חטיבת הנח"ל
חטיבת הנח"ל | ||
---|---|---|
![]() ![]() תג ודגל החטיבה | ||
"היתרון האנושי" | ||
פרטים | ||
כינוי | "נוער חלוצי לוחם", "נחלאים" ו-"נחלאווים" | |
מדינה | ![]() | |
שיוך | ![]() | |
סוג | חטיבת חי"ר סדירה | |
בסיס האם | מחנה בית ליד | |
אירועים ותאריכים | ||
תאריך הקמה | יולי 1982 (כחטיבה) | |
מקים היחידה | חיים אורן | |
מלחמות | (כחטיבה:) כל מלחמות ישראל החל ממלחמת לבנון הראשונה למעט מבצע עופרת יצוקה | |
נתוני היחידה | ||
ציוד עיקרי | מיקרו-תבור, תבור TAR-21, מאג, נגב, M24 SWS, ברק, M72 לאו, מטאדור, נגמ"שי M-113 ואכזרית ונשק נוסף | |
פיקוד | ||
יחידת אם | ![]() | |
דרגת המפקד | ![]() | |
מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.
שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).
מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה דן גולדפוס.
תוכן עניינים
מבנה החטיבה
חטיבת הנח"ל הוקמה ביולי 1982 בעקבות הצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מלחמת לבנון הראשונה. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:
- גדוד 50 (בזלת) - שהיה גדוד מוצנח בו שירתו חיילי החטיבה בפרק האימון המתקדם, וכן פלוגות בני משקים ומושבים (בחודש אוקטובר 1990 שונה מספרו של גדוד בזלת מ-950 ל 50. במקביל גדוד 50 (פתן) בחטיבת הצנחנים שונה מספרו ל-101.
- גדוד 931 (שחם) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד הצפון.
- גדוד 932 (גרניט) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד המרכז.
- גדוד 934 (טופז) - בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). צוות הסיור הוקם בשנת 1983 והיה הבסיס לסיירת הנח"ל, בשנת 1991 הוקם הפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט) ובשנת 1992 הוקם הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). בשנת 2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור.
החטיבה פעלה תחת פיקוד הנח"ל עד שנת 1985, עת הוכפפה לפיקוד המרכז, בהמשך הועברה לעוצבת הפלדה שהייתה כפופה באותה העת לפיקוד המרכז. ב-26 בינואר 2016 עברה החטיבה תחת פיקוד עוצבת הפלדה, לשרת בפיקוד הדרום.
גדוד 50 (בזלת)
גדוד 50 השייך לחטיבה עודנו שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח", מכיוון שעד שנת 1990 השתייך לחטיבת הצנחנים לפני שהועבר לחטיבת הנח"ל.
תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים, נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס, ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מנובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד, מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. בשנת 1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88", והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים. במבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד ונח'ל בסיני ובקרב המיתלה. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה.
לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סאחור על יד בית לחם. הפעולה הגדולה ביותר בה השתתף הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית ובמבצע אביב נעורים בלבנון.
בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו מפקד הגדוד, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף בנחל בזק.
במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגיזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמייה המצרית השלישית.
בשנת 1990, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50 השייך לחטיבת הנח"ל.
עד שנת 2007, כחלק ממחזור הגיוס של נובמבר התגייסו לגדוד חיילים ממסלול במ"לים (בני משקים לפיקוד), מסלול שירות ייחודי לגדוד זה. חיילים אלו היו מבני מושבים ומשקים בעלי נתונים גבוהים. מטרת המסלול הייתה להצמיח ולהכשיר את מפקדי העתיד בחטיבה. מסלול הבמל"ים נסגר כאמור בשנת 2007.
בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 50 בתעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד הראשון שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד סמל - נמרוד כהן, באתר הגבורה. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-תלתין, אל עדייסה, א-טייבה, מיס א-ג'בל, קנטרה ופרון.
