דוד (ברניני)
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | ג'ובאני לורנצו ברניני |
| תאריך יצירה | 1623-1624 |
| טכניקה וחומרים | שיש |
| ממדים בס"מ | |
| גובה | 170 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
גלריה בורגזה רומא שבאיטליה |
דוד של ברניני הוא פסל של ג'ובאני לורנצו ברניני המתאר את דמותו של דוד, לימים מלך ישראל. פוסל בשיש בין השנים 1624–1623. הפסל מוצג בגלריה בורגזה בעיר רומא שבאיטליה, והוא אחד מהפסלים המפורסמים של תקופת הבארוק ונמנה עם היצירות הנודעות ביותר בתולדות האמנות.
פסלו של ברניני מציג את דוד ברגע המכריע, שניות ספורות טרם שהוא מיידה את האבן לכיוון מצחו של גוליית. בכך סוטה ברניני מן המסורת הפיסולית בה נראה דוד כמגיע לזירת הקרב כשהוא נושא את הקלע והאבן, כבפסל דוד של מיכלאנג'לו (1501-1504), או נראה לאחר הקרב כשראשו של גוליית מוטל למרגלותיו כבפסליהם המפורסמים של דונטלו (1440 לערך) או ורוקיו (1473-1475). דוד נמצא באמצע סיבוב התנופה, ברגע שלפני הזריקה, בתנוחה המזכירה פסלים מן העת העתיקה כגון זורק הדיסקוס של מירון. הוא אוחז בקלע העשוי מחבל, שריריו מתוחים והוא ניצב על קצות אצבעותיו. לרגליו מונחים שריונו וכלי נשקו של שאול המלך, אותם נתן לדוד טרם תחילת הקרב ואשר דוד העדיף לא להשתמש בהם. כן מונח לרגליו נבל, אטריבוט שכיח לתיאור דמותו של דוד.
מן הבחינה הפסיכולוגית, דוד של ברניני הוא רב הבעה יותר מכל התיאורים הפיסוליים של דמותו שקדמו לו. עם גופו הנטוי קדימה,רגליו המפושקות, שיערו המתנפנף ושפתיו החשוקות, דמותו מביעה מתח רב וריכוז נפשי עצום. בניגוד לפסליו הקודמים של ברניני, כ"פלוטו ופרספונה" (1621-1622), או "אפולו ודפנה" (תחילת עבודה 1622), אין יריבו של דוד מתואר על ידי הפסל, ואנו נאלצים להשלים בדמיוננו את גוליית מיתמר מעל דוד במרחק מה ממנו. תנועת הפסל היא סיבובית, במידה מסוימת בדומה ל- Figura Serpentinata המאפיינת את הפיסול המנייריסטי[1], דבר המעצים את תחושת הדינמיות והדחיפות שבפעולה אצל הצופה בו. עם זאת, שלא כבפיסול המנייריסטי הדורש מן הצופה להקיף את הפסל ולראותו מכל צדדיו ללא זווית ראייה מועדפת, אין בהכרח הדבר כך אצל דוד של ברניני. בניגוד לצורה בה הוא מוצג כיום בגלריה בורגזה, המאפשרת את הקפתו על ידי המבקרים, נועד הפסל במקור להצבה כשקיר מאחוריו ושני כדים גדולים ניצבים משני צדדיו[2].
ברניני החל לעבוד על הפסל במחצית הראשונה של שנת 1623 להזמנתו של פטרונו דאז, הקרדינל שיפיונה בורגזה (Borghese), אחיינו של האפיפיור פאולוס החמישי. תוך כדי העבודה על הפסל נוצר קשר בין ברניני לבין מי שיהפוך במהרה לפטרונו הגדול, הקרדינל רב ההשפעה מפאו ברבריני (Barberini), שמספר חודשים אחר כך יעלה לכס האפיפיורות תחת השם אורבנוס השמיני. הביוגרף הראשון של ברניני, פיליפו בלדינוצ'י (Baldinucci), כותב כי פניו של דוד הם דיוקנו העצמי של ברניני, וכאשר פיסל אותם, מי שהחזיק את המראה שאפשרה לברניני לבחון את פניו, היה לא אחר מאשר מפאו ברבריני בכבודו ובעצמו[3].
לקריאה נוספת
- Rudolf Wittkower, Gian Lorenzo Bernini, The Phaidon Press, 1955, pp. 1-8, 183
- Howard Hibbard, Bernini, Penguin Books, 1965, pp. 54-58, 60-62
- (.Charles Avery, Bernini - Genius of the Baroque, Thames and Hudson, (n.d
קישורים חיצוניים
- [ על הפסל מאתר גלריה בורגזה] (באנגלית)
הערות שוליים
