דייוויד בואדלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

דייוויד בואדלה (David Boadella; נולד ב-6 ביולי 1931, בלונדון) הוא פסיכותרפיסט אנגלי שכתב ספרים רבים וייסד שיטת טיפול בשם ביוסינתזה מתחום הפסיכותרפיה הגופנית.

בואדלה החל את עבודתו כפסיכותרפיסט בשנת 1957. במקביל עסק בתחום החינוך, כמורה ולאחר מכן כמנהל, עבד בעיקר עם ילדים עם הפרעות רגשיות. עבודתו בתחום האחד הושפעה והשפיע על התחום השני, ושניהם יחד תרמו לפיתוח, הביוסינתזה. כפי שבואדלה מגדיר עצמו, הוא בונה גשרים בין הגישות הטיפוליות השונות, וכשמה של שיטת הטיפול שהוא גיבש, ביוסינתזה, בואדלה הוא אומן הסינתזה והאינטגרציה של זרמים שונים בתחום הנפש, הגוף והרוח.

המפגש הראשון שלו עם עבודתו של וילהלם רייך (Wilhelm Reich) היה בעודו בן 21, דרך חנות ספרים אנרכיסטית בלונדון. באותו זמן עבודתו של רייך הייתה חדשנית ושנויה במחלוקת בקרב הפסיכואנליטיקאים. הספר נגע בבואדלה ופתח בפניו צוהר חדש אל העולם הטיפולי. בואדלה יצר קשר עם רייך, ועם הזמן הגיע להכיר דמויות מפתח בתחום הפסיכותרפיה הגופנית שלמדו את שיטתו של רייך והמשיכו לפתחה בכיוונים שונים. כך למשל, עבר טיפול והכשרה בוגטותרפיה Vegetotherapy אצל אולה רקנס (Ola Raknes), והיה בקשר עם גרדה בויסן (Gerda Boyesen), אלכסנדר לואן (Alexander Lowen), סטנלי קלמן, ואוה רייך שהיא בתו של וילהלם רייך וממשיכת דרכו.

עבודתו החינוכית-טיפולית

התעניינותו של בואדלה בדרכים למניעת התפתחות הנוירוזה אצל האדם, הובילה אותו להתמקד בצד הרגשי בעבודתו עם ילדים במסגרת בית הספר הוא עבד עם ילדים בעלי קשיי הסתגלות בגילאים שבע עד אחת עשרה, ושם דגש על מימוש וחיזוק המשאבים של הילד. גישתו של בואדלה בעבודתו עם הילדים הייתה עליזה ושובבית והיה בה משחק ויצירתיות. במהלך עבודתו החינוכית השתמש הרבה באומנויות כגון שירה, דרמה ומחול וכן באמנויות לחימה כמו ג'ודו, שעזרו לילדים לחזק את ביטחונם בגופם. הוא הנהיג עבודה יצירתית בבית הספר, ויצר אווירה שהובילה את הילדים אל מעבר לציפיותיהם הרגילות. דוגמה אופיינית לעבודתו המיוחדת עם ילדים, היא אופן התערבותו כאשר הבחין בילד המדכא את האגרסיה שבתוכו. הוא היה מביא לו מזרן מאובק, ושואל "כמה אבק תוכל להוציא מהמזרן?". בדרך טבעית זו האגרסיה של הילד תועלה לכיוון שאינו הרסני אך שמאפשר לה ביטוי. עבודתו היצירתית עם ילדים בבית הספר הניחה בסיס לעבודתו כמטפל בה החל במקביל לעבודתו בחינוך. כאשר בואדלה עובד עם מטופל הוא משתמש רבות במשחק, ובקלילות מרנינה. הוא נוגע בילד הפנימי של המטופל, לא בהכרח במילים, אלא בגישתו כלפיו. בואדלה שואף לעורר באנשים מודעות לפוטנציאל הפנימי שלהם, ליצירתיות הטמונה בהם וליכולתם לעזור לעצמם. הוא עובד על בניה מחודשת של האגו תוך הכלה וכבוד למקום שבו האדם נמצא, ומעודד את הקשר עם החלק הבריא והבלתי פתולוגי שבמטופל.

מפעל חייו ותרומתו לתחום הפסיכותרפיה הגופנית

בואדלה, מחלוצי התרפיה הגופנית באנגליה, תרם רבות להבאת הפסיכותרפיה הגופנית על גווניה השונים לאירופה בכלל ולאנגליה בפרט. הוא ייסד את כתב העת "אנרגיה ואופי" (Energy and Character) בו פורסמו במהלך השנים אינספור מאמרים מאת המובילים בתחום הביודינמיקה והביואנרגטיקה כמו גם מתחומים אחרים. כתב עת זה סייע לכל הזרמים בפסיכותרפיה הגופנית לחבור יחד ולנהל ביניהם דו-שיח פורה. הוא ארגן את הסמינר המקצועי הראשון בלונדון של גרדה בויסן (Gerda Boyesen) ב-1969, והוציא לאור את מאמריה התאורטיים. הוא עזר לאלכסנדר לואן (Alexander Lowen) לארגן את הסדנא הראשונה שלו באירופה. לואן אף הזמין את בואדלה כאורח בוועידה הבינלאומית הראשונה שלו שנערכה במקסיקו. דייוויד בואדלה גם הביא לראשונה ללונדון את הגישה הדינאמית של פרנק לייק (Frank Lake), ששייך לאסכולת תאוריית יחסי אובייקט.

