דויד רנוב
 | |
| דויד רנוב | |
| לידה |
8 באוקטובר 1955 (גיל: 68) אלבמה, ארצות הברית |
|---|---|
| תחום יצירה | אדריכלות |
דויד רנוב (נולד ב-8 באוקטובר 1955) הוא אדריכל ומחנך סביבתי ישראלי, מחלוצי הבנייה הירוקה והבניה באדמה בישראל. משנת 1985 פועל כאדריכל עצמאי בתחום הבניה הבת קיימא במגזר הפרטי והציבורי. התמחה בבניית בוסתנים כמתחמי חינוך.
ביוגרפיה
דויד ישראל נחום רנוב נולד בארצות הברית, בדות'אן שבמדינת אלבמה ב-8 באוקטובר 1955, לג'רי רנוב[1] (ממקימי חיל האוויר והתעופה האזרחית בישראל) וברכה רנוב. הוריו עלו עמו לישראל בשנת 1956.
רנוב הוא בוגר תיכון חדש בתל אביב. שימש קצין בחיל האוויר והוא מוכר כנכה צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה עקב הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
בעל תואר ראשון באדריכלות ותכנון ערים ותואר שני באדריכלות[2] מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה. במסגרת תחרות קרן קארפלוס בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון זכתה עבודתו של רנוב על האדריכל שמואל ביקלס לתואר שני בפרס הראשון, בשנת 1990.
עבודותיו כפסל הוצגו במספר תערוכות: אומנים צעירים במוזיאון חיפה 1983, תערוכת "גבול השלום", סימפוזיון פיסול בין לאומי, גבעת חביבה 1989. מפגש אומנים אשדוד 1991, תערוכת SITE – בניו-מקסיקו, בה הוצג הפסל Mother Earth, בשנת 1994. בשנת 1987 השתתף רנוב בתערוכה של אומנות סביבתית במכללת תל חי, ויצר שם פסל "מקור"[3] העשוי ממתכת משאבה ושמן.
בשנים 1983–1985 ריכז רנוב את עבודות השיקום בבוסתן ואדי שיח[4], שבוצעו על ידי כ-40 סטודנטים מהטכניון, ותלמידי פרויקט פר"ח מטעם "מכון ויצמן". הצטרף לצוות הפרויקט של שיקום הבוסתן[5] כאסיסטנט של האמן מיכה אולמן, אשר לימד עיצוב בטכניון.
בשנים 1985–2007 שימש כמרצה בעיצוב ואדריכלות בטכניון, במכללת אורט בראודה בכרמיאל, אוניברסיטת תל אביב, בצלאל ומכללת תל חי. בשנים 1992–1994 עבד ולמד כאדריכל ובנאי בטאוס, ניו-מקסיקו שבארצות הברית, והיה תלמידו של אדריכל "ספינות האדמה" (Earthship) האמריקאי מייקל ריינולדס.
מאז חזרתו לארץ בשנת 1995 מנהל רנוב את משרד "מארג בוסתן עולמי" בישראל, הפועל בתחומי האדריכלות, תכנון הסביבה ואקולוגיה ועוסק במחקר, תכנון ובניה. המשרד עוסק גם בחינוך סביבתי: ארגון סימפוזיונים, הרצאות[6], קורסים וסדנאות לבניה ירוקה, בהן השתתפו עד שנת 2017 כ - 5000 ילדים ומבוגרים.
בנה את ספינת האדמה[7] הראשונה בישראל, "ספינת האדמה במעלות[8]". על עבודתו זכה רנוב בפרס קרן פורד לשימור איכות הסביבה בשנת 1998.
בשנת 2000 יזם והנחה את הסימפוזיון הראשון לטיוח באדמה בישראל, בכפר כנא, בשיתוף אגודת הגליל. עם אמנית האדמה טל בשן ואלון בן צבי. שנה לאחר מכן התקיים הסימפוזיון השני לטיוח באדמה, במרכז המבקרים אותו יצר במשגב, בשיתוף המועצה האזורית.
