דימום מחוסר ויטמין K של היילוד
 | |
| Vitamin K1 | |
| שמות נוספים |
Vitamin K deficiency bleeding Haemorrhagic disease of the newborn |
|---|---|
| גורם | מחסור בויטמין K |
| תסמינים | דימום, דימום במוח, מוות |
| מניעה | הזרקת ויטמין K מיד לאחר הלידה |
דימום מחוסר ויטמין K של היילוד (VKDB), שנודע בעבר כמחלת דימום של היילוד (haemorrhagic disease of the newborn),[1] הוא צורה נדירה של הפרעת דימום הפוגעת בילודים ותינוקות צעירים עקב מאגרי ויטמין K נמוכים בלידה.[2] התופעה מתבטאת בדרך כלל בדימום תוך-גולגולתי עם סיכון לנזק מוחי או למוות.[3]
לתינוקות שזה עתה נולדו, יש מאגרי ויטמין K נמוכים, וחלב אם אנושי מכיל ריכוזים נמוכים של ויטמין. שילוב זה עלול להוביל למחסור בוויטמין K ולגרום לדימום.[4] ויטמין K מייצג קבוצה של ויטמינים ליפופיליים (בעלי זיקה לשומן) והידרופוביים (שאינם נמסים במים), המקדמים את הסינתזה הכבדית של גורמי קרישה מסוימים .[5] מחסור בוויטמין K מוביל לסיכון, עקב ייצור לקוי של גורמי קרישה II, VII, IX, X, חלבון C וחלבון S על ידי הכבד.[2]
ניתן למנוע VKDB על ידי מתן תוספת ויטמין K, הניתנת בדרך כלל זמן קצר לאחר הלידה בזריקה תוך שרירית.[4] רוב ארגוני הבריאות הלאומיים ממליצים על תוספת ויטמין K באופן שגרתי לאחר הלידה.[2] השימוש הנרחב בו הפך אותה למחלה נדירה.
מיון
VKDB מסווג כמוקדם, קלאסי או מאוחר בהתאם למועד תחילתו, כאשר לכל אחד מהם סוגים שונים של דימום וסיבה בסיסית:
| תִסמוֹנֶת | זמן ההתחלה | אתרים נפוצים של דימום | סיבות אפשריות |
|---|---|---|---|
| מוּקדָם | 24 שעות ראשונות | קרקפת, עור, מוח, חזה, בטן | תרופות לאם |
| קלַאסִי | 1-7 ימים | מעי, טבור, עור, אף, ברית מילה | אידיופתי, הנקה |
| מְאוּחָר | אחרי יום 8 | מוח, עור, מעיים | אידיופתי, הנקה, כולסטזיס |
סימנים
VKDB מתרחש בדרך כלל, בחודש הראשון לחיים, הופעת הדימום יכול להיות ממקורות שונים. VKDB המתפתח מאוחר מתבטא בדימום למוח(דימום תוך-גולגולתי) ביותר ממחצית המקרים.[2]
ערך מורחב – ויטמין K
סיבות לחסר בוויטמין K
יילודים עלולים לסבול מחסר יחסי בוויטמין K ממגוון סיבות:
מאגרי ויטמין K שלהם נמוכים בלידה מכיוון שוויטמין K עובר בצורה גרועה דרך השליה.
רמות ויטמין K בחלב אם אנושי נמוכות.
פלורת המעיים, המייצרת ויטמין K אצל מבוגרים, טרם התפתחה.[2]
VKDB מוקדם הוא נדיר ונגרם על ידי תרופות של האם, שמקיימות אינטראקציה עם ויטמין K, כגון וורפרין, פניטואין או ריפמפיצין.[2]
VKDB קלאסי שכיח יותר ונגרם על ידי מחסור יחסי בלידה עם צריכה לא מספקת של ויטמין K. זה מכונה לעיתים קרובות אידיופתי, מכיוון שלא נמצאה סיבה אחת.
VKDB מאוחר מופיע לאחר היום 8 ועד גיל 6 חודשים, במקביל לגיל הטיפוסי להנקה בלעדית, עקב רמות נמוכות של ויטמין K בחלב אם אנושי.
לרבים מתינוקות אלה יש ספיגה לקויה של ויטמין K בעקבות כולסטזיס, המחמירה את הצריכה הנמוכה.[2]
איבחון
אצל ילוד שיש לגביו חשד לדימום, וגם זמן פרותרומבין גבוה (PT), ולאחר מתן ויטמין K יש שיפור במדד ה־PT, זהו אישור מספיק כדי לקבוע את האבחנה.
