שדה חיטה ירוקה עם ברוש
תבנית יצירת אמנות ריקה
שדה חיטה ירוקה עם ברוש (בצרפתית: Champ de blé vert avec cyprès) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר ההולנדי הפוסט-אימפרסיוניסטי וינסנט ואן גוך. הציור מצוי באוסף הגלריה הלאומית של פראג, ומוצג ב"ארמון היריד" (Veletržní palác) ברובע הולשוביצה, שם הוא מוכר בשם "Zelené obilí" ("חיטה ירוקה").
בדומה לציורים רבים שצייר באותה תקופה, גם ציור נוף זה נוצר על בד בגודל 30 לפי התקן הצרפתי, ומידותיו הן 73 על 93.5 ס"מ. הוא מתאר שדה חיטה ירוקה ברובו, עם אזורים שבהם השיבולים מתחילות להבשיל ולהצהיב. במרכז הציור מתנשא עץ ברוש כהה וצר בצורת עמוד (Cupressus sempervirens), ליד בית קטן לבן, וברקע נראות גבעות ומעליהן שמיים כחולים עם עננים לבנים. הציור הושלם בשנת 1889, בזמן שואן גוך היה מאושפז מרצונו בבית המחסה סן-פול (St. Paul) סמוך לסן-רמי-דה-פרובאנס שבפרובאנס.
ב-16 ביוני 1889 כתב ואן גוך לאחותו ויל כי סיים את הציור זה עתה, ימים ספורים לאחר שקיבל אישור לצאת ולצייר באוויר הפתוח:
"ועוד ציור נוף, המתאר שדה חיטה מצהיב מוקף בקוצים ושיחים ירוקים. בקצה השדה בית ורוד קטן, ולידו עץ ברוש כהה וגבוה המתבלט על רקע גבעות רחוקות בגוני סגול וכחול, ועל רקע שמיים כחולים בצבע של פרחי זכריני (forget-me-not) שנחצים בפסי ורוד, שהגוונים הצלולים שלהם מנוגדים לשיבולים הכבדות והחרוכות, שחומן כחום קליפת לחם. אל וילמין ואן גוך. סן-רמי-דה-פרובאנס, יום ראשון, 16 ביוני 1889.
ואן גוך שלח רישום בדיו של הציור (F1548, JH1726) במכתב לאחיו תאו בתחילת יולי 1889.[1] הרישום שמור כיום בספריית מורגן בניו יורק. ככל הנראה, ואן גוך שלח את הציור עצמו לתאו במסגרת משלוח שנעשה בספטמבר 1889.[2]
ואן גוך יצר מספר ציורים נוספים של שדות חיטה עם ברושים, כאשר התאפשר לו לצאת משטח בית המחסה ולתור את הנוף המקומי, כאשר החיטה הבשילה במהירות והצהיבה. מעבר לחיבתו לעצי הברוש, הייתה לו זיקה עמוקה לשדות חיטה – הוא תיאר אותם עשרות פעמים לאורך השנים. עבור ואן גוך, הם סימלו את מעגל החיים והמוות, והוא מצא בהם גם נחמה וגם השראה.
אף על פי שהקומפוזיציה של הציור דומה לעבודות של אמנים אחרים כגון קלוד מונה, פייר-אוגוסט רנואר, אלפרד סיסלי וקמיל פיסארו, ההיסטוריון לאמנות רונלד פיקוונס טוען כי "בהשוואה לשיא הסגנון האימפרסיוניסטי, הצבע בציור הזה נוגע יותר בפרטים מקומיים, והמשיחות אורגניות יותר ובעלות אופי חזק של רישום." עם זאת, "בהיעדר עיוותים מרחביים, ללא צבעוניות מוגזמת או סמלים מהפכניים, הנוף הזה מאשר את נורמליותו במסגרת המסורת האימפרסיוניסטית. הוא אינו מבטא מתח נפשי ואינו משדר חזון מורבידי."[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מכתב 784 אל תאו ואן גוך. סן-רמי-דה-פרובאנס, יום שלישי, 2 ביולי 1889.
- ↑ מכתב 806 אל תאו ואן גוך. סן-רמי-דה-פרובאנס, יום שבת, 28 בספטמבר 1889
- ↑ Pickvance, Ronald (1986). Van Gogh in Saint-Rémy and Auvers. Metropolitan Museum of Art. p. 97. ISBN 978-0-87099-477-7.
שדה חיטה ירוקה עם ברוש41445878Q9391004