את בית הקש הראשון בישראל[דרוש מקור] בנה רנוב בצפת בשנת 2001. הוא בנוי כולו מחומרים טבעיים ומבודד ברמה גבוהה.
בשנים 2001–2002 השתתף רנוב בפאנלים של בניה ירוקה וסמינרים למנהיגות סביבתית מטעם עמותת לינק[9] והסוכנות היהודית. בשנת 2002 הוזמן רנוב לתכנן את חווה ואדם -החווה החינוכית אקולוגית של העיר מודיעין. בנוסף לתכנון הכללי, תכנן ובנה באמצעות סדנאות את המשרדים של מנהל החווה ומבני חינוך. בשנת 2003 יזם וריכז את קורס "בוסתנאי בקעת בית הכרם" מטעם עמותת לינק ובמימון קרן אברהם בשיתוף יהודים וערבים ליצירת מנהיגות השואפת לדו קיום.
2002 תכנן ובנה של "ספינת אדמה" כיתת לימוד בגן הקיימות משגב. בניה בשיתוף 7 כיתות ט' בית ספר אזורי משגב.
בשנת 2006 השתלם רנוב בקורס לבניה ב'לבני אדמה מיוצבות' של מכון המחקר Auroville earth institute של אונסק"ו .
בשנת 2009 נבחר רנוב על ידי חברי היישוב נווה שלום לתכנן יחד עם האדריכל הגרמני פרופ' Gernot Minke גן ילדים משותף ליהודים וערבים.
רנוב משמש כשופט להערכת עבודות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. וכשופט בתחרות השנתית להמצאות התורמות לסביבה ירוקה, על שם יובל אמיר.
רנוב שימש כיועץ לבנייה אקולוגית[10][11] של פרויקטים ציבוריים ופרטיים וכיועץ לפיתוח שטח והבניה הירוקה – בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד החינוך.
רנוב נחשב לאחד מבכירי האדריכלים בתחום התכנון והבנייה בר קיימא[12]. רנוב תכנן עשרות מבנים מאדמה בבניה ירוקה ועבודותיו הוצגו בתקשורת ובהרצאות פומביות. מגזין "אדריכלות ישראלית[13]" מביא עדויות על טביעת ידו של רנוב בתחום הבניה הירוקה בישראל.
בשנת 2017 הקים ועיצב את אתר האינטרנט "צהלה של פעם[14]", ארכיון נוסטלגי של שכונה צהלה.
רנוב נשוי בשנית, אב לשבעה ומתגורר בכפר ורדים.
פרויקטים נבחרים
- 1985 בית רשף במושב בר גיורא, בנין סולארי פאסיבי.
- 1997 - "בית לבב[15]" במעלות, הנקרא גם "ספינת אדמה[16]" ובנוי מאבן גלילית ממוחזרת, אדמה, פחיות שתייה ובטון. (לדוגמאות ויזואליות מעבודותיו בבניה ירוקה[17]). זכה לחשיפה תקשורתית גדולה כבית פרטי, כתבות עיתונות רבות, 5 כתבות טלוויזיה ואף זכה בפרס קרן פורד.
- 1999 - סטודיו נטע בראש פינה - ביתן מאדמה שהוא המבנה המסחרי הראשון בארץ הבנוי מאדמה[18].
- 1999 – בניית ספסל ירוק[19] עם תלמידי ט' מבית הספר משגב.
- 2001-2007 - חווה אקולוגית חינוכית[20] מודיעין, תב"ע ירוקה, מבנים ירוקים.
- 2000-2006 - גן אקולוגי[21][22] מועצה אזורית משגב - ובוסתן, ומרכז מבקרים - בבניה ירוקה.
- 2001 – בניית מתחם "בוסתן עולמי", במסגרת פסטיבל "בראשית"[23] במגידו.
- 2002- בניית ביתו הפרטי בעין יעקב[24], מאדמה בשיתוף תלמידיו.
- 2003 - גן אקולוגי טכניון חיפה – מרכז מבקרים חינוכי להדגמת שיטות בניה ירוקה, אגירת מים, בקרת אקלים, רחבת פעילות ובוסתן. (בשיתוף אדריכל ד"ר נעם אוסטרליץ, ודינה יוגב – מתכננת נוף).
