גרף ליינוויבר-בורק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בביוכימיה, גרף ליינוויבר–בורק הוא ייצוג גרפי של משוואת ליינוויבר-בורק של קינטיקה אנזימטית, שתואר על ידי האנס ליינוויבר ודין בורק ב-1934.[1]
גזירה
הגרף מספק שיטה גרפית שימושית לניתוח של משוואת מיכאליס מנטן:
![{\displaystyle V={\frac {V_{\max }[S]}{K_{m}+[S]}}}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/8fa5b35e10661c7592ae5bc59429f1033a4acbf8)
ועם המספר ההופכי:
![{\displaystyle {1 \over V}={{K_{m}+[S]} \over V_{\max }[S]}={K_{m} \over V_{\max }}{1 \over [S]}+{1 \over V_{\max }}}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/262e1440a8ad30a692b153178eabbf6e7f45d48f)
כאשר V הוא מהירות התגובה (קצב התגובה), Km הוא קבוע מיכאליס, ו Vmax הוא מהירות התגובה המקסימלית, ו-[S] הוא ריכוז המצע.
שימוש
גרף ליינוויבר-בורק היה בשימוש נרחב כדי לקבוע מונחים חשובים בקינטיקה של אנזימים, כגון Km ו - Vmax, לפני הזמינות הרחבה של מחשבים חזקים. החיתוך עם ציר ה-y של גרף כזה הוא שווה ערך להופכי של Vmax; והחיתוך עם ציר x של הגרף מייצג את ההופכי של Km. זה גם נותן התרשמות מהירה וחזותית של צורות שונות של עיכוב אנזימטי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Lineweaver, H; Burk, D. (1934). "The Determination of Enzyme Dissociation Constants". Journal of the American Chemical Society. 56 (3): 658–666. doi:10.1021/ja01318a036.