מפקדי גדוד 50
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
משה בכר | 1982 - 1983 | פיקד על גדוד 950 בעת הקמת החטיבה, כולל במלחמת לבנון הראשונה |
הלל בר | 1983 - 1984 | לימים מפקד חטיבת עציון |
יצחק אברכהן | 1984 - 1986 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
מושיקו בן מלך | 1986 - 1987 | |
דודי ציון | 1987 - 1988 | |
שלמה בוזי | 1988 - 1990 | |
ליאור שליו | 1990 - 1992 | לימים מפקד חטיבת גבעתי |
רוני בלקין | 1992 - 1993 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
עופר שפרן | 1993 - 1995 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
איתן אברהם | 1995 - 1996 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
ירון בוים | 1996 - 1998 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
יוחאי בן ישי | 1998 - 2000 | לשעבר מפקד חטיבת הבקעה |
דורון מור יוסף | 2000 - 2003 | לשעבר מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף |
יאיר ברקת | 2003 - 2005 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
חנן איסרוביץ' | 2005 - 2006 | לשעבר מפקד ממר"ם |
ציון רצון | 2006 - 2008 | לימים מפקד חטיבת כפיר |
אלעד אופשטיין | 2008 - 2010 | לשעבר מפקד חטיבת אלון |
יריב בן עזרא | 2010 - 2012 | לשעבר מפקד חטיבת יהודה |
גלעד עמית | 2012 - 2014 | לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז |
יוגב בר ששת | 2014 - 2016 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום |
יאיר צוקרמן | 2016 - 2018 | לימים מפקד בא"ח הנח"ל |
איתן גלעד | 2018 - |
גדוד 931 (שחם)

גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981), ללא נפגעים לכוחות צה"ל.
במלחמת של"ג משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "הפתח-לנד". במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות עת ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא, עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבה 943 וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. אף על פי כן המשיך הגדוד בלחימה והגדוד השתתף בכניסה לביירות, אך לא מילא את משימתו והמג"ד הוחלף.[1]
עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.
בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם - היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן אימצה החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" - הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. בנובמבר 2000 נקלע כוח של הגדוד לקרב בכפר אל חאדר בגזרת בית לחם. בקרב נפלו שני לוחמים. לאחר רצח השר רחבעם זאבי, הוביל הגדוד עם חטיבת הנחל את הכניסה לבית רימא בגיזרת חלמיש, ממנה יצאו רוצחי השר. בקרב נהרגו 5 פלסטנים. לאחר הפיגוע בחדרה באוקטובר 2001 השתתף הגדוד בכיבוש ראשון של עיר פלסטנית על ידי חטיבת הנחל. בקרב נכבשה העיר טול כרם. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם 3 לוחמי הגדוד (סגן דני כהן, איגור דורביצקי ודוד מרכוס).
במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא, ולאחר מכן בקרב על הסלוקי בכפר ע'נדוריה.[2] בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבידות: שני הרוגים ועשרות פצועים. מפקד פלוגת החוד של הגדוד עוטר בצל"ש מפקד חטיבה על לחימתו בקרב.[3] ואילו שניים מחיילי הפלוגה עוטרו לאחר המלחמה, האחד בעיטור העוז [1] והשני בעיטור המופת [2].
עם פרוץ מבצע צוק איתן הכוח הראשון שנכנס לרצועת עזה היה גדוד 931 בפיקודו של סא"ל שרון אסמן. בקרבות הקשים בבית חאנון נפלו שלושה מלוחמי גדוד 931. הגדוד עוטר בצל"ש מפקד אוגדה על לחימתו במבצעשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 17 דקות בגיהנום
וגם שמאל=http://www.idf.il/1133-22023-he/Dover.aspx..
ולא פחות מחמישה צל"שים הוענקו ללוחמים בגדוד על גבורתם בקרבות.
מפקדי גדוד 931
רשימת מפקדי הגדוד:
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
עמוס טרטמן | יוני 1976 - יולי 1977 | |
יוסי נאווי | יולי 1977 - יוני 1978 | |
ויקטור מימון | יולי 1978 - אפריל 1979 | |
בני ליבי | אפריל 1979 - יוני 1980 | |
יצחק שגב | יוני 1980 - אוגוסט 1981 | לימים מפקד חטיבת שומרון |
יום טוב סמיה | אוגוסט 1981 - יולי 1982 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
הרצל בוקר | יולי 1982 - אוקטובר 1982 | |
ויקטור מימון | אוקטובר 1982 - מאי 1983 | |
שלמה בשן | מאי 1983 - אוקטובר 1983 | |
דני מלר | אוקטובר 1983 - נובמבר 1984 | |
גיל שלמוני | נובמבר 1984 - ינואר 1986 | |
מירון ענבר | ינואר 1986 - יולי 1987 | |
מיכה מרגלית | יולי 1987 - אפריל 1989 | |
אבי בורגר | אפריל 1989 - יולי 1991 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
ירון בן נון | יולי 1991 - ינואר 1993 | |
גבע ראפ | ינואר 1993 - ינואר 1995 | לימים סגן קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
גיל ברק | ינואר 1995 - יולי 1996 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
יוסי אנטמן | יולי 1996 - ינואר 1998 | |
אייל וייס | ינואר 1998 - אוקטובר 1999 | לימים מפקד יחידת דובדבן |
יהודה פוקס | 1999 - 2001 | לימים מפקד אוגדת עזה |
ערן ניב | 2001 - 2003 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
ערן מקוב | 2003 - 2005 | לשעבר מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
אבי דהן | 2005 - 2007 | לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה |
עודד בר מעוז | 2007 - 2009 | לימים ראש מחלקת בטיחות ובקרת איכות בזרוע היבשה |
דן גולדפוס | 2009 - 2011 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
יוגב יפרח | 2011 - 2013 | לשעבר סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
שרון אסמן | 2013 - 2015 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
יהונתן שטינברג | 2015 - 2017 | לימים קצין אג"ם של עוצבת הפלדה |
אריק מויאל | 2017 - 2019 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום |
עידו בן ענת | מאי 2019 - |
גדוד 932 (גרניט)
גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד המרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.
במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה המזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב עין זחלתא, מול גדוד קומנדו ושריון סורים. פרסום אחר קיבל הגדוד בשל שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות, ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".
גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטולכרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.
במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בוואדי סלוקי ובכפר ע'נדוריה,[4] לקראת סופה של המלחמה.
במהלך מבצע "צוק איתן" נטל הגדוד חלק בלחימה בצפון הרצועה בערים בית חאנון, מחנה הפליטים ג'אבליה ואל עטטרה.
מפקדי גדוד 932
רשימת מפקדי הגדוד:
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אברהם ירושלמי | יוני 1976 | |
דורון בנדל | 1976 - 1978 | |
עדי ליבנת | 1978 - 1979 | |
שמואל (שמיל) ביין | 1979 - 1980 | |
ישראל רמות | 1980 - 1981 | לימים מפקד החטיבה |
מתי הררי | 1981 - 1982 | לימים ראש מנהל הסגל |
סנדר בן ארי | ינואר 1982 - יוני 1982 | |
מוטי מוסקל | 10 ביוני 1982 - 28 יוני 1982 | לימים מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה |
יהודה מאיר | יוני 1982 - ספטמבר 1982 | |
חי אדיב | 1982 - 1983 | לימים מפקד חטיבת בנימין וראש עיריית הוד השרון |
אמל אסעד | 1983 - 1984 | לימים מפקד מנהלת תיאום וקישור |
אלי אמיתי | 1984 - 1985 | לימים ראש חטיבת המבצעים |
דוד זרחין | 1985 - 1987 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
אביעזר סגל | 1987 - 1989 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
גידי בראון | 1989 - 1990 | |
עמוס בן אברהם | 1990 - 1991 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
עופר מלכה | 1991 - 1992 | |
שמעון דבוש | 1992 - 1993 | |
אייל נוסובסקי | 1993 - 1995 | לשעבר מפקד אגד 900 |
דרור פלטין | 1995 - 1996 | לשעבר מפקד מרהו"ם |
יריב סנדלון | 1996 - 1998 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
נדב פדן | 1998 - 2000 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
חן ליבני | 2000 - 2002 | לשעבר מפקד עוצבת ברעם |
אביב רשף | 2002 - 2004 | לשעבר מפקד חטיבת בנימין |
רן כהנא | 2004 - 2006 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
שמעון אדרי | 2006 - 2008 | לשעבר מפקד יחידת דובדבן ומפקד חטיבה 5 |
עוזי קליגר | 2008 - 2010 | לשעבר קצין המבצעים של פיקוד הצפון |
רועי שטרית | 2010 - 2012 | לימים ראש מחלקת אימונים בזרוע היבשה |
אושיק אזולאי | 2012 - 2013 | לשעבר סגן מפקד חטיבת הנח"ל, לימים מפקד צוות במלט"ק |
בצלאל שנייד | 2013 - 2015 | לשעבר קצין אג"ם עוצבת האש, לימים מפקד עוצבת השרון |
יואב כצנלסון | 2015 - 2017 | לשעבר מפקד בא"ח הנח"ל |
אלעד טהורי | 2017 - 2019 | |
טל קוריצקי | יולי 2019 - |
גדוד סיור 934 (טופז)
גדוד 934 הוא גדוד סיור שהוקם בשנת 2001, כגדוד רביעי בחטיבה, מאיחוד הפלוגות החטיבתיות. אלו כללו את הפלס"ר צור, שהוקם על בסיס צוות סיור שנוסד בשנת 1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון, את הפלנ"ט גזית שהוקם בשנת 1991 כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים ואת הפלחה"ן ספיר שהוקם באוגוסט 1992. בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ).
בעקבות מבצע חומת מגן בשנת 2002 זכה גדוד הסיור של הנח"ל בצל"ש מפקד פיקוד המרכז. במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד הסיור של הנח"ל בכפר "פרון"[5] לאחר שהוטס במסוקים לנחל סלוקי.