- 2004-2010 - תכנון וביצוע חלקי - כפר נופש אבני איתן - פיתוח שטח ומבנים בטכנולוגיות ירוקות.
- 2005 – מרכז תיירותי אקולוגי בשתולה[25].
- 2007 - תכנון קניון[26] ורדים בכפר ורדים.
- 2010 - תכנון "גלריית האומן – מיכה אולמן", מוזיאון הרצליה. (עם אדריכל דני פרייס).
- 2013 תכנון בית האמן רועי דרסטין בקבוץ געתון.
- 2014 צוות תכנון והקמה - גינה קהילתית כפר ורדים[27].
- 2014 - כפר הנוער ויצ"ו ניר העמק, כיתת לימוד חוץ ובוסתן לימודי על 3 דונם.
- 2015 תכנון מרכז קיימות יחידה סביבתית ביר אל מקסור .
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כנפיים, מטוסיו של ג'רי רנוב, 12/1996
- ^ הארכיטקטורה של שמואל ביקלס (1909–1975), עבודת מגיסטר ספריית הטכניון
- ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית
- ^ מיכל בן ארי, ארץ זבת חלב
- ^ דויד רנוב, הבוסתן בוואדי-שיח, חוברת בהוצאת דויד רנוב, ספריית הפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון, 1982, עמ' 10
- ^ גלעד מרגלית, פשטות מבחירה: 20 שנות למידה פעילה של עקרונות הפרמקלצ'ר
- ^ לי גריין, ספינות אדמה: הבתים ששחררו את יושביהם מהעבדות המודרנית
- ^ מירית קושניר סטרומצה, ספינת האדמה הראשונה בישראל הוקמה במעלות (ארכיון)
- ^ מוטי שני, מחזירים עטרה לגליל, צפון 1, 14/2/2003
- ^ דב קולר, בניה ירוקה אקולוגית, באתר xplace, 6 דצמבר, 2007
- ^ עיצוב אלטרנ-טבעי, ספינות אדמה אקולוגיות ואדריכלות ממוחזרת מתוך - עיצוב פנים ישראלי עכשיו, אוריין, 2001
- ^ חטף פתח - בית, באתר ערוץ החינוכית ביוטיוב
- ^ עמי רן, מגזין אדריכלות ישראלית, גיליון 58, 8/2004, עמ' 53, 54, 55
- ^ דויד רנוב רמי ירושלמי, צהלה של פעם
- ^ אביבה לורי, טובעים בבוץ, מוסף הארץ 30.3.2001
- ^ ברית עם מילה: אדמה, 2013
- ^ עיצוב פנים ישראלי עכשיו, הוצאת אוריין, 2001, עמ' 160-169
- ^ לימור קלר, לא צריך קבלן: האנשים שבנו את ביתם לבד, באתר בנין ודיור(הקישור אינו פעיל)
- ^ א-לה-גוש, ספסל ירוק עם תלמידי ט', גליון 102, יוני 1999, עמ' 16
- ^ דויד רנוב, חווה חקלאית אקולוגית מודיעין, בוסתן עולמי, 2001
- ^ הד משגב, העתיד כבר כאן, גיליון 129, 23/6/2000
- ^ מוטי שני, משגב-מפל המים מופעל באנרגיה סולארית, צפון1 כרמיאל, 20.3.2000
- ^ ימי בראשית, חוברת בהוצאת גיל-רון הפקות, 2001, עמ' 45
- ^ דויד רנוב, נצא נא אל הבוסתן
- ^ הוצאת מט"י גליל מערבי, מרכז תיירותי אקולוגי בשתולה, חממת התיירות גליל מערבי, 2005, עמ' 30
- ^ עלי ורדים, קניון ורדים בכפר ורדים, 4/2007, עמ' 6
- ^ מערכת כפרניק, פרויקט חזון ירוק ודיאלוג סביבתי חברתי, באתר כפרניק, 24.12.2014
