גרטרוד שרף גולדהבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. גרטרוד שרף גולדהבר (14 ביולי 1911 - 2 בפברואר 1998) הייתה פיזיקאית גרעינית יהודיה-אמריקאית ילידת גרמניה. היא קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת מינכן, ולמרות שמשפחתה סבלה במהלך השואה, גרטרוד הצליחה לברוח ללונדון ולאחר מכן לארצות הברית. המחקר שלה במהלך מלחמת העולם השנייה היה מסווג, ולא פורסם עד 1946. במסגרת המחקר, גילתה שביקוע גרעיני ספונטני מלווה בשחרור ניטרונים. היא ובעלה, מוריס גולדהבר, ניהלו את רוב הקריירה לאחר המלחמה במעבדה הלאומית ברוקהייבן.

ביוגרפיה

גרטרוד שרף נולדה במנהיים, הקיסרות הגרמנית. היא למדה בבית ספר ציבורי, ושם פיתחה עניין במדע. באופן חריג לתקופה, הוריה תמכו בעניין זה - אולי בגלל שאביה רצה להיות כימאי לפני שנאלץ לפרנס את משפחתו עם מות אביו. חייה המוקדמים של גולדהבר היו מלאים בקשיים. במהלך מלחמת העולם הראשונה היא נזכרה שנאלצה לאכול לחם שעשוי חלקית מנסורת, ומשפחתה סבלה מהיפר-אינפלציה של גרמניה שלאחר המלחמה למרות שזה לא מנע ממנה ללמוד באוניברסיטת מינכן.[1]

לימודים אקדמאיים

באוניברסיטת מינכן גרטרוד פיתחה במהירות עניין בפיזיקה.[2] למרות שמשפחתה תמכה בעניין המוקדם שלה במדע, אביה עודד אותה ללמוד משפטים במינכן. היא סירבה בטענה שהיא "רוצה להבין ממה עשוי העולם".[3]

במחקר התזה שלה, חקרה גרטרוד את השפעות הלחץ על המגנטיזציה. היא סיימה את לימודיה ב-1935 ופרסמה את עבודת הגמר שלה ב-1936.[4]

עם עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית ב-1933, גרטרוד התמודדה עם קשיים הולכים וגוברים בגרמניה בשל היותה יהודיה. במהלך תקופה זו אביה נעצר ונכלא, ולמרות שהוא ואשתו הצליחו לברוח לשווייץ עם שחרורו, הם חזרו מאוחר יותר לגרמניה ונרצחו בשואה. גרטרוד נשארה בגרמניה עד להשלמת הדוקטורט שלה. ב-1935, היא ברחה ללונדון. למרות שהוריה של גרטרוד לא נמלטו מהנאצים, אחותה ליזלוט כן.[5]

קריירה

בששת החודשים הראשונים לשהותה בלונדון, גרטרוד חיה מהכסף שהרוויחה ממכירת מצלמת הלייקה שלה, כמו גם כסף שהרוויחה מתרגום גרמנית לאנגלית. גרטרוד גילתה שהדוקטורט שהשיגה היה חיסרון מאחר שהיו יותר משרות לסטודנטים פליטים מאשר למדענים פליטים. היא כתבה ל-35 מדענים פליטים אחרים שחיפשו עבודה, וכולם פרט לאחד אמרו לה שכבר היו יותר מדי מדענים פליטים שכבר עובדים. רק מוריס גולדהבר כתב בחזרה והציע תקווה כלשהי, וציין שהוא חושב שהיא עשויה למצוא עבודה בקיימברידג'. גרטרוד הצליחה למצוא עבודה אצל ג'ורג' פאג'ט תומסון ועסקה בעקיפה של אלקטרונים. למרות שהשיגה פוסט-דוקטורט אצל תומסון, גרטרוד הבינה שלא יציעו לה משרה אמיתית אצלו ולכן חיפשה עבודה אחרת.[6] בלונדון, גולדהבר פגשה את מוריס גולדהבר, פוסט-דוקטורנט לפיזיקה, אותו פגשה לראשונה באוניברסיטת ברלין במהלך לימודיה בגרמניה.[7]