בואדלה הדריך מספר רב של קבוצות מטפלים במסלול ההכשרה במכון בויסן לפסיכולוגיה ביודינמית, ושימש כמנחה אורח במספר רב של תוכניות הכשרה מתחום הביואנרגיה. ב-1976 התבקש לנהל את המכון לפיתוח הפוטנציאל האנושי בלונדון (Human Potential Movement|The Institute for the Development of Human Potential) שם לימד במשך שש שנים את העקרונות המרכזיים באינטגרציה טיפולית. ב-1982 ייסד את המרכז לביוסינתזה במטרה לתאם רשת של קבוצות הכשרה שהחלו באנגליה ומשם התפרסו על כ-30 מדינות באירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, יפן, אוסטרליה וישראל.

מ-1989 כיהן בואדלה כנשיא המייסד של הארגון הארופאי לפסיכותרפיה גופנית (European Association for Body Psychotherapy ‏(EABP)). ב-1995 קיבל בואדלה את התואר "דוקטור לשם כבוד" (Dr.h.c) מהאוניברסיטה הפתוחה הבינלאומית לרפואה משלימה (Open International University of Complementary Maedicine) על תרומתו בתחום מדעי האדם והחברה.

השכלה

בואדלה בעל תארים בתחום החינוך, הפסיכולוגיה וספרות אנגלית. תואר B.A בהצטיינות, משנת 1953, מטעם אוניברסיטת לונדון (University of London), ותואר שני בחינוך M.Ed, משנת 1960, מטעם אוניברסיטת נוטינגהאם . באוניברסיטת נוטינגהאם הוא אף למד וגטותרפיה (vegetotherapy), וכן אנליזה ביואנרגטית (Bioenergetics analysis).

במהלך שנות השבעים למד בואדלה אצל אולה רקנס המטפל בשיטת הוגטותרפיה Vegetotherapy של רייך במשך חמש שנים. הכרותו עם עבודתו של פרנסיס מוט (Francis Mott) הובילה את בואדלה להעמיק אף בתחום הפסיכולוגיה הקונפיגורטיבית (configurational psychology). בואדלה הוסיף לרכוש השכלה מפרנק לייק (Frank Lake) ומאוחר יותר, בשיתוף פעולה עמו, ניהל את המכון לפיתוח הפוטנציאל האנושי (Institute for Development of Human Potential) בלונדון.

מאמצע שנות השמונים ובמשך כ-15 שנה, למד אצל רוברט מור בדנמרק אודות אנרגיות מעודנות והמימד הרוחני והטרנספרסונלי שבאדם.

ביוסינתזה

לאחר 12 שנות ניסיון כמטפל בשיטת הוגטותרפיה ו-15 שנות ניסיון בעבודה בסביבה החינוכית עם ילדים בעלי בעיות רגשיות, החל בואדלה בשנת 1969 לפתח את שיטת הביוסינתזה, שבצורתה הראשונית הושפעה במידה ניכרת מפרנסיס מוט. משנת 1975 החל בואדלה להכשיר אחרים בביוסינתזה באופן עצמאי ובמסגרת מוסדות אחרים בלונדון, וביניהם המרכז לפסיכולוגיה ביודינמית. מ-1980 החל להעביר הרצאות וסדנאות-אורח באוניברסיטאות ומוסדות ברחבי העולם. ב-1982 ייסד דייוויד בואדלה יחד עם אשתו, ד"ר לפילוסופיה סלביה ספכט-בואדלה את המכון הבינלאומי לביוסינתזה (the International institute for Biosynthesis (IIBS)) שממוקם כיום בהיידן (Heiden), שווייץ.

משמעות המילה ביוסינתזה היא 'אינטגרציה של החיים', והיא מתארת את האינטגרציה של שלושת זרמי אנרגיית הליבידו המתגבשים בשבועות הראשונים לחיי העובר. במצבים נוירוטיים שלושת זרמים אלו הם לרוב מפוצלים, ושילובם מחדש יחד חיוני לבריאות הגופנית והנפשית.

הגישה הטיפולית בביוסינתזה משלבת שלוש מסורות שונות שהתפתחו כולן מפרויד. האחת עוברת דרך רייך, לואן וגרדה בויסן, ומתמקדת בזרימה של אנרגיית הליבידו. השנייה, מתמקדת בפסיכולוגיה קדם לידתית, מתחילה בראנק ומסתיימת בפרנסיס מוט. השלישית מתמקדת בקשר שבין האם והתינוק, ומושפעת ממלאני קליין, מפרנק לייק, וממטפלים אחרים בגישת יחסי אובייקט. חשוב לציין בהקשר זה את סטנלי קלמן (Stanley Keleman), מנהל המרכז ללימודי אנרגטיקה (Centre for Energetic Studies) בברקלי (Berkeley), שהשפיע רבות על בואדלה, וכן את תרומתו המאוחרת יותר והמשמעותית של מבוב מור (Bob Moore) במימד הרוחני והטרנספרסונלי.

שילוב גישות אלו הוצג לראשונה בהרצאה שנקראה "דחק ואופי" ("Stress and Character") שהעביר בואדלה במכון טביסטוק לקשרים אנושיים (Tavistock Institute for Human Relations) בלונדון, ינואר 1974.

ספרים ומאמרים פרי עטו

  • Wilhelm Reich: The Evolution of His Work by David Boadella (Paperback - 29 Sep 1988)
  • Lifestreams by David Boadella (Paperback - 3 Sep 1987)
  • In the Wake of Reich by David Boadella (Hardcover - 31 Dec 1998)
  • The Tree of Man and the Fundamental Dimensions of Biosynthesis by David Boadella
  • Prenatal life and birth by Boadella, D. (1986). Proceedings, Round Table, European Association for Humanistic Psychology, VIII European Congress, Zurich, July 30, 1986.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0