דוד שמואל קלופפר
דוד שמואל (דז'ה) קלופפר (לימים, נחמני, כ"ה באדר ה'תרנ"ח, 19 במרץ 1898 - ה'תשכ"ח, 1968) היה ממייסדי וראשי תנועת המזרחי בהונגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה ובתקופת השואה, מזכיר התנועה ועורך עיתונה "הנתיבה" (בהונגרית).
תולדותיו
דוד שמואל קלופפר נולד בבודפשט בשנת תרנ"ח (1898) לאביו מנחם קלופפר ולאמו פייגה. סבתו מצד אביו, רבקה רג'ינה, הייתה נצר למשפחת דה-מאיו המיוחסת, מצאצאי מגורשי ספרד, ונודעה בטוב לבה. בגיל 19 נכנס לעבוד בעסק של אביו, סיטונאות מכולת. ולתקופה מסוימת אף ניהל את העסק המשפחתי. בתחילת שנת תרפ"ב 1922 נשא דוד שמואל לאשה את לאה (אלוירה) זוננשיין, שהייתה פקידה בעסק אותו ניהל אביו. בית משפחת קלופפר היה דתי וציוני. את פרנסתם הם קיבלו מעסק של בית מסחר למכונות, בעיקר משומשות, למחלבות. בשטח זה היה לדוד שמואל כמה פטנטים שהמציא, ורשם אותם על שמו מבחינה חוקית.
פעילות ציונית
עוד בילדותו דבק קלופפר בתנועה הציונית הדתית והשקיע בה כל מרצו, החל בייסוד תנועת המזרחי בבודפשט, החלוץ המזרחי וארגון בני עקיבא, וכלה בפעולות שעשה בארץ אחרי עלייתו בשנת 1945.
קלופפר היה מפעילי ארגון ההגנה העצמית היהודית בשנת 1919 – 1920, וראש ועד המשרד הארץ-ישראלי בשנים 1934–1938.
בשנת 1934 נבחר קלופפר כמזכיר המזרחי וייצג את התנועה באסיפות ובהרצאות בסניפים הרבים ברחבי הונגריה. בספטמבר 1935 נבחר למוסדות ה-M.C.Sz מטעם המזרחי. הוא התמנה למו"ל אחראי לבטאון המזרחי 'הנתיבה'. מלבד פעילותו במזרחי הוא השקיע את מירב מרצו בפעילות המשרד הארץ ישראלי.
במרץ 1936 דווח לירושלים כי דוד שמואל קלופפר מייצג את המזרחי בנשיאות של שלושה חברים של המשרד הארץ ישראלי. הוא שימש גם כממלא מקום היושב ראש.
על בחירתו לוועד המזרחי דווח בעיתון הצופה: ”בי"ג-י"ד טבת נתקיימה בבודאפשט הוועידה הארצית השנתית של ברית המזרחי בהונגריה בהשתתפותם של יותר ממאה צירים מכל רחבי המדינה. ביום השני נתקבלו החלטות שונות ונבחר ועד פועל חדש בהרכב אחד-עשר חברים, רובם עסקנים ותיקים של תנועת 'המזרחי'. שמותיהם [כאן מנויים החברים הנבחרים, ובהם] דוד קלופפר.” (הצופה, כ"ג בשבט ת"ש).
בשנות הגבלת הפעילות הוא שימש כמזכיר המזרחי ועשה רבות למען הפליטים מסלובקיה ומפולין שמילטו עצמם מציפורני הנאצים.
