חטיבת קרייתי
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 ההגנה צה"ל חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון (מילואים) |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | פברואר 1948 – הווה (כ־75 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מבצע צוק איתן |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | חיילי מילואים |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 4 |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת המפץ |
| דרגת המפקד |
 אלוף משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת קרייתי (חטיבה 4) היא חטיבת שריון במילואים הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד הצפון. בעבר חטיבת חי"ש של "ההגנה" ולאחר מכן חטיבה סדירה בצה"ל.
חטיבת קרייתי במלחמת העצמאות
הקמה
החטיבה הוקמה בתל אביב בפברואר 1948, על בסיס פלוגות חי"ש, לאחר שחטיבת גבעתי, שכללה את גדודי החי"ש המובחרים מאזור תל אביב, הוצאה מהעיר לאזור הדרום. החטיבה כללה שלושה גדודי חי"ר, בוגרי גדנ"ע חילוניים ודתיים וגדוד חי"ם (חיל משמר). גבול החטיבה היה המרחב העירוני של העיר תל אביב מנחל הירקון בצפון ועד בת ים בדרום ועד יאזור (אזור) במזרח. בתחומי החטיבה היה קו הגבול העירוני הפתלתל בין תל אביב ליפו והכפרים סלמה (כפר שלם) ואבו כביר. החטיבה איבטחה את הדרכים מחולון ומקוה ישראל אל העיר ואת ראשית הדרך לירושלים דרך הכפרים הערבים יאזור ובית דג'אן (בית דגן). בצפון גיזרתה שמרו כוחות החטיבה על שדה דב.
מבצע חמץ ואחריו
ערך מורחב – מבצע חמץ
בשיתוף עם כוחות חטיבת אלכסנדרוני, גבעתי ופלמ"ח פעלה החטיבה במבצע חמץ לכיבוש יפו. ההיכרות הקרובה של החיילים עם האזור, כתושביו, סייעה רבות להצלחת המבצע. ב-13 במאי 1948 קיבל לידיו מפקד החטיבה, מיכאל ("ג'יימס") בן גל, את כתב הכניעה של ערביי יפו. בהמשך לכיבוש יפו, משאובטחו תל אביב וסביבותיה המיידיות, נפרסה החטיבה מזרחה לגוש דן, בקו צריפין - יהודייה בקירוב.
ב-11 ביוני 1948 (ד' בסיוון תש"ח), נפלו 12 מלוחמי גדוד 42 בקרב בפאתי לוד. שמותיהם חקוקים באנדרטת גדוד 42 בצריפין ובאנדרטת גדוד 42 בגן ההגנה ברמלה.
פרשת אלטלנה
- ערך מורחב – אלטלנה
על אף שיתוף הפעולה עם יחידת האצ"ל בתל אביב והלחימה שכם אל שכם בעת מבצע חמץ, תפקידה הבא של החטיבה ב-22 ביוני 1948 היה לאבטח את חוף תל אביב בעת העימות עם אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, תפקיד אותו סירבו אנשי החטיבה לבצע.[1] בספרו "פנקס שירות", כותב יצחק רבין (עמ' 567):
" ... אנו נערכים למנוע מהאצ"ל את פירוק אוניית הנשק ולסכל בכוח ניסיון לכבוש את מטה הפלמ"ח. . . אנשי חטיבת' קרייתי' שנצטוו להיערך מול אנשי האצ"ל נוטשים את נשקם, רובים ומקלעים, ומסתלקים מן המקום. אין הם מסוגלים לעמוד בצורך הקשה והחיוני למנוע את מעשי האצ"ל".
מבצעים לאחר ההפוגה
בהפוגה הראשונה הושבעו חיילי החטיבה לצה"ל ובהמשך פעלו במבצע דני וכבשו את הכפר הערבי סלביט (עליו הוקם קיבוץ שעלבים). בתחילת ההפוגה השנייה החליט בן-גוריון על מבצע בצר ללכידת משתמטים ועריקים משירות צבאי בתל אביב. המבצע הוטל על חטיבת קרייתי המקומית.
