גסטרונורם
גסטרונורם (צרפתית: Gastro-Norm, סימול GN), הוא תקן אירופאי (אנ') לגדלים של כלי מטבח כמגשים, תבניות ומכלים ("קונטיינרים"), הנפוץ בתעשיית המזון. התקן נמצא בשימוש ברוב העולם, למעט ברוב ארצות הברית וקנדה, להן יש מערכות שונות. תקן הגסטרונורם הוצג לראשונה בשווייץ בשנת 1964 והתקבל כתקן אירופאי רשמי בשנת 1993 בשם EN 631.[1]
מיכלי גסטרונורם מאפשרים אחסון, שינוע, עיבוד והגשה גמישים, המנצלים שטחים ביעילות, ניתנים להתאמה למדפים, לשינוע על עגלות ומסועים, למיקום זמני מאובטח בכיורים תואמים, שולחנות עבודה, מקררים, מקפיאים, תנורים, אמבטיות מים חמים ומדיחי כלים תעשייתיים תואמים, וכן לתצוגה. מוצרים נוספים שאימצו את פורמט גסטרונורם כוללים קרשי חיתוך ומשטחי נון-סטיק. גם מוצרי מזון מקצועיים רבים ארוזים לתאימות מיטבית למכלי גסטרונורם, כגון גודלי בסיס לפיצה, לחמים אפויים מראש או ירקות קפואים.
גדלים
הפורמט הבסיסי נקרא "GN 1/1" ומידותיו 530×325 מ"מ, כאשר גודלי גסטרונורם אחרים הם כפולות ותת-כפולות של מודול בסיסי זה.[2] מערכת גסטרונורם מבוססת על מידות חלקיות המאפשרות החלפה בין מיכלי GN בגדלים שונים. לדוגמה, על אותו התקן ניתן למקם מגש GN 1/1 או שני מיכלי GN 1/2. העומקים הסטנדרטיים של הכלים הם 20 מ"מ, 40 מ"מ, 65 מ"מ, 100 מ"מ, 150 מ"מ, 200 מ"מ.
מכלים יכולים להיות בעלי תחתית סגורה, גלית או מחוררת כדי להקל על ניקוז או סוגים מיוחדים של בישול. לכל הגדלים קיימים גם מכסים.
חומרים
החומרים הנפוצים ביותר המשמשים למכלים הם פלדת אל-חלד (נירוסטה), פלדה מצופה אמייל, מתכת מצופה במשטח מונע הדבקה, חומרים סינתטיים או מרוכבים, חרס או חרסינה.
כלי נירוסטה משמשים בדרך כלל לבישול ואפייה, בעוד שכלים מפוליקרבונט ופוליפרופילן מתאימים לאחסון מזון קר. כלי חרסינה או מלמין משמשים בעיקר לתצוגה.
היסטוריה
השיטה פותחה בשווייץ במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר ארגונים שונים התכנסו והסכימו על מידות סטנדרטיות עבור כלי מטבח ניידים ומכלים כגון מחבתות, מגשים, מדפי רשת וכן כלי וציוד מטבח אחרים. מטרות השיטה היו למקסם את ניצול הקיבולת בתנורים ובמקררים באמצעות כלי מטבח מרובעים בגדלים תואמים שלא הותירו פינות ללא שימוש. התקן פורסם לראשונה ב-17 בנובמבר 1964, כאשר ארגוני מלונות שווייצריים התכנסו והסכימו על הגודל המטרי הבסיסי של 530 × 325 מ"מ.
למרות ספקנות ראשונית מצד שפים שטענו כי "לא ניתן לתקנן גסטרונומיה", זכה פורמט הגסטרונורם להכרה עולמית, והוא משמש את רוב יצרני הציוד והמשתמשים במטבחים מקצועיים ברחבי העולם. ב-15 בדצמבר 1993, אומץ הפורמט על ידי הוועדה האירופית לתקינה בתקן EN 631-1 "חומרים ופריטים במגע עם מזון - מכלי קייטרינג - מידות של מכלים". נכון למאה ה-21, כמעט כל ציוד המטבח המקצועי האירופי בנוי על פי תקן הגסטרונורם, מה שמאפשר גמישות ואחידות בפעולות המטבח ברחבי אירופה בכל הנוגע לתכנון, העברה, אספקה, אחסון וייצור.
בישראל
במטבחים מקצועיים בישראל מכונה הציוד בטעות "גסטרונום", כאשר ההתייחסות היא בדרך כלל לכלים עצמם או לעגלת החימום, כשם גנרי[3](לדוגמה: "תעביר את המרק לגסטרונום").
גלריה
-
מחממי מזון -
אמבט מרים -
רשתות אפיה בתנור -
עגלת גלידה
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ iTeh Standards, iTeh Standards (באנגלית)
- ↑ https://www.gewerbemoebel.de/downloads/gastronorm-masse.pdf
- ↑ התייחסות כזו קיימת אף במסמכים רשמיים, כגון מכרזים המתפרסמים על ידי משרדי ממשלה
גסטרונורם41742833Q2742627