בשנת תש"א (1941) נסע קלופפר יחד עם ר' יוסף וינברגר שאף הוא היה עסקן של המזרחי, אל גדולי רבני הונגריה. מטרת הפגישה הייתה לשכנע את הרבנים הנ"ל להפסיק לדרוש כנגד התרומות לקרנות הלאומיות הציוניות, בגלל חומרת המצב, מתוך ידיעה שע"י כספים אלו יש אפשרות להבריחם ולהציל יהודים על ידי העברתם לארצות שכנות. מסעם זה נחל הצלחה חלקית. הבדל היה בין תגובתו של הרב שלמה צבי שטראסר מדברצן, שהסכים מתוך הבנתו את נוראות השעה, לבין עמדת האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים. וינברגר כתב דו"ח על נסיעתם בשפה ההונגרית. תרגום הדו"ח לעברית נתפרסם על ידי פרופ' נתנאל קצבורג.[1]
הוצאת הספר עורי צפון
בשנת ת"ש [1940] השתתף קלופפר בעריכת הספר 'עורי צפון', שחיבר ידידו הרב משה שמעון הופמן. הספר מעמיק בשאלת מצוות יישוב ארץ ישראל בתקופתו, וקורא ליהודי אירופה לארגן תשתית לפרנסה עבור המבקשים לעלות לארץ ישראל, כך שלא יצטרכו להישען על קיבוצים שאינם שומרי תורה ומצוות, זאת לאור העובדה של יציאה בשאלה בקרב בני ישיבות יוצאי הונגריה בקיבוצים שבארץ ישראל שאותה תיאר המחבר בהרחבה בהקדמתו. בשער הספר נזכר כי הוא יוצא לאור בהוצאת ה'ע'ל' (ראשי תיבות: החזרת עטרה ליושנה), אותה ניהל קלופפר. בשנת 2021 יצאה מהדורה נוספת לספר בהוצאת צאצאיו של קלופפר.
לאחר השואה
לאחר שניצל מהשואה, התיישב קלופפר עם משפחתו בקריית שמואל, שם קיבל דירה הודות להשתדלות תנועת המזרחי בארץ, ושינה את שם משפחתו לנחמני. לאחר מכן הם עברו לרעננה, שם קיבל נחמני תפקיד מטעם המזרחי לנהל את בית הילדים 'תלפיות' שנוסד בעיר[2]. בתקופה זו נתגלה כוחו של נחמני בשדה החינוך. אחרי כמה גלגולים, הגיעו לירושלים לשכונת קטמון, שנכבשה אז. ידידות עמוקה הייתה בין נחמני לבין האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי, שהתגורר אף הוא בשכונה. נחמני אהב והעריך את האדמו"ר מערלוי, ועזר לו בהחזרת עטרה ליושנה ביסוד ישיבתו וקהילתו בשכונה. במסגרת זו סייע להשיג את המגרש שעליו נבנתה הישיבה בקטמון. בנוסף, סייע נחמני בייסוד השטיבלאך בקטמון.
היה ממייסדי חוג יוצאי הונגריה שע"י התנועה הדתית לאומית, ושימש כנשיא החוג עד לפטירתו.
מכון נחמני ושיטת קצרנות עברית
במרוצת השנים הקים דוד שמואל נחמני את 'מכון נחמני' בירושלים, שהיווה בית ספר לפקידות ולמדעי המסחר. רבים מבני הציבור הדתי והחרדי באותם ימים למדו בו מקצועות פקידותיים כמו: ניהול חשבונות, קצרנות, וכדומה. נחמני אף המציא שיטה של קצרנות עברית, שנקראה "השיטה האחידה". בטרם היו רשמקולים, הקצרנים היו רושמים נאומים סימולטנית עם נשיאת הנאום. ספר בשם זה יצא בכמה מהדורות.
קישורים חיצוניים
- עורי צפון, בהוצאת הע"ל שניהל קלופפר, באתר אוצר החכמה
- עורי צפון, מהדורה חדשה, ה'תשפ"א
- זכרון להולכים (על ד"ש נחמני), מאת אברהם פיש, בעיתון הצופה
- נפטר דוד נחמני, הצופה, 27 פברואר 1968
הערות שוליים
- ^ קובץ שרגאי חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ט.
- ^ במוסד לקליטת ילדים של המזרחי הארצי "תלפיות" ברעננה ־12 | הצפה | 5 January 1947 | Newspapers | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דוד שמואל קלופפר".