דוד פיירוורקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דוד פיירוורקר
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

דוד פיירוורקר (2 באוקטובר 1912 בז'נבה, שווייץ - 20 ביוני 1980 במונטריאול, קנדה) היה רב יהודי צרפתי ופרופסור להיסטוריה יהודית ופעיל בתנועת ההתנגדות הצרפתית, שלחמה נגד הכיבוש הנאצי.[1]

חיים מוקדמים

דוד פיירוורקר נולד ב -2 באוקטובר 1912, ברחוב 11 מונט-בלאן בז'נבה שבשווייץ. הוא היה השביעי מבין אחד-עשר הילדים. אביו יעקב פוארוורקר נולד בסיגט, כיום סיגטו מרמאטי, אז אוסטריה-הונגריה, כיום רומניה. אמו, רגינה נויפלד, נולדה בלקנבך, אחת משבע הקהילות היהודיות המפורסמות בבורגנלנד, הונגריה, כיום אוסטריה.

בשנת 1925 סיים את בית הספר התיכון בתלמוד תורה ברחוב ווקלין. בשנת 1932, לאחר תואר ראשון במדעי הטבע, בפאריס, הוא נכנס לסמינר הרבני הצרפתי (Séminaire israélite de France, SIF), בו קבל הסמכה ב-1 באוקטובר 1937 הוא התמחה בשפות שמיות באוניברסיטת סורבון. בין השפות שדיבר היו ארמית וסורית. והוא קבל אזרחות צרפתית ב-1938.

במהלך המלחמה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נלחם בשורות הצבא הצרפתי. לאחר ניצחון גרמניה על צרפת, הוא השתתף בתנועת ההתנגדות הצרפתית. שמו ב"התנגדות הצרפתית" היה "ז'אק פורטל ".

פירוורקר קיבל פרסים רבים ותארים בעקבות פעילותו. הציטוט הבא מדבר על אופיו במחתרת במהלך המלחמה אך נאמר בתקופה שלאחר המלחמה: "למרות הסיכונים יוצאי הדופן שנלוו למשרדו, השתתף באופן פעיל, קבוע ולא אנוכי בארגון ההתנגדות בכל האזור. הוא לא היסס לסכן את חירותו, וללא כל ספק את חייו, כדי לעזור לתנועת ההתנגדות."

פיירוורקר שימש כמפקד ראשי של כוחות תנועת ההתנגדות לנאצים הוא סייע בגיוס שליחים, בהפצת כתבי-עת לא חוקיים, ובהעברת תעודות זהות מזויפות ליהודי צרפת, שרבים נעזרו בהם כדי להימלט מהנאצים.

פיירוורקר עזר בעיצומה של המלחמה לאנשי העיירה בצרפת ושמר על אורח חיים יהודי ככל שאפשר בזמן מלחמה.

פיירוורקר זוהה על ידי הגסטפו בשלב האחרון של המלחמה. בהודעה על מעצרו שקרב, הוא שוכנע על ידי אשתו לברוח אל מולדתו שווייץ. שם הוא הועמד לדין. בינתיים אנטואנט, אשתו, הסתתרה במנזר עם בתם התינוקת.[2]

לאחר המלחמה

בשובו לצרפת לאחר תום המלחמה, הפך פיירוורקר לרב הראשי של ליון, עיר שסבלה תחת הכיבוש הגרמני, בהנהגתו של קלאוס ברבי הידוע לשמצה. לאחר מכן, הוא קבע פגישה כרב של בית הכנסת בניי-סיר-סן, ליד פריז, שם הוא הקים את מעגל המחקר ברחוב -12 אנצ'ל .

הכסף המיועד לאניה המפורסמת אקסודוס 1947 הוסתר, ללא ידיעתו, על ידי אשתו, אנטואנט פיירוורקר, מתחת למיטתו, שכן איש לא יחשוד בו.

הוענקה לו מדליית הזהב של העיר של פריז בשנת 1957. עיטוריו כללו את הלגיון הצרפתי של הכבוד, את Croix de guerre (אנ').

אשתו, אנטואנט פיירוורקר (לבית גלאק), השתתפה איתו במחתרת, הוענקה לה מדליית השחרור הצרפתי על השתתפותה בשחרור צרפת.

לאחר המלחמה, סייע פיירוורקר לפתח את המערכת החינוך היהודית בצרפת ומונה לרב הראשי הראשון של הצי הצרפתי.

מורה ונאום

בהזדמנויות שונות, הוא תרם מכישרונו כנואם. הוא השתתף באופן קבוע בהנצחה השנתית באנדרטה לזכר הקדוש היהודי, בהשתתפות שלטונות אזרחיים וצבאיים. הוא נתן את הלוויה היחידה בצרפתית עבור הרב שמואל יעקב רובינשטיין המפורסם. הוא דיבר באזכרה באתר מחנה דראנסי (Drancy). הוא דיבר גם בבית הכנסת הגדול של פריז, רחוב לה ויקטואר ברובע ה-9 של פריז.

במקביל לפעילות הרבנית שלו, הוא השיג רישיון ותואר דוקטורט בהיסטוריה של הסורבון. הוא לימד בבית הסורבון מ 1962 עד 1965. בין ההרצאות הרבות שלו, הוא דיבר בבית הספר להיסטוריה של פריז, ובמוסד נפוליון דה פאריס.

הוא פרסם מאמרים, עדויות, ואת עלון הקהילות.[3]

מעבר למונטריאל

בשנת 1966, הוא הוזמן ללמד באוניברסיטת מונטריאול, ועבר לשם עם משפחתו. הוא הפך לפרופסור לסוציולוגיה ולהיסטוריה, וייסד גם מרכז ללימודי יהדות שם. בין היתר הוא שירת בבית הדין, ייצג את הקהילה הדוברת צרפתית בוועד העם של מונטריאול והמשיך לכהן כרב.

הוא היה פעיל בקהילה היהודית של העיר, בייחוד בקרב אוכלוסייתה הצרפתית שצמחה במהירות. בהיותו גם דובר צרפתית וגם אשכנזי הוא שימש כקשר בין היהודים הספרדים דוברי הצרפתית לבין היהודים האשכנזים דוברי האנגלית. במהלך "המהפכה השקטה" של שנות השישים, תקופה של שינוי עמוק הקשור להגדרה מחדש של הזהות של קוויבק, הוא גם שימש קשר בין יהודי קוויבק לבין קהילת דוברי הצרפתית.[4]

מותו

פיירוורקר מת מהתקף לב בגיל 68 במונטריאול. בעודו בחיים פיירוורקר ביקש להיקבר בירושלים ולכן נקבר שם.

הוא היה "חכם רוחני מנהיג היהודים הדוברים צרפתית באמריקה הצפונית", סיפרה הסוכנות הטלגרפית היהודית במותו. מכתבי אהדה רבים מהאפיפיור יוחנן פאולוס השני, הנשיא הצרפתי ואלרי ז'יסקר ד'אסטן וקהילת יהודי צרפת זרמו למונטריאול כאשר מת.

הערות שוליים

  1. ^ David Feuerwerker, geni_family_tree
  2. ^ Green, David B. (2015-12-14). "This Day in Jewish History 1957: City of Paris Honors a Rabbi and Resistance Fighter". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2019-05-27.
  3. ^ David Feuerwerker - Biography — JewAge, www.jewage.org
  4. ^ Museum of Jewish Montreal, imjm.ca (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0