כפר כנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר כנא
כנסיית החתונה בכפר כנא
שם בערבית كفر كنا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוג'אהד עואודה
גובה ממוצע[1] ‎229 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 22,399 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 96
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.0% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,189 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 98
תחום שיפוט[2] 10,050 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 128
32°44′48″N 35°20′32″E / 32.7466599205753°N 35.342192777165°E / 32.7466599205753; 35.342192777165
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3864
    - דירוג מדד ג'יני 160
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 89.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 10.1%דרוזים: 0.1%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.5%
גילאי 5 - 9 10.5%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 11.6%
גילאי 20 - 29 17.6%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 13.7%
גילאי 60 - 64 2.7%
גילאי 65 ומעלה 4.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 7
תלמידים 5,871
 –  יסודי 3,178
 –  על-יסודי 2,693
מספר כיתות 228
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

כפר כַּנָּא (ערבית كفر كنا) היא מועצה מקומית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968.

היסטוריה

היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר במכתבי אל-עמארנה המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפני הספירה[3]. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוספוס פלאוויוס, שהתגורר בכפר[4] ובצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן מרד הגדול, וכן מממצאים ארכאולוגים. לאחר חורבן בית המקדש השני, החל בתקופת האמוראים, ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום, ולפי המסורת קבורים במקום רבא ורב הונא. עוד התיישבה במקום משמרת הכהנים "אלישיב". ליד היישוב נמצא קברו של רבן שמעון בן גמליאל. בתקופה הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים, וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-6. מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4[5].

היישוב מוזכר גם בימי הביניים כתחנת דרך בין מצרים לסוריה וכן במאה ה-16 כיישוב פורח ועשיר שבו בכפר בתי צביעה לאריגים. לפי המפקד הטורקי שנערך ב-1555 התגוררו ביישוב 65 משפחות יהודיות, חלקן יוצאי גירוש ספרד ו-375 משפחות נוצריות. ככל הנראה במאה ה-17 הגיע היישוב היהודי במקום לסופו. במאה ה-19 הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה העתיקה מהמאה ה-6 וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית.

במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר נגד צה"ל, אך המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.

היישוב מקום המדינה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכפר כנא 22,399 תושבים (מקום 96 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכפר כנא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 59.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,298 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6] 88.5% מתושבי הכפר הם מוסלמים ו-11.5% הם נוצרים, אך בדומה למצב בכל רחבי ישראל, הולך חלקם של הנוצרים באוכלוסייה וקטן בהתמדה.

בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור, ובו מפעלים גדולים ויצרנים של מוצרים שונים כמו מפעל לדודי שמש וחשמל, מפעלי בלוקים, מפעלי צמיגים ושיש.


חברי הכנסת לשעבר ואסל טאהא ועבד אל-מאלכ דהאמשה מתגוררים ביישוב.

בשנים 20032004 פעלה באזור חוליית חופשיי הגליל אשר הייתה אחראית לרצח אולג שייחט. ברצח היו מעורבים שני תושבי הכפר.

בנובמבר 2014 נהרג אזרח תושב היישוב, ח'יר חמדאן, לאחר שנורה על ידי שוטרים. בעקבות כך פרצו הפגנות מחאה בכפר כנא ובמוקדים נוספים, ונערכה שביתת מחאה כללית ברשויות הערביות.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו כפר כנא בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. על כפר כנא באתר משרד התיירות
  4. יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 16.
  5. אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 129, כפר כנה.
  6. פרופיל כפר כנא באתר הלמ"ס