דוד הנדלר
 | |
| לידה |
1904 קייב, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1984 (בגיל 80 בערך) רעננה, ישראל |
| תחום יצירה | רישום, ציור |
דוד הֶנדלֶר (1904 – 2 במאי 1984) היה צייר ישראלי, חתן פרס דיזנגוף לציור. כונה "הצייר של תל אביב".
ביוגרפיה
דוד הנדלר נולד בעיר קייב שברוסיה (לימים אוקראינה) ב-1904. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל בגפו. הנדלר למד באופן פרטי רישום אצל פרופ' פישל (Pichel) מהאקדמיה לאמנות בפראג.
הנדלר ידוע בעיקר בזכות רישומיו; הוא היה בעל חוש עדין לצבע, ורישומיו המצוירים בציפורן ומגוונים בכתמי צבע מים מועטים, היו נפוצים בבתים רבים בתל אביב ובשאר ערי הארץ. ביסודו היה הנדלר רשם; על כך תעיד קלילות נגיעתו בנייר ועדינות משיכתו של הקו. בציורים שלו הייתה ניכרת לעין השפעתו של אנרי מאטיס. עם זאת צייר לעיתים גם בצבעי שמן על בד ועל עץ תעשייתי (מזוניט), אך עבודות אלו נדירות יחסית לציוריו על נייר. בימי חייו צייר הנדלר יצירות אמנות רבות לפרנסתו. מסופר שהיה גומר ציור בדקות ספורות. הוא התפרנס בקושי והיה עובר עם תמונותיו בבתי תל אביב, דופק על הדלתות ומנסה למכור את תמונותיו בפרוטות. בשנת 1936 היה חבר קבוצת האמנים "מסד" שייצגה את דור האמנים הצעירים של האמנות הארץ-ישראלית. בשנת 1944 הפך למורה לציור של אביבה אורי, שעברה לגור עמו כשלוש שנים לאחר מכן. השניים נישאו באמצע שנות החמישים (הנדלר היה בעלה השני). אורי הפכה להיות המודל הקבועה של הנדלר שרשם וצייר את דיוקנה אין ספור פעמים.
השפעתו של הנדלר על הרישום בארץ הייתה רבה, והיא ניכרת ביצירותיהם של אריה נבון, אביגדור סטימצקי ואחרים. המוטיבים המרכזיים בציוריו הם פועלים, סוסים ובהמות עבודה אחרות, בתי תל אביב הישנים, הטיילת של תל אביב. בימי חייו צייר הנדלר יצירות אמנות רבות לפרנסתו. מסופר שהיה גומר ציור בדקות ספורות.
הנדלר זכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף (1938, 1940, 1945-6). הציג תערוכת יחיד בבית הנכות בצלאל בשנת 1961 ובמוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1981 (בתערוכה שזכתה לשם: "ההנדלרים של הנדלר"). החל משנת 1981 היה הנדלר מרותק למיטתו בשל מחלת ניוון שרירים שלקה בה. אביבה אורי סעדה אותו בביתם ואחר כך כשהיה מאושפז בבית חולים לוינשטיין.
דוד הנדלר נפטר בא' באייר תשמ"ד (1984), ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו, אביבה.
לימים נקבעה לוחית זיכרון על ביתם של הנדלר ואורי ברחוב יריחו בתל אביב.
לקריאה נוספת
- Art in Palestine, אליאס ניומן, Siebel Company, ניו יורק, 1939.
- האמנות היהודית החדשה בארץ-ישראל, קרל שוורץ, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1941.
- אמנות ואמנים בארץ-ישראל, רות קלינגר, הוצאת יבנה, תל אביב, 1946.
- ציור ופסול בישראל, חיים גמזו, הוצאת "אשכול", תל אביב, 1951. מהדורה שנייה מורחבת: ציור ופיסול בישראל, חיים גמו, הוצאת דביר, תל אביב, 1957.
- ספורים רוסיים נבחרים, תרגמה רבקה דוידית, הציורים דוד הנדלר, עם עובד, תל אביב, תשי"ז 1957.
- הגרפיקה הישראלית, צבי זהר, אויגן קולב, ספרית פועלים, 1960.
- אמנות ישראל, בנימין תמוז (עורך), יונה פישר, הוצאת מסדה, תל אביב, 1963, 1966.
- Art in Israel, רן שחורי, הוצאת סדן, תל אביב,1974.
- סיפורה של אמנות ישראל, בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, הוצאת מסדה, 1980.
- ההנדלרים של הנדלר, שרה בריטברג-סמל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תשמ"א 1981.
- אדם לאדם - אדם שירים, מכתמים, מאת יב"י, מבוא - יגאל תומרקין, אמנות - דוד הנדלר, רצון טוב, ירושלים 1984.
- מסילות באמנות - 82 ציירים ישראלים, דוד גלעדי, יהושע אורנשטיין, הוצאת יבנה, 1989.
- לצייר ארץ כמולדת - סיפורו של דור הציירים הראשון, שלמה שבא, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992.
- .One Hundred Years of Art in Israel, Gideon Ofrat, WestView Press, 1998
- טובל במים, טובל באור - מאה שנות צבעי-מים בישראל, מאירה פרי-להמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998.
- קומי אורי כי בא אורך, רחל ימפולר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, "ספריית זגגי", תל אביב, 2003.
- 12 אמנים - מבט שני, אירית הדר, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006.
- אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, גליה בר אור, המשכן לאמנות עין חרוד, 2009.
קישורים חיצוניים
- ד"ר ליזטה לוי, ציורי דוד הנדלר, דבר, 9 בפברואר 1951
- ד. א. פרידמן, דוד הנדלר (לתערוכתו במוזיאון ת"א), דבר, 16 בפברואר 1951
- רבקה דוידית, ציורי דוד הנדלר, דבר, 24 במאי 1946
- דליה מנור, ציפור האמנות ואבותיה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2003: ביקורת על הספר שליווה את התערוכה בשנת 2002
- ביוגרפיה ורשימת תערוכות של דוד הנדלר באתר Art Pane