משלט 219
- ערך מורחב – קרב משלט 219
ב- 15 ביולי 1948 הוקם גדוד 142 (גדוד ב"חיל המשמר"-חי"מ) בחטיבה. חמישה ימים בלבד לאחר הקמת הגדוד, נתקבלה פקודה ממטה החטיבה לתפיסת משלט 219. ביום ה-24 בספטמבר 1948, הייתה התקפה של כוחות לגיון וכפריים מהסביבה, והמשלט נכבש על ידי האויב. רק לקראת הצהרים, לאחר פניות של הכוח במשלט לסיוע, הגיעו פלוגות מגדוד 44 וכוח נוסף מגדוד 42, של חטיבת קרייתי ועד השעה שתיים וחצי בצהרים הן השלימו את כיבוש המשלט חזרה לידינו. פלוגה א' של הגדוד איבדה בקרב זה 23 מלוחמיה וגופות החללים חוללו. בין חללים אלו גם שני חיילים נעדרים (שנעדרים עד היום).
מספר המשרתים בחטיבה ערב הקמת המדינה היה 2,504.[2] עם הקמת צה"ל הפכה קרייתי לחטיבה 4.
גדודי קרייתי
| מספר הגדוד | שם הגדוד | הרכב | תאריך הקמה | פעילות עיקרית | מפקדים ואנשי מפתח |
|---|---|---|---|---|---|
| 42 | אנשי חי"ש תל אביב שלא גויסו לגבעתי | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגדוד סבל עד תום המלחמה מהיותו בסדר עדיפות נמוך והתקיים תוך מחסור חמור באמצעים. השתתף במבצע דני בהחזקת רמלה. | שמעיה בקנשטיין-ברקת | |
| 43 | גדוד הפרברים | פלוגות ותיקות של "חי"ש פרברים" | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגנה בגזרות דרום תל אביב, כיבוש שיח' מוניס (ללא קרב). | עמוס בן-גוריון אריה סימון יהודה סטופנסקי-תמיר[3] |
| 44 | חי"ש תל אביב ומגויסים | דצמבר 1947 וארגון מחדש בפברואר 1948 | הגנה בגזרת מזרח תל אביב (אחזקת יאזור לאחר כיבושו), השתתף במבצע דני, משלט 219 ומשלטי הפרוזדור ירושלים. | משה וימן |
לאחר מלחמת העצמאות
מבצע קדש
במלחמת סיני, החטיבה בפיקוד אל"ם יוסף הרפז, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42 בפיקוד רס"ן יצחק טמיר, גדוד 43 בפיקוד רס"ן אוריאל אליצור, וגדוד 127 בפיקוד רס"ן נחמן ניר, פלס"ר חטיבתית בפיקוד סרן צבי בן צור, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 341 בפיקוד רס"ן מ. גרנות, וגונדת נ"ט 841. החטיבה פעלה תחת פיקוד אוגדה 38 בפיקוד אל"ם יהודה ואלך, ולחמה בגזרה המרכזית של חצי האי סיני.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אל"ם משה יטבת, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42, גדוד 43, וגדוד 127, 3 גדודי חי"ם - גדוד 940, גדוד 952, וגדוד 960, ופלוגת סיור חטיבתית (פלס"ר 47). החטיבה פעלה כחטיבה מרחבית בגזרה הירדנית, גדודי החי"ר של החטיבה היו מפוזרים במוצבים שונים באזור השפלה. עם פרוץ הקרבות קיבלה החטיבה פיקוד על שתי פלוגות חי"ר על זחל"מים, פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 19 מחטיבה 60, ויחידת סיור פיקודית - סיירת חרוב בפיקוד רס"ן צימל מוגברת במחלקת שריוניות מסיירת דוכיפת ובפלוגת צוערים מבה"ד 1, בהמשך חבר אליה גדוד צנחנים 98 בפיקוד סא"ל אלישע שלם מחטיבה 80, ושני הגדודים האורגניים שלה שנאספו מהמוצבים. החטיבה כבשה את מובלעת לטרון, אזור בית חורון והרי גופנא והגיעה עד פאתי העיר רמאללה. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה משה יטבת, ומפקדה לשעבר יוסף הרפז מילא את מקומו.