מפקדי גדוד 934
רשימת מפקדי הגדוד:
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אמיר אבולעפיה | 2001 - 2003 | לימים ראש אגף התכנון |
ג. יפה | 2003 - 2005 | בנו של סא"ל יוסי יפה. לשעבר מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר.[6] |
שי אלבז | 2005 - 2007 | מפקד הגדוד במהלך מלחמת לבנון השנייה. לימים ראש מספן המודיעין בחיל הים |
עמוס הכהן | 2007 - 2009 | לשעבר מפקד חטיבת הנח"ל |
ישראל שומר | 2009 - 2011 | לשעבר מפקד חטיבת בנימין, לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום |
אבי רוזנפלד | 2011 - 2012 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
מני ליברטי | 2012 - 2014 | לימים מפקד עוצבת חירם |
ברק רובין[7] | 2014 - 2016 | לשעבר מפקד גדוד גפן, לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
אורן שמחה | 2016 - 2018 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
גיל ורנר | 2018 - | מפקד הגדוד הנוכחי |
פלס"ר נח"ל (צור)
פלס"ר (פלוגת סיור) של חטיבת הנח"ל, נקראת גם "סיירת נח"ל". הסיירת חדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי. בסיס היחידה היה מחנה בית ליד. ביוני 2002 עוטרה הסיירת בצל"ש מפקד פיקוד המרכז על פעילותה במהלך מבצע חומת מגן. מסלול ההכשרה של לוחם בסיירת נח"ל אורך כשנה וחודשיים וכולל בין היתר טירונות בבא"ח נח"ל, אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים, סיור, לוחמה תת-קרקעית, פריצה חמה וקרה ועוד. בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.
מפקדי הפלס"ר
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
מיכה מרגלית | 1983 - 1984 | |
עופר שפרן | 1984 - 1985 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
מושיק טל | 1985 - 1986 | |
אורן דומפרוכט | 1986 - 1987 | |
שמעון כהן | 1987 - 1988 | |
יוסי מורז | 1988 - 1989 | |
אבי אורטל | 1989 | |
דרור פלטין | 1989 - 1991 | לימים מפקד מרהו"ם |
דני סטפלטון | 1991 - 1992 | |
אייל וייס | 1992 - 1994 | נהרג בעת שפיקד על יחידת דובדבן |
אמיר אבולעפיה | 1994 - 1995 | לימים ראש אגף התכנון |
חן ליבני | 1995 - 1997 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
חזקי מלאכי | 1997 - 1999 | |
שי אלבז[8] | 1999 - 2000 | לימים ראש מספן המודיעין בחיל הים |
חנן איסרוביץ' | 2000 - 2002 | לשעבר מפקד ממר"ם |
דן גולדפוס[9] | 2002 - 2004 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
רן ורדי | 2004 - 2005 | מעוטר צל"ש אלוף |
ברק רובין[10] | 2005 - 2006 | מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה, לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
יואב כצנלסון[11] | 2006 - 2007 | לשעבר מפקד בא"ח נח"ל |
אביב דורות | 2007 - 2008 | מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, לשעבר סגן מפקד חטיבת יהודה |
אריק מויאל | 2008 - ? | לימים מפקד גדוד 931 |
אלי גינזברג | - 2012 | |
עמוס שור | 2012 - 2014 | מפקד היחידה במבצע שובו אחים, לימים סמג"ד גדס"ר נח"ל |
חגי ברח"ד | 2014 - 2015 | מפקד היחידה במבצע צוק איתן |
עודד בן-צור | 2015 - 2016 | |
בנצי גלעד | 2016 - 2017 | |
יוני דהן | אוק' 2017 - אוק' 2018 | לימים סמג"ד בא"ח נח"ל |
הראל לוז | אוק' 2018 - |
פלחה"ן נח"ל (ספיר)
פלוגה החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של הנח"ל הוקמה, באוגוסט 1992. כפלוגת חי"ר מקצועית העוסקת בחבלה, מיקוש, והנדסה קרבית, בחטיבת הנח"ל. המחזור הראשון הגיע מהבא"ח לבית ליד, מקום מושבה של היחידה מראשית ימיה, מימי הקמת היחידה השתתפו לוחמיה בפעילות מבצעית רבה, ברחבי אזור יהודה ושומרון, רצועת עזה, וגזרת לבנון, בזמן שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, בימי האינתיפאדה השנייה, ובמלחמת לבנון השנייה, בזמן מבצע עופרת יצוקה חטיבת הנח"ל ובכללה הפלחה"ן תפסו קו בגבול הצפון, בשנת 2001 הוקם גדס"ר הנח"ל, והפלחה"ן שולבה בתוכו, וחדלה להיות יחידה עצמאית. בזמן שהיית צה"ל ברצועת הביטחון תפסה הפלחה"ן בדרך קבע את מוצב דלעת, במוצב זה ובדרך אליו נהרגו לוחמים רבים מהפלוגה, בין השאר באסון המסוקים.