בשנת 1939 נישאה למוריס גולדהבר. לאחר מכן היא עברה לעיר אורבנה שאילינוי כדי להצטרף אליו באוניברסיטת אילינוי. במדינת אילינוי היו אז חוקים נוקשים נגד נפוטיזם שמנעו מגרטרוד גולדהבר להתקבל לעבודה באוניברסיטה מכיוון שלבעלה כבר היה תפקיד שם. גרטרוד לא קיבלה משכורת ולא תקן במעבדה, ועבדה במעבדתו של מוריס כעוזרת ללא שכר. מאחר שהמעבדה של מוריס הוקמה רק למחקר בפיזיקה גרעינית, גרטרוד גולדהבר חקרה גם בתחום זה. במהלך תקופה זו נולד שני בנים: אלפרד ומייקל. לבסוף קיבלה גולדהבר סיוע כספי מהמחלקה כדי לעזור לתמוך במחקר שלה.[8][9]

גולדהבר חקרה את חתך פעולה של תגובת נייטרונים-פרוטונים וניטרון-גרעין בשנת 1941, ואת פליטת קרינת גמא וספיגתה על ידי גרעינים בשנת 1942. בערך בזמן זה היא גם הבחינה כי ביקוע גרעיני ספונטני מלווה בשחרור נייטרונים - תוצאה שחושבה בתאוריה קודם לכן, אך טרם הוצגה במעבדה. עבודתה עם ביקוע גרעיני ספונטני הייתה מסווגת במהלך מלחמת העולם השנייה, ופורסמה רק לאחר סיום המלחמה, ב-1946.[10]

גרטרוד ומוריס גולדהבר עברו מאילינוי ללונג איילנד שם הצטרפו שניהם לצוות המעבדה הלאומית ברוקהייבן. היא הפכה הפכה לפיזיקאית הראשונה במעבדה זו.[3] במעבדה היא ייסדה סדרה של הרצאות חודשיות הידועות בשם סדרת ההרצאות ברוקהייבן.[11]

מתחילת שנות ה-50 ואילך, טרודה כיוונה את המחקר המדעי שלה לעירור, תהליך של עלייה של חלק במערכת ממצב היסוד (כלומר מצב האנרגיה המינימלית האפשרית) למצב מְעוֹרָר (כלומר מצב בעל אנרגיה גבוהה יותר).[12]

מחוות והוקרות

מורשת

המעבדה הלאומית של ברוקהייבן יצרה לכבודה ולכבוד מוריס תוכנית מלגות.[14]

הארכיון שלה נתרם למכון ליאו בק, ומי שרצה לעיין במסמכיה היה יכול לעשות זאת במרכז להיסטוריה יהודית במנהטן. המסמכים היו האוסף הגדול ביותר של המרכז השייך למדענית.[3]

ביבליוגרפיה

  • Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir (PDF), Biographical Memoirs, vol. 77, Washington, D.C.: The National Academy Press, נבדק ב-2009-03-05
  • "Brookhaven Lecture Series". Brookhaven National Laboratory. 2 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-17 בפברואר 2005. נבדק ב-2009-07-01. {{cite web}}: (עזרה)
  • Goldhaber, Maurice (2001), Gertrude Scharff Goldhaber, Contributions of 20th Century Women to Physics, University of California, Los Angeles, נבדק ב-2009-03-05
  • Saxon, Wolfgang (6 בפברואר 1998), "Gertrude Scharff Goldhaber, 86, Crucial Scientist in Nuclear Fission", The New York Times, pp. D18, נבדק ב-2009-03-05 {{citation}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרטרוד שרף גולדהבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir, עמ' 3-4
  2. ^ Saxon, Wolfgang (February 6, 1998), "Gertrude Scharff Goldhaber, 86, Crucial Scientist in Nuclear Fission"
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 הפיזיקאית שאי אפשר היה להביס: היהודייה שברחה מהנאצים והפכה לחוקרת מובילה בארה"ב, באתר www.zman.co.il, ‏2022-04-02
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir, עמ' 6
  5. ^ Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir, עמ' 4-5
  6. ^ Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir, עמ' 5-7
  7. ^ Cathryn J. Prince, When women – and Jews – were forced out of sciences, this Nazi-era pioneer persisted, www.timesofisrael.com (ב־American English)
  8. ^ CWP at physics.UCLA.edu // Gertrude Scharff Goldhaber, cwp.library.ucla.edu
  9. ^ Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir, עמ' 5
  10. ^ Bond, Peter D.; Henley, Ernest (1999), Gertrude Scharff Goldhaber 1911-1998: A Biographical Memoir, עמ' 7
  11. ^ "Brookhaven Lecture Series". Brookhaven National Laboratory. July 2, 2008
  12. ^ Read "Biographical Memoirs: Volume 77" at NAP.edu. (באנגלית)
  13. ^ PBK - Phi Beta Kappa Visiting Scholar Program, www.pbk.org
  14. ^ BNL | Goldhaber Distinguished Fellowship, www.bnl.gov
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0