דורית צמרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דורית צמרת
לידה 1943
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי תל אביב, פלשתינה (א"י)
התאבד 5 בינואר 2023 (בגיל 80 בערך)
ישראלישראל בית השיטה, ישראל

דורית צמרת (19435 בינואר 2023) הייתה מרצה לקולנוע ופזמונאית ישראלית.

ביוגרפיה

דורית צמרת הייתה תושבת קיבוץ בית השיטה. היא שירתה בצה"ל בחטיבת הנח"ל, וכתבה בעיתון "במחנה נח"ל"[1].

לאחר שחרורה מצה"ל, חזרה לקיבוץ, שם ערכה את "יחד", ביטאון התק"ם[2] בין השנים 1984–1986[3].

צמרת כתבה את המילים למספר שירים שהולחנו. שירה המפורסם ביותר הוא "החיטה צומחת שוב", ללחן של חיים ברקני, אותו כתבה לאחר מלחמת יום הכיפורים לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנפלו במלחמה. השיר בוצע, בין היתר, על ידי הגבעטרון, חוה אלברשטיין, אביבה שחף, קולות ירדן, אחינועם ניני, ירדנה ארזי, קרן פלס, שלומית אהרון, אוהד חיטמן, רוחמה רז ודודו זכאי. שירים נוספים שכתבה הם "זה רק מילים" ללחנו וביצועו של יחזקאל דורי, "יש מה לספור" שהלחין דן פלד, "סיפורי אהבה" שהלחין יחזקאל דורי וכן "וכל זה תם ולא נשלם יותם" ללחן של נחום היימן, שביצעה סי היימן. השיר נכתב לזכר יותם לוטן, בן בית השיטה, שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

צמרת הייתה נשואה לניסן ארנברג, אם לארבעה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. היא אמה של נועה ארנברג, תסריטאית ויוצרת ישראלית.

צמרת שמה קץ לחייה בביתה ב-5 בינואר 2023 בגיל 80[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0