מפקדי הפלחה"ן
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
חזקי מלאכי | ||
יוחאי בן ישי | - 1995 | סיים את תפקיד מפקד הפלחה"ן בעקבות פציעה קשה בקרב |
יאיר ברקת | 1995 - 1997 | מפקד הפלחה"ן באסון המסוקים. לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
אביב רשף | 1997 - | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
אבי דהן | לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה | |
ישראל שומר | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום | |
אביב שמאי | ||
אורן שמחה | לימים מפקד חטיבת עציוני | |
גידי אליאסטם | לימים סגן מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
שגיא מרדכי | ||
יצחק חורי | - 2014 | מפקד הפלחה"ן במבצע צוק איתן |
לירון פוקס | 2014 - | |
עוז משולם | - 2017 | |
דורון מיכאלי | 2017 - | |
עילי הלוי | יולי 2019 - |
פלנ"ט נח"ל
פלוגת הנ"ט (פלנ"ט) הוקמה ב-1991, כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים. ועסקה רבות בפעילות מבצעית יזומה ובט"ש באזור יהודה ושומרון ובגבול הצפון. ב-2001 חדלה להיות יחידה עצמאית ושולבה בגדוד הסיור שהוקם אז.
במהלך מבצע צוק איתן, פעלה הפלוגה בעומק העיירה בית חאנון והרגה עשרות ממחבלי החמאס. לאחר כמה ימי לחימה, נהרג בקרבות קשים לוחם היחידה, סגן רועי פלס.
מפקדי הפלנ"ט
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
חן ליבני | 1991 - 1993 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
עוז שנהב | 1993 - 1994 | |
דורון מור יוסף | 1994 - 1995 | לימים קצין אג"ם של פיקוד העורף |
יהודה פוקס | 1995 - 1997 | מפקד הפלנ"ט בזמן אסון המסוקים, לימים מפקד אוגדת עזה |
ערן ניב | 1997 - 1999 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
ערן מקוב | 1999 - 2000 | לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש |
רן כהנא | 2000 - 2002 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
אלעד אופשטיין | 2002 - 2003 | לימים ראש מטה עוצבת האש |
שרון אסמן | 2003 - ? | לשעבר מפקד חטיבת עציון, כיום מפקד חטיבת בנימין |
ג'קי בן יקר | לימים מפקד בא"ח מערך הגנת הגבולות | |
יוגב בר ששת | לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום | |
שגיא ברוך | לימים סגן מפקד חטיבת החילוץ | |
שניר הראל | ||
עומרי יועץ | - 2010 | לימים סגן מפקד חטיבת בנימין |
אלעד טהורי | 2010 - | לימים מפקד גדוד 932 |
גיל ורנר | לימים מפקד גדס"ר נח"ל | |
איתן גלעד | - 2014 | מפקד הפלוגה במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן, לימים מפקד גדוד 50 |
עידו שעיה | ||
אלירן בוחבוט | ||
איתמר פוגל | 2017 - 2018 | |
רונן גרובס | 2018 - |
בא"ח נח"ל
בסיס האימון החטיבתי של חטיבת הנח"ל שוכן בתל ערד, ובו מתקיימת ההכשרה, ההדרכה והאימונים של החטיבה. עד שנת 1993 התאמנו טירוני הנח"ל במחנה 80 טרם עלייתם לחטיבה. ב-1993 הועברו הטירונים לתל ערד, שם הוקם בא"ח 908 שפעל תחת פיקוד הנח"ל, בשנת 1997 בסיס טירונים ואימון מתקדם (908) עבר מפיקוד הנח"ל, ומוכפף לפיקוד חטיבת הנח"ל ושמו שונה לבא"ח נח"ל (933). בבסיס מתקיימים הכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם, של לוחמי חטיבת הנח"ל, טירוני מפקדת כוחות האוויר המיוחדים, טירוני שייטת 13, טירוני פלס"ר 401, תומכי לחימה ועוד. בנוסף מתקיימות בבסיס הכנות ייעודיות לקק"צ ולקורס מ"כים. אחת למחזור מתקיימות במקום גדנ"עות.
ההכשרה
מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבעה חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות). בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה - מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.
לוחמי גדוד הסיור עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוט"ר (הסיירת) ולו"ז (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק - חפ"ק מח"ט, פלס"ר - מודיעין, סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט - הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן - מיקוש וחבלה. כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, אימוני קרב מגע רבים ואימוני לוחמה.
מפקדי הבא"ח
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
חנוך רצון | 1991 - 1993 | מפקד הבא"ח הראשון |
איתן אברהם | 1993 - 1995 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
אייל נוסובסקי | 1995 - 1997 | לימים מפקד אגד 900 |
דרור פלטין | 1997 - 1999 | לשעבר מפקד מרכז הטסה והכשרות מיוחדות |
ירון בוים | 1999 - 2001 | לשעבר מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
יוחאי בן ישי | 2001 - 2003 | |
אשר בן לולו | 2003 - 2005 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
נוחי מנדל | 2005 - 2007 | לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה |
יאיר ברקת | 2007 - 2009 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
רן כהנא | 2009 - 2011 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
ישראל שומר | 2011 - 2013 | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום |
רועי שטרית | 2013 - 2015 | לימים ראש מחלקת אימונים בזרוע היבשה |
מני ליברטי | 2015 - 2017 | לימים מפקד עוצבת חירם |
יואב כצנלסון | 2017 - 2018 | |
יאיר צוקרמן | אוקטובר 2018 - |
נשק ואמצעים
הנשק האישי של חיילי חטיבת הנח"ל הוא המיקרו תבור על כלל גרסאותיו, נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M24 וברק (HTR 2000), מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 ומטאדור, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ ומרגמה 60 מ"מ מתוצרת סולתם.
כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר".
בשנת 2011 עברה החטיבה לשימוש ברוס"ר מדגם תבור, לאחר מספר שנים הוא הוחלף בדגם המיקרו תבור המשמש את רוב החטיבה עד היום, בשנת 2018 נוסף לחטיבה דגם התבור X-95 פלאט-טופ. חטיבות נוספות שצוידו ברוס"ר מדגם זה הן, גולני וגבעתי.
מק"כ M2 בראונינג
רכב שטח האמר
צבע הכומתה
צבע הכומתה ירוק בהיר. הסמח"ט הראשון של הנח"ל, שלמה אלון, מספר שהיו מספר אופציות לכומתה. צהוב נפסל, עקב חשש שהחיילים יכונו "חרציות", כתום נפסל עקב טענה שהחיילים יכונו "שפנים". ההחלטה להעניק לנח"ל כומתה משלה הוכרעה רק ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות שחורות. לאנשי החטיבה היו שלושה קריטריונים לצבע הכומתה שלהם: שלא תהיה כומתה דומה לה בצה"ל, שהצבע לא ידהה ושהוא יתאים לגוון של מדי הזית ולרקע האדום של הסיכה. בסופו של דבר נבחר גוון ירוק בהיר עקב זיקתו ליסודות החטיבה של חקלאות ושל התיישבות.[12]
פעילות מבצעית
מאז הקמתה, בשנת 1982, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.
בעבר ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים דוגמת שביית חייליה ללא קרב (1982) וליל הגלשונים (1987), אך בהמשך החטיבה זכתה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון (בה פעלה החטיבה בצורה אינטנסיבית, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות), בית לחם וג'נין. גדוד גרניט (932) זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש אלוף פיקוד. בעקבות כך עלה הביקוש לשירות בחטיבה.
ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים במה שנודע כאסון הצבאי הגדול ביותר במדינת ישראל ובהיסטוריה של צה"ל[דרוש מקור], אסון המסוקים. החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.
באינתיפאדה השנייה פעלה החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני תחת פיקודם של המח"טים גולן,[13] תיבון ונומה. ב-2003 ו-2004 פעלה בגזרת חברון והובילה, ביחד עם הימ"מ, השב"כ וחיל ההנדסה הקרבית, את המצוד אחרי בכירי טרור ומחבלים מהחמאס (בעיקר מחמולת קוואסמה) ומהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית- תחת פיקוד עוצבת הפלדה. בעיצומה של הלחימה כבש גדוד 931 את הכפר ע'נדוריה במסגרת הקרב בסלוקי תוך חיפוי על כח שריון שהיה צריך לעבור את נחל הסלוקי. הגדוד זוכה לשבחים רבים על התפקוד בלחימה הקשה. החטיבה שכלה ארבעה מלוחמיה. על חלקם בלחימה זכו לוחמים מהנח"ל בעיטור העוז, עיטור המופת ו-7 צל"שים.[14]
במבצע צוק איתן לקחה חטיבת הנח"ל, ביחד עם חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחיל ההנדסה חלק בתמרון הקרקעי ברצועת עזה שנועד להשמדת מנהרות לחימה ברצועת עזה. ב-17 ביולי עם הכניסה הרשמית הראשונה ללחימה פשטה חטיבת הנח"ל על העיירה בית חאנון שבצפון רצועת עזה. לאחר חילופי אש רבים נהרג החלל הראשון במבצע, סמ"ר איתן ברק לוחם בחטיבת הנח"ל גדוד 931 (שחם) מירי כוחותינו לאחר שבוצע ירי מאג מתוך טנק של כוח שריון. בקרבות הקשים בבית חאנון חיסל גדוד 931 של הנח"ל חוליות רבות של מחבלי חמאס, ביניהם גם מהכוחות המיוחדים של הארגון. ב-21 ביולי, מחלקת החבלה בגדוד 931 החלה לחזור לבניין בו נמצא הכוח העיקרי של הפלוגה. לאחר שטיהרו מבנה אחר, במהלך חזרתם נורתה לעברם אש ממקור לא ידוע. רב-סמל עודד בן סירא דיווח שהוא נפגע. מותו של עודד נקבע תוך כדי פינויו לבית החולים. ב-25 ביולי, בשלב השני של מבצע כיבוש שכונה בעיירה בבית חנון, בעת שנערכו כוחות הפלנ"ט להמשך התקפה, נורה טיל נגד טנקים לעבר צוות לוחמים. מפגיעה זו נהרג מפקד הצוות, סגן רועי פלס. בערב שבת 27 ביולי יצא כוח של הפלוגה המבצעית מגדוד 931 בסיוע כוח יהל"ם וכוח מיחידת עוקץ לפשיטה נרחבת. במהלך הפשיטה נתקל הכוח בחוליית חמאס בת 18 מחבלים, אותם הרג הכוח בחילופי אש ארוכים. במהלך הקרב נהרגו אברהם גרינצויג (שזכה לצל"ש אלוף הפיקוד על תפקודו בקרב) וגל בסון, לוחם ביחידת יהל"ם. הקרב בבית חאנון שנחשב לקרב המורכב והקשה במבצע[דרוש מקור] הסתיים ביציאתם של כוחות הנח"ל מהעיירה ובסיום הלחימה הקרקעית.
מפקדי החטיבה
שם | תקופת כהונה כמח"ט | הערות |
חיים אורן | יוני 1982 - ינואר 1983 | מפקדה הראשון של החטיבה. לימים ראש מטה פיקוד המרכז |
מנחם זטורסקי | ינואר 1983 - ינואר 1984 | בעל עיטור העוז לימים מפקד מערך הנח"ל |
נחמיה תמרי | ינואר 1984 - ינואר 1985 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
חגי לוי | ינואר 1985 - מאי 1986 | לימים ראש מטה פיקוד המרכז ומנכ"ל עיריית חיפה |
שמואל צוקר | מאי 1986 - אוקטובר 1987 | לימים מפקד אוגדת עזה |
יעקב סלע | אוקטובר 1987 - דצמבר 1987 | הודח בעקבות אירועי ליל הגלשונים[15] |
ישראל רמות | ינואר 1988 - אפריל 1989 | |
יצחק איתן | אפריל 1989 - דצמבר 1990 | לימים אלוף פיקוד המרכז ויו"ר האגודה למען החייל |
עמוס בן-חיים | דצמבר 1990 - אוקטובר 1992 | לימים ראש חטיבת ניהול והדרכה במפקדת זרוע היבשה |
שמאי רן | אוקטובר 1992 - יוני 1994 | |
אלי אמיתי | יוני 1994 - פברואר 1996 | לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון, ראש חטיבת המבצעים ומנכ"ל רשות הטבע והגנים |
אילן הררי | פברואר 1996 - אפריל 1998 | לימים קצין חינוך ראשי וראש עיריית לוד |
טל רוסו | אפריל 1998 - אוגוסט 2000 | לימים ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד הדרום |
יאיר גולן | אוגוסט 2000 - יולי 2002 | לימים סגן הרמטכ"ל |
נועם תיבון | יולי 2002 - אוגוסט 2004 | לימים מפקד הגיס הצפוני |
רוני נומה | אוגוסט 2004 - מאי 2006 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
מיקי אדלשטיין | מאי 2006 - מאי 2008 | מפקד החטיבה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולימים נספח צה"ל בארצות הברית |
מוטי ברוך | מאי 2008 - מרץ 2010 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
אמיר אבולעפיה | מרץ 2010 - מרץ 2012 | המפקד הראשון של החטיבה שגדל בשורותיה מאז גיוסו.[16] לימים ראש אגף התכנון |
יהודה פוקס | מרץ 2012 - מאי 2014 | לשעבר מפקד אוגדת עזה |
אורי גורדין | מאי 2014 - מאי 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים ראש מטה זרוע היבשה |
עמוס הכהן | מאי 2015 - מרץ 2017 | |
דן גולדפוס | מרץ 2017 - | מפקד החטיבה הנוכחי |
ב-6 באוגוסט 2018 הוחלט על מינויו של אל"ם ישראל שומר למפקד הבא של החטיבה.
