במחנות התנועה בערים אלו.

ג. "גרעין אֱדום"- מסלול שמיועד למסיימי י"ב שלא היו חניכים בתנועת הנוער בדומה לזמר, אך משלב עבודה חינוכית עם מגורים בקיבוץ אילות. העבודה החינוכית מתמקדת ביישובי חבל אילות ובאילת. הפעילות החינוכית מתרכזת בהדרכה במסגרות הבלתי פורמליות של ישובי החבל, ביניהן מחנות התנועה. הגרעין מתגורר בקיבוץ אילות ומחזורו הראשון נפתח בשנת תשפ"א.

השירות הצבאי הוא בגרעין נח"ל. חברי הגרעין מתגייסים לתפקידים שונים בחטיבת הנח"ל, גדוד קרקל וחיל החינוך והנוער. לאחר שנה וחצי חוזרים חברי הגרעין לגור יחד במסגרת פרק המשימה ולעבוד במשימות חינוכיות בתור חיילים. במהלך השירות הצבאי הגרעין מגבש דעה לגבי המשך הגרעין בחיים הבוגרים. התנועה תומכת ומלווה את הגרעינים במהלך המסלול בעזרת מדריכי הגרעינים, סמינרים תנועתיים, מפגשים חברתיים, מפגשי לימוד ועוד.

טיולים

מראשית ימיה, המחנות העולים היא תנועה מטיילת. כבר ב-1934 היו חניכי התנועה הראשונים שהקיפו את ים המלח ברגל. חניכי התנועה טיילו במדבר יהודה ובנגב במסעות רגליים, בתקופת המנדט הבריטי כאשר אזורים אלה לא היו מוכרים עדיין. את המסעות הדריכו מדריכי מחנות העולים, ועל פי רוב טיולים אלה היו בהדרכתו של מנשה הראל מנשק׳ה. הטיולים היו ועודם סמל לאהבת הארץ, לחיבור עמה ולהגשמת ערכי התנועה כגון עזרה הדדית, ושיתוף. בטיולים לומדים החניכים להכיר את עצמם ואת קבוצתם. עד שנות ה-90 היו חניכי התנועה מטיילים עם כל הציוד על הגב, במעין מבחן הישרדות וכח רצון, שיצר גיבוש וחוויה קבוצתית. כיום טיולי אתגר אלו כמעט ואינם קיימים.

במהלך חופשת הקיץ מתקיימים "מפעלי הקיץ". לחניכי השכבה הצעירה (ד'-ו') בתנועה מתקיימת "כייפת" (קייטנה), בסוף "הכייפת" יוצאים כל חניכי המחנות למקי"ץ (מחנה הקיץ). לשכבה המתבגרת (ז'-ח'): עצמאי בשטח - לעולים לכיתה ח', "המשולב"-לעולים לכיתה ט', קורס מדצ"ים - הכשר מדריכים צעירים - לעולים לי', "לבתנועה"- לעולים ליא', סמינר "שביעיות" - חלוקה לגרעינים - לעולים ליב'.

"בבריתך"

בקיץ 1937 התקיים בקיבוץ גבת סמינר רעיוני במסגרת מחנה השכבה ההמתבגרת. בסיומו של הסמינר הופקה חוברת בשם "בבריתך" אשר מרכזת את רעיונותיה המרכזיים של התנועה. הדברים מבטאים הזדהות מלאה עם ארץ-ישראל כמרחב בו העם היהודי יגאל עצמו מהגלות. ארץ ישראל כוללת גם את עבר הירדן כאתר לטיולים ולהתיישבות. החוברת מביעה התנגדות לתוכנית החלוקה של ועדת פיל.

סיסמת התנועה

דרור עלה, עלה נעלה, מתוך "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל').

ראו גם

סוציאליזם

• קבוצות הבחירה
• מכתב השמיניות

לקריאה נוספת

• אבי אהרונסון, תנועה מחפשת דרך, הוצאת כרמל, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
• יוסי פלדמן, בבריתך, הוצאת הקיבוץ המאוחד באתר המועצה לשימור אתרים
• שאול פז, פנינו אל השמש העולה: חניכי תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן בני הדור השני 1967-1947, אוניברסיטת בן-גוריון, מוסד ביאליק, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
• רפי טהון, הקפנו את ים המלח ברגל, הוצאת אריאל
• רפי טהון, הלכנו לחרמון והגענו לדמשק

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של המחנות העולים

• המחנות העולים, ברשת החברתית פייסבוק
• המחנות העולים, ברשת החברתית אינסטגרם
• דף המחנות העולים בפייסבוק
• המחנות העולים, באתר תנועת העבודה הישראלית
• "המחנות העולים באתר "נוסטלגיה"
• אתר "ספר החוגים" - ספר לרישום בוגרי ובוגרות המחנות העולים לדורותיהם.
• דוד טברסקי, ‏תנועת המחנות העולים חוגגת תשעים שנים להקמתה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בנובמבר 2016
• פה ושם בארץ ישראל, שאול פז ורפי טהון על טיולי המחנות העולים (פודקאסט)
• צריף המחנות העולים בתל אביב מארח תערוכה, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• שלושים שנה למחנות העולים, 1956, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

המחנות העולים36993544Q2258024