דוד רובנר
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| ידוע בשל | ניהול חברת ECI Telecom |
| השכלה | אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת קרנגי מלון |
| מקצוע | מהנדס חשמל, איש עסקים |
דוד רובנר (Tibor Rübner; נולד ב-5 במרץ 1940) הוא מהנדס, מנהל ויזם ישראלי בתחום ההיי-טק, ממייסדי חברת ECI Telecom ומנהלה בשנות ה-90 של המאה ה-20.
ביוגרפיה
דוד רובנר נולד בבודפשט שבהונגריה. בשנת 1944, עם פלישת הגרמנים למדינה וריכוז היהודים בגטו, נאלץ להתגנב, כילד בן ארבע, אל השוק המקומי כדי להביא מזון למשפחתו. בהמשך הצליח להימלט, עם אמו ואחיו, מצעדת המוות. המשפחה הסתתרה בבתי מחסה שונים עד לשחרורה של בודפשט בידי הרוסים בתחילת שנת 1945, ונותרה במדינה, שהפכה לקומוניסטית. בשנת 1956 הצליחו בני המשפחה לחצות את הגבול לאוסטריה ולהשתקע בהמשך בלונדון. רובנר למד הנדסת חשמל באוניברסיטת לונדון, קווין מרי, וסיים בהצטיינות בגיל 22.
בשנת 1962 נישא לזהבה ברגר והזוג עבר לפיטסבורג, ארצות הברית, שם הוצעה לרובנר משרה של מהנדס במעבדות המחקר של חברת וסטינגהאוס. במהלך עבודתו בחברה הוא השלים תואר שני באוניברסיטת קרנגי מלון ורשם על שמו 14 פטנטים.[1]
ב-1968 עלה לישראל עם משפחתו. בעקבות הצעה של יו"ר חברת אלקטרה, חיים הרצוג (לימים שגריר ישראל באו"ם ונשיא המדינה), החל רובנר לעבוד בהקמת מחלקת האלקטרוניקה באלקטרה. כעבור שנה הקים סטרט-אפ במימון אלקטרה, "אלקטרה אלקטרוניקה". בשנת 1970 רכשה "אלקטרה אלקטרוניקה" חברה קטנה בשם "חברת אלקטרוניקה לישראל", ECI (באנגלית: Electronics Corporation of Israel), ורובנר מונה למהנדס הראשי בה. ECI עסקה באותם ימים בעיקר באלקטרוניקה צבאית. בשנת 1977 מונה למשנה למנכ"ל ECI ולחבר הדירקטוריון ובהמשך למנהל חטיבת התקשורת.
ב-1991 הפך למנכ"ל ולנשיא החברה, במקום מאיר לייזר, שהתמנה למנכ"ל כלל תעשיות. באותה תקופה היה מחזור המכירות של ECI כ-70 מיליון דולר. רובנר החליט למקד את פעילות החברה בתחום האזרחי, ואת הפעילות הצבאית ריכז תחת חברת בת חדשה, ECI טלסיסטמס. תחת ניהולו של רובנר פעלה ECI בשלושה תחומים עיקריים: SDH - ציוד תקשורת על גבי סיבים אופטיים, DCME - מוצר הדגל של החברה שאיפשר דחיסת קול בקווי הטלפון ו-ACCESS - פתרונות לחוג המנוי.
בשנת 1996 חנכה ECI מפעל באופקים שקלט 400 עובדים, וב-1999 הוביל רובנר את המיזוג עם חברת תדיראן תקשורת, והפך את ECI לחברת ההיי-טק הגדולה בישראל באותה עת, עם כ-6000 עובדים ומכירות של כ-1.2 מיליארד דולר ב-144 מדינות.[2]
לאחר פרישתו מניהול ECI, בשנת 2000, הקים רובנר חברת השקעות פרטית, "רובנר טכנולוג'י ונצ'רס", והצטרף לקרן ההון סיכון היפריון.[3] כמו כן, הוא חבר דירקטוריון בשתי חברות ציבוריות: רדוור ואלטק, בשלוש חברות פרטיות וגם יו"ר פעיל של חברת נובלסט.
לזוג דוד וזהבה רובנר נולדו ארבעה ילדים. בנם הבכור, משה (מוישי), סטודנט מצטיין בפקולטה לרפואה בטכניון, נהרג בתאונת דרכים בסיני בשנת 1989.[4]
חברות בדירקטוריונים
- כור
- ליפמן
- אי.סי. טל
- אי.סי. איי
- אלביט הדמיה
- צ'ק פוינט (1999-2018)
פעילות ציבורית בעבר ובהווה
- יו"ר הקרן לפתח תקווה
- חבר בהנהלת אגף האלקטרוניקה בהתאחדות התעשיינים ובמועצה הציבורית לחינוך לתעשייה
- חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן
- חבר הוועד המנהל במרכז הרפואי שערי צדק
- חבר הוועד המנהל של מכללת תלפיות
- חבר הוועד המנהל של המרכז האקדמי לב
- חבר בהנהלת עמותת 'שמע'
- חבר במועצה המייעצת לעמותת 'שלום בינינו'
פרסים והוקרה
- פרס קפלן, 1981
- פרס התעשייה, 1995[5]
- אזרחות כבוד של אופקים, 1999
- מדליק משואה, 2000
- עמית כבוד של המרכז האקדמי לב, 2005
- יקיר התעשייה בפתח תקווה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ טיבור רובנר באתר הפטנטים של גוגל
- ^ דוד רובנר: היצואן, גלובס, 12 בדצמבר 1999
- ^ היפריון מודיעה רשמית על גיוס 73 מיליון דולר לקרן ההון סיכון הישראלית, דה מרקר, 21 בנובמבר 2000
- ^ איתן לוין, ההרוג והפצוע מסיני: חברים שהלכו יחד לישיבה, לצבא ולטייל, מעריב, 31 במרץ 1989
- ^ רשימת זוכי פרס התעשייה, אתר התאחדות התעשיינים
