דוד ניב (גאולוג)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד ניב
לידה 1923
פטירה ספטמבר 2021 (בגיל 98 בערך)
ענף מדעי גאולוגיה
מקום מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חקר גאולוגי של אזור ים המלח והנגב

דוד ניב (1923 - ספטמבר 2021) היה גאולוג ישראלי. חלק גדול מעבודתו ומחקריו עסקו באזור ים המלח ובנגב. כמו כן התפרסם ניב בעקבות תזכיר שכתב ב-1971, שהביא לפתיחת חקירה ולמינוי ועדת חקירה ממלכתית, במה שנודע כפרשת נתיבי נפט.

שירות בפלמ"ח ובצה"ל

דוד ("ביבי") ניב (רבינוביץ') נולד בירושלים למשפחה ממייסדי קיבוץ מרחביה. למד בבית הכרם והצטרף לנוער העובד ואחר-כך להגנה כשהיה בן 12. בגיל 17 הצטרף להכשרה בבית הערבה ואחר כך הצטרף להתיישבות בחמדיה. ב-1943 התגייס לפלמ"ח והשתתף בין היתר בהברחת מעפילים מסוריה ומלבנון. לאחר שעבר קורס מפקדי מחלקות השתתף בשחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית ובליל הגשרים. במלחמת העצמאות שרת בנגב. בחלק גדול מתקופת המלחמה היה קצין מודיעין של חטיבת הנגב והשתתף בכל מבצעי החטיבה. במבצע עובדה נמנה ניב עם הקבוצה הקטנה שנכחה בטקס הנפת דגל הדיו באום רשרש - היא אילת. לאחר שחרורו מצה"ל שירת במילואים כקצין המודיעין של חטיבה 4.

מחקר גאולוגי

עם סיום מלחמת העצמאות השתחרר ניב מצה"ל והחל ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטה. עם סיום לימודיו החל לעבוד במכון הגיאולוגי לישראל. לאחר מכן יצא להשתלמות מטעם אונסק"ו בארצות הברית ובמקביל, למד גאולוגיה ימית באוניברסיטת קליפורניה. לאחר כשנה חזר לישראל והמשיך בלימודיו לתואר דוקטור.

בין עבודותיו:

  • לימנולוגיה של ים המלח - בשנים 1961-1959 חקר מטעם מפעלי ים המלח, יחד עם הגאולוג האמריקאי קנת' אמרי (Kenneth O. Emery), את הרכב המים בים המלח. השניים מצאו כי עמודת המים בימה מורכבת מארבע שכבות השונות בהרכבן הכימיקלי[1].
  • קניון באר שבע-עזה - בתחילת שנות ה-60 ערך ניב סקר סייסמי באזור הקיבוצים סעד ובארי. הסקר אישש ממצאים קודמים של החוקרים בלייק וגולדשמיט שחקרו את האזור ב-1947. על סמך ממצאים אלו הסיק ניב כי בין באר שבע ועזה קיים קניון קדום המכוסה במשקעים צעירים יותר[2].

בצד עבודתו האקדמית, עסק ניב במשך שנים רבות בייעוץ גאולוגי לחיפושי הנפט בישראל. בראיון שנתן ב-2009, לאחר מציאת מרבצי גז טבעי בים התיכון מול חופי ישראל, טען יזם חיפושי הנפט הוותיק יוסי לנגוצקי, כי קביעתו של ניב בשנות ה-80, כי "אם יש סיכוי למצוא בישראל נפט או גז - זה בים", הביאה להתמקדותו בחיפושי נפט וגז בים התיכון[3].

פרשת נתיבי נפט

בתחילת שנות ה-70, בעת שעבד במכון הגאולוגי, כתב ניב תזכיר שכלל שלושה חלקים. שני החלקים הראשונים עסקו בשאלות מקצועיות בנושא חיפושי נפט בים התיכון ובנושא הכלים הארגוניים לחיפושי נפט שהקימה מדינת ישראל. החלק השלישי התבסס על שמועות שהגיעו לאזניו ובתזכירו ביקש מהגורמים המוסמכים לבודקם. השמועות היו כי במקום להעסיק את "לפידות" - חברה ממשלתית לחיפושי נפט שכבר הייתה קיימת וחיפשה תעסוקה, הקים צבי דינשטיין, סגן שר האוצר באותה עת, חברה חדשה - "נתיבי נפט" שבה הועסק מקורבו, מרדכי פרידמן, כמנכ"ל. על פי הטענה, נוהלה "נתיבי נפט" בשחיתות, בזבזנות והייתה מעורבת בעסקאות שוחד. העיתונות הישראלית הסתערה על הפרשה כמוצאת שלל רב ובנובמבר 1971 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט אלפרד ויתקון. את ניב והמדינה ייצג בדיוני הוועדה עורך הדין רם כספי. ממצאי הוועדה, שפורסמו באפריל 1972, ניקו את פרידמן ודינשטיין מהאשמות שהוטחו בהם. היו שטענו כי תלונתו של ניב הייתה כנה וכי הוא אינו אשם בהולדת הפרשה שהתעוררה על ידי גורמים אינטרסנטיים בתוך הממסד השלטוני שניצלו את תזכירו כדי לבוא חשבון עם יריביהם[4].

נפטר בספטמבר 2021.

פרסומים (רשימה חלקית)

ספרים

  • The Destruction of Sodom, Gomorrah, and Jericho: Geological, Climatological, and Archaeological Background, יחד עם K. O. Emery, הוצאת Oxford University, ארצות הברית, 1995.

מאמרים

  • A pre-Neogene erosion channel in the Southern Coastal Plain of Israel (Bulletin / State of Israel, Ministry of Development, Geological Survey), מדינת ישראל - משרד הפיתוח, 1960.
  • Submarine geological studies in the continental shelf and slope off the Mediterranean coast of Israel: Final technical report, Geological Survey of Israel, Quaternary and Recent Geology Division, 1965.
  • The Dead Sea;: Depositional processes and environments of evaporites, Israel. Geological Survey. Bulletin, 1967.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכאל בייט, הגיאומורפולוגיה, הגאולוגיה והלימנולוגיה של ים-המלח, מתוך "ים המלח ומדבר יהודה : 1900-1967 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר" בעריכת מרדכי נאור, יד יצחק בן-צבי, 1990 [1]
  2. ^ עזרא פימנטל, מלחמת העולם הראשונה בנגב, גאולוגיה, רקע גיאו-היסטורי, אתר מדרשת שדה בוקר [2]
  3. ^ הדר חורש, "האיש שלא היה שם: יוסי לנגוצקי לא מתרגש מההחמצה של "תמר 1"", מעריב, 23.01.2009 [3]
  4. ^ יובל אליצור, אליהו סלפטר, עלילות נפט סיפור פריצת מצור הדלק על ישראל, עמ' 147-149, הוצאת זמורה ביתן, 1999 [4]

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0