חיקור של חסר קל בוויטמין K, ניתן לבצע על ידי בדיקת חלבונים המיוצרים בהיעדר ויטמין K, כאשר הבדיקה המבוססת ביותר היא עבור PIVKA-II .[2]
אזורי דימום אפשריים
דימום קליני באזור אחד או יותר: נזילה מהטבור-צפלוהמטומה, דימום באתר המילה, דימום במערכת העיכול, דימום ברירית אף אוזן גרון, חבורות בעור, דימום מאתרי הזרקה, דימום תוך בטני, דימום תוך-חזי, דימום תוך-גולגולתי (דימום מאוחר). דימומים שנראים חסרי משמעות יכולים להוות "דימומי אזהרה" ועשויים להקדים את האירוע המבשר.[6]
מניעה
VKDB נמנע כמעט לחלוטין על ידי תוספת מוקדמת של ויטמין K, הניתנת בדרך כלל לילודים זמן קצר לאחר הלידה.[2][7][8] שיטת מתן הוויטמין היעילה ביותר היא באמצעות הזרקה תוך שרירית זמן קצר לאחר הלידה, אך ניתן לתת אותה דרך הפה בשלוש מנות במהלך החודש הראשון.[2][9]
לא ניתן להבחין באופן מהימן אילו תינוקות נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות VKDB מאוחרת, וההשלכות הפוטנציאליות גבוהות. לפיכך, רוב ארגוני הבריאות הלאומיים ממליצים על תוספי ויטמין K, ב-24 השעות הראשונות לחיים.[2] ההעדפה היא לתת את הוויטמין בהזרקה לשריר כי על פי מחקרים, היא יעילה פי 6 ויותר, ממתן הוויטמין דרך הפה. המלצות אלה תואמות את הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 2021 וגם של החברה האירופאית לגסטרו ותזונת ילדים מ-2016[10]
מאז שנות השישים של המאה העשרים, בישראל וברוב מדינות העולם, הוויטמין ניתן בדרך שגרה, לתינוקות לאחר הלידה. לפני שהחלו לתת ויטמין K לאחר הלידה, דימומים מוחיים אירעו בכ-1.5% מהיילודים. כיום מקרים אלה נמנעים בשל מתן הוויטמין. בשנים האחרונות אושפזו בישראל מספר תינוקות עם דימומים מוחיים, לאחר שהוריהם סירבו למתן ויטמין K לאחר הלידה.[4]
מחלוקת
בתחילת שנות ה-90 התעוררה מחלוקת בנוגע לתוספת, מפני ששני מחקרים העלו קשר בין מתן ויטמין K ליילודים לבין סרטן בילדים.[11] מאוחר יותר הופרכו שני המחקרים, בשל מתודולוגיה לקויה וגודל מדגם קטן, ובסקירה ראיות שפורסמה בשנת 2000 על ידי רוס ודייוויס לא נמצא קשר בין השניים.[12]
טיפול בדימום
הטיפול בדימום מבוסס תלוי במיקום, אך כולל מתן ויטמין K1 (פילוקינון; פיטומנדיון; פיטונדיון), אשר משנה במהירות את זמן הקרישה. דימום חמור עלול לחייב שימוש במוצרי דם כגון עירוי דם (FFP) או תרכיז קומפלקס פרותרומבין (PCC).[2] במקרה של דימום תוך-גולגולתי, יש לשקול פינוי של המטומה מסכנת חיים[5]
הערות שוליים
- ↑ Sutor, Anton; von Kries, Rüdiger; Cornelissen, Marlies; McNinch, Andrew; Andrew, Maureen (9 בדצמבר 2017). "Vitamin K Deficiency Bleeding (VKDB) in Infancy". Thrombosis and Haemostasis. 81 (3): 456–461. doi:10.1055/s-0037-1614494.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 Shearer, Martin J. (במרץ 2009). "Vitamin K deficiency bleeding (VKDB) in early infancy". Blood Reviews. 23 (2): 49–59. doi:10.1016/j.blre.2008.06.001. PMID 18804903.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Joseph J. Volpe, Terrie E. Inder, Volpe's Neurology of the Newborn E-Book, Elsevier Health Sciences, 2024-01-08, מסת"ב 978-0-443-10545-6. (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 ויטמין K לתינוקות לאחר הלידה, באתר הוֹרוּת והורים
- ^ 5.0 5.1 emhj, Change in hospital protocol regarding the use of vitamin K prophylaxis in newborns following a case of spontaneous subdural haematoma in a previously healthy 40-day-old infant, www.emro.who.int (באנגלית בריטית)
- ↑ Vitamin K, Newborn Nursery (באנגלית אמריקאית)
- ↑ American Academy of Pediatrics Committee on Fetus Newborn (ביולי 2003). "Controversies concerning vitamin K and the newborn. American Academy of Pediatrics Committee on Fetus and Newborn" (PDF). Pediatrics. 112 (1 Pt 1): 191–2. doi:10.1542/peds.112.1.191. PMID 12837888.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ "Vitamin K For Newborn Babies" (PDF). Department of Health. 1998. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 בינואר 2013. נבדק ב-12 אוק' 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Overview | Postnatal care | Guidance | NICE, www.nice.org.uk, 2021-04-20
- ↑ הסבר להורים המסרבים למתן ויטמין K דרך השריר, באתר ליס-בית חולים ליולדות ונשים
- ↑ Parker L, Cole M, Craft AW, Hey EN (בינואר 1998). "Neonatal vitamin K administration and childhood cancer in the north of England: retrospective case-control study". BMJ. 316 (7126): 189–93. doi:10.1136/bmj.316.7126.189. PMC 2665412. PMID 9468683.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ McMillan DD (1997). "Routine administration of vitamin K to newborns". Paediatrics & Child Health. 2 (6): 429–431. doi:10.1093/pch/2.6.429. PMC 7745636. PMID 33372508.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
דימום מחוסר ויטמין K של היילוד43035131Q1671351