מלחמת יום כיפור
- ערכים מורחבים – קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, כיבוש המובלעת הסורית
ב-1972 עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת. במלחמת יום הכיפורים, החטיבה בפיקוד אל"ם יעקב הדר כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 42 בפיקוד סא"ל גדי גיל, וגדוד 127 בפיקוד סא"ל מרדכי אילת, וגדוד טנקי שרמן - גדוד 95 בפיקוד סא"ל יעקב נויפלד, ולאחר נפילתו החליפו סא"ל משה הדרי. החטיבה יצאה מהימ"ח במחנה כורדני ותוגברה בגדוד מילואים 39 מחטיבה 188 בפיקוד סא"ל יואב וספי, במעלה גמלא, ובגדוד 61 מחטיבה 205 בפיקוד סא"ל משה מלר. החטיבה לחמה תחת פיקוד אוגדה 210 והשתתפה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, ובקרבות ההבקעה לסוריה, והמשיכה לפעול כנגד כוחות שריון סורים וירדנים עד סוף הלחימה.
לאחר מלחמת יום כיפור
לאחר מלחמת יום כיפור, אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת, עם 3 גדודי טנקים, ושמה שונה לחטיבה 166 ובהמשך לחטיבה 602.
החטיבה כיום
ב-2003 עברה החטיבה מעוצבת הגליל לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים משוריינת הכפופה לפיקוד הצפון. החל מ-2009 החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4. קודם לכך הצטיידה החטיבה בטנקי מרכבה מדגם ישן יותר.[4] לקראת סיום מבצע צוק איתן הצטרפו טנקים וחיילי מילואים מחטיבת קרייתי אל הפעילות של חטיבה 401.
גדוד ההנדסה של החטיבה הוא גדוד 7071.
אנדרטאות החטיבה ויחידותיה
- אנדרטת חטיבת קרייתי (לטרון) - אנדרטה לזכר לוחמי החטיבה הממוקמת בפארק עוצבות השריון.
- אנדרטת גדוד 42 בצריפין
- אנדרטת קרב משלט 219
- אנדרטת גדוד 42 ברמלה
מפקדי החטיבה
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992 ערכים: קרייתי, גדוד 42, גדוד 43, גדוד 44
- יוסף אוליצקי, ממאורעות למלחמה, תל אביב 1949 - תולדות קרייתי, גבעתי ואלכסנדרוני
- משה (מוסא) אשד, חיל השדה ("החי"ש") במחוז תל אביב: אוסף סיפורי חברות וחברים, תל אביב, 2001.
- יעקב מורג (עורך), סיפורו של גדוד הטנקים 95; תולדות גדוד 95 מהקמתו ב-1960 ועד לפירוקו ב-1988, עמותת גדוד 95, 2007
קישורים חיצוניים
- חטיבה 4 - חטיבת קרייתי באתר יד לשריון
- סרט המציג את מעלליה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים
- מידע על הקרב משלט 219 וחקר נעדריו באתר אגף כח אדם של צה"ל.
- חנן גרינברג, סימן טוב ומזל טוב: מרכבה 4 גם למילואימניקים, ynet, 26 ביולי 2011.
- אימון משוריין: חטיבת המילואים "קרייתי" תרגלה לחימה בשטח בנוי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 ביולי 2013.
הערות שוליים
- ^ מתוך ספרו של יצחק רבין, פנקס שירות, עמוד 567; מצוטט בטור של אראל סג"ל, מבצע טיהור, 19 בנובמבר 2003, אתר nrg
- ^ דוד בן-גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרך א', עמוד 106.
- ^ גדוד 43, באתר "גלעד"
- ^ הידיעה באתר דובר צה"ל הישן
חטיבות צה"ל  בתש"ח
| |
|---|---|
|
| חטיבות עוצבת המפץ בצה"ל
| |
|---|---|
|
