דוד נשרי

דוד נשרי
לידה	י"ז בתמוז ה'תרע"ז
נרצח	י' באלול ה'תרצ"ו (בגיל 19)

דוד נשרי (7 ביולי 1917 – 28 באוגוסט 1936) היה סטודנט וחבר "ההגנה", שנרצח בשנת 1936 בראשית המרד הערבי הגדול בקרבת מוצא.

ביוגרפיה

דוד נשרי, בן לאה וצבי נשרי, נולד בשנת 1917 בזכרון יעקב, שם שהתה משפחתו במסגרת גירוש תל אביב. בשנת 1934 סיים בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה", שם שימש אביו כמורה. לאחר מכן עבד במחלקת המדידות של ממשלת המנדט הבריטי. בשנת 1936 התקבל כסטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ המרד הערבי הגדול, התגייס לפלוגת "הנודדת" של ההגנה.

בבוקר יום שישי, 28 באוגוסט 1936, יצאה קבוצת של כ-40 נוסעים מקריית ענבים אל ירושלים. במוצא עלו אל המשאית עוד עשרה גפירים (שומרים), בהם נשרי, שהתגייס לכך כמה ימים קודם לכן. בדרך, בחלק שבין ארזה למוצא, כ-250 מ' אחרי מוצא עלית, נתקל האוטובוס במארב ערבי. נשרי נפגע מכדור בחזהו. בנוסף נפצעו עוד שני נוסעים – יעקב ינובסקי וויקטור קאבוסו. לאחר זמן המשיך הרכב אל בית החולים מאיר רוטשילד, שם נקבע מותו של נשרי.^[1] גופתו, מכוסה פרחים, הוסעה בעשר וחצי לבית החולים הדסה, בתל אביב, משם יצא מסע הלוויה אל בית הקברות טרומפלדור.

מותו של נשרי, שאביו היה מהדמויות הבולטות ביישוב, זכה לתהודה גדולה בציבור ובעיתונות היהודית. בלווייתו הספידו אותו דב הוז, שמואל סמבורסקי, שהיה ממרציו של נישרי, חיים הררי ואחרים. לאחר מותו דמותו הונצחה בפסל (1936) שיצרה חנה אורלוף, דודתו.

הפסל יצחק דנציגר ,שהיה אחד מחבריו הקרובים בזמן לימודיו בגמנסיה הרצליה יצר את פסל "השבועה" (1938).^[2]

ארבעה מאחייניו, ובהם דודו גבע, נקראו על שמו.