דגם הומבולדט להשכלה
דגם הומבולדט להשכלה (בגרמנית: Humboldtsches Bildungsideal) או "האידיאל של הומבולדט", הוא תפיסה של חינוך אקדמי שהתפתחה בראשית המאה ה-19, ועיקרה שילוב הוליסטי בין מחקר להשכלה גבוהה. לעיתים נקרא פשוט "המודל ההומבולדטי", והוא שואף לשלב בין מדעי הרוח והטבע לבין מחקר, במטרה להשיג למידה כללית מקיפה והבנה תרבותית מעמיקה. כמה מרכיבים מרכזיים במודל זה השפיעו מאוד על הרעיון של האוניברסיטה המחקרית ועל אוניברסיטה ומוסדות לימוד באופן כללי. המודל נשען על רעיונותיו של איש החינוך הפרוסי וילהלם פון הומבולדט, שבתקופת הרפורמות הפרוסיות סמך על מעמד ביניים משכיל וצומח כדי לקדם את תפיסתו בדבר חינוך כללי.
עקרונות במסגרת האידיאל הומבולדטיאני כוללים:
- איחוד בין הוראה למחקר: המורים הם גם חוקרים פעילים, והסטודנטים משתתפים בתהליך המחקר.
- חופש אקדמי: האוניברסיטה פועלת באופן עצמאי, ללא התערבות פוליטית או דתית.
- השכלה הומניסטית רחבה: הדגש הוא על פיתוח האדם השלם, ולא רק הכשרה מקצועית.
מודל החינוך של הומבולדט חרג בהרבה מהכשרה מקצועית גרידא. במכתב למלך פרוסיה, כתב:
"ישנם, ללא ספק, סוגים מסוימים של ידע שחייבים להיות כלליים בטבעם, וחשוב מכך – ישנה תרבות רוחנית ואישיותית מסוימת, שאיש אינו יכול להרשות לעצמו להחסיר. איש לא יכול להיות בעל מלאכה טוב, סוחר, חייל או איש עסקים טוב, אלא אם כן – ללא קשר למקצועו – הוא אדם טוב, מוסרי, ו–בהתאם למעמדו– גם בעל ידע. אם תשתית זו מונחת באמצעות מערכת החינוך, הכישורים המקצועיים יירכשו בקלות לאחר מכן, ולאדם תמיד תהיה האפשרות לעבור ממקצוע אחד לאחר – כפי שקורה לעיתים קרובות בחיים."
הרעיון של חינוך אקדמי הוליסטי היה פרי חזונו של וילהלם פון הומבולדט – פילוסוף, פקיד ממשל, דיפלומט פרוסי שהיה גם חוקר בתחום הבלשנות. בתפקידו כיועץ במשרד הפנים, הוא הוביל רפורמה של מערכת החינוך הפרוסית על בסיס עקרונות הומניסטיים בהתאם לגישות של מחנך הרפורמה השווייצרי יוהאן היינריך פסטלוצי[1]. בשנת 1810, ייסד הומבולדט את אוניברסיטת ברלין (כיום אוניברסיטת הומבולדט), ומינה בה חוקרים בולטים שעסקו הן בהוראה והן במחקר. כמה חוקרים מייחסים לו את ההשפעה הרבה ביותר בתולדות מערכת החינוך בגרמניה. הומבולדט שאף ליצור מערכת חינוך המבוססת על ידע נטול פניות וחשיבה ביקורתית, המשלבת בין הוראה למחקר, ומעניקה לסטודנטים חופש לבחור את תחום לימודיהם. בהמשך, האוניברסיטה נקראה על שמו ועל שם אחיו, המדען ואיש המסעות המפורסם בפני עצמו, אלכסנדר פון הומבולדט.
זמן קצר לאחר החלתו באוניברסיטת ברלין הפך דגם הומבולדט להשכלה להיות המודל המקובל באקדמיה בעולם[2] כשהוא משנה את המודל שהיה מקובל עד אז של קשר הדוק בין האקדמי לבין מוסדות הדת שהיה מקובל בקרב אוניבריסטאות ימי הביניים. להומבולדט היה חשוב מאוד שבתי הספר והאוניברסיטאות יהיו "נייטרליים" במהותם – חופשיים מהשפעות אידאולוגיות ומאינטרסים פרטיים, כגון אלה שהתקיימו במוסדות בפיקוח הפיאודלי או הכנסייתי.[1]
הפילוסוף ושר התרבות לשעבר של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, יוליאן נידה-רימלין, ביקר את הפער בין אידיאל הומבולדט לבין מדיניות ההשכלה הגבוהה הנהוגה כיום באירופה. לדבריו, המדיניות העכשווית רואה בחינוך הכנה צרה לשוק העבודה, ויש צורך לבחור בין אידיאל "מקינזי" לבין אידיאל הומבולדט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרופ' דן פלד ואחרים, מקום אוניברסיטאות המחקר במערך המו"פ הלאומי בישראל, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, 2015
- גילי דרורי וליאור בסרמן־נבון, מדיאטיזציה של האקדמיה בישראל: אוניברסיטאות ומכללות בראי הפרסום העצמי, מגמות, 2018
- Humboldt's educational ideal and modern academic education, 26th Annual Meeting of the Danube Rectors Conference, 04. – 06.02.2010, Novi Sad, Serbia
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Humboldt's educational ideal and modern academic education, 26th Annual Meeting of the Danube Rectors Conference, 04. – 06.02.2010, Novi Sad, Serbia
- ↑ גילי דרורי וליאור בסרמן־נבון, מדיאטיזציה של האקדמיה בישראל: אוניברסיטאות ומכללות בראי הפרסום העצמי, מגמות, 2018
דגם הומבולדט להשכלה41383913Q18618758