דמגוגיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דמגוגיה (מיוונית demagogia הנהגת העם הפשוט) או מַלְהִיגוּת[1], היא שיטת שכנוע מניפולטיבית להעברת מסרים בהתבסס על פנייה לרגש הפחד, או לחלופין, שימוש באמירות ריקות מתוכן רלוונטי למסר הנדון[2].

לעיתים, השימוש בדמגוגