דיוקן עצמי ללא זקן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | וינסנט ואן גוך |
| תאריך יצירה | 1889 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 65 |
| רוחב | 54 |
הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך מזרם הפוסט-אימפרסיוניזם צייר דיוקן עצמי באמצעות צבע שמן בספטמבר 1889. ייתכן כי זהו הדיוקן העצמי האחרון שנוצר על ידו.[1]
אודות היצירה
הדיוקן נוצר מיד לאחר שואן גוך התגלח. ההיסטוריון הלסקר סבר כי דיוקן זה נעשה בארל לאחר התקרית שבה ואן גוך חתך לעצמו את אוזן שמאל בעקבות מריבה עם ידידו הקרוב, פול גוגן. השניים גרו יחדיו באותו חדר במימונו של תיאו, אחיו של ואן גוך. הלסקר ביסס את טענתו בכך שבשתי דיוקנאות (F527 ו-F529) שבהן ואן גוך חבוש באוזנו הוא גם מגולח. הדיוקן העצמי ללא זקן מופיע בגרסה השלישית והקטנה ביותר של "חדר שינה בארל" שנמצאת במוזיאון ד'אורסה, פריז.
המוטיב המרכזי ביצירה הוא עיניו של ואן גוך. מבטו מביע עצב המשקף את הלך רוחו של הצייר. נדבך נוסף שנהוג לייחס לדיוקן הוא חוסר האונים בו הוא שרוי. החוסר בזקן, המאופיין עם ואן גוך, משווה לו מראה נערי המוסיף לתחושת חוסר האונים ולפגיעותו.[2]
היסטוריונים חלוקים האם זהו הדיוקן העצמי האחרון שצייר ואן גוך או שמא דיוקן עצמי הוא האחרון שנוצר על ידו. הדיוקן ניתן לאמו של ואן גוך כמתנת יום הולדת.[3]
הדיוקן הוא אחת מהיצירות הכי יקרות שנמכרו אי פעם. הדיוקן נמכר ב-71.5 מיליון דולר בשנת 1998 בניו יורק סיטי. בזמנו, זו הייתה היצירה השלישית הכי נמכרת בכל הזמנים (בהתאם לאינפלציה).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