לקריאה נוספת
- עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013.
- הדס ועופר רגב, ראשונים תמיד אנחנו - מורשת חטיבת הנח"ל, הוצאת פורת מאי 2015
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() |
---|
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת הנח"ל
- העמותה להנצחת חללי הנח"ל - האתר הרשמי
- עמרי אסנהיים, בינתיים, במלחמה, מעריב, 28 באפריל 2006, כפי שהועלה באתר "פרש".
- ההיסטוריה של גדוד הנח"ל המוצנח באתר הצנחנים בעשור הראשון
סרט תדמית על חטיבת הנח"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון
- כתבה בעיתון במחנה, 3 בינואר 2008
- ניר נוימן, נח"ל איתן, ראיון עם מח"ט הנח"ל אל"ם מיקי אדלשטיין באתר "צופים ברשת" של תנועת הנוער הצופים, 4 בינואר 2008
- פלורית שויחט, 30 לחטיבת הנח"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2012
- אור הוכמן, היתרון הירוק, בטאון ביבשה, גיליון 21, דצמבר 2012.
- עמוס הראל, פרופיל 2013 שנה שלמה עם פלוגת טירוני נח”ל חושפת צבא שונה לגמרי, באתר הארץ, 21 במרץ 2013.
- צה"ל אוהב אותך, מותק: לידתה של הטירונות המחבקת, באתר וואלה! NEWS, 26 במרץ 2013.
- אמיר בוחבוט, בנח"ל נערכים לקו בגבול הצפון: "לא נפקיר פצועים סורים", באתר וואלה! NEWS, 31 במרץ 2013.
- אביחי בקר ועמוס הראל, כבר לא חטיפים, הארץ, 11.08.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
- אלכס פישמן, ראיון עם אל"ם טל רוסו מח"ט הנח"ל, כפי שהועלה באתר "פרש".
- עמוס הראל, לעומת הקסבה בחברון, ג'נין היתה משחק ילדים, באתר הארץ, 19 ביוני 2003
- אימוני חי"ר של חטיבת הנח"ל, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
הצטרפנו לסיור עם כלי הרכב שיחליף את הנגמ"שים של הנח"ל, באתר צה"ל, 4 ביוני 2018
הערות שוליים
- ↑ עדות המג"ד דני מלר, המקור מאתר חטיבת הנח"ל
- ↑ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסמל ראשון אילן רוטשטיין, מתוך אתר צה"ל.
- ↑ צל"ש מפקד חטיבת הנח"ל לסרן אביב דורות, מתוך אתר צה"ל.
- ↑ נועה הורוויץ, במחנה, בעיניים פקוחות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2011
- ↑ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסגן אודי שץ, מתוך אתר צה"ל.
- ↑ שבתי בנדט, האיש שמעולם לא אמר "אחריי" - אלא קם והוביל, באתר וואלה! NEWS, 05 במאי 2014
- ↑ דני קושמרו, ריאיון מיוחד מלב עזה: מג"ד בנח"ל מספר על הלחימה, באתר מאקו, 25 ביולי 2014.
- ↑ אביחי בקר, מהים לנח"ל, הארץ, , 11.08.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
- ↑ עמוס הראל, לעומת הקסבה בחברון, ג'נין היתה משחק ילדים, באתר הארץ, 19 ביוני 2003.
- ↑ מירב קריסטל, מח"ט גולני נגד "תדע כל אם", באתר ynet, 23 בדצמבר 2007,
- ↑ אמיר בוחבוט, מלבנון לקסבה של שכם: הסיירת מסכמת שנה, באתר nrg, 26 ביולי 2007.
- ↑ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.
- ↑ אלוף יאיר גולן, טבילת האש: הקרב ששינה את חיי אלוף יאיר גולן, באתר nrg, 27 בספטמבר 2009 "כשפיקדתי על חטיבת הנח"ל במבצע חומת מגן בשנת ,2002 יישמתי במידה רבה את אותם לקחים שלמדתי ב-1982 במלחמת שלום הגליל".
- ↑ פלורית שויחט, 30 לחטיבת הנח"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2012
- ↑ מאור בוכניק, נכתבו בדם: המחדלים הגדולים בתולדות בצה"ל, באתר מאקו, 20 בספטמבר 2011
- ↑ טל לב-רם, אושר סבב המינויים לחטיבות סדירות בצה"ל, באתר גלי צה"ל, 31 באוגוסט 2009
![]() ![]() | |
---|---|
|
מפקדי חטיבת הנח"ל ![]() | |
---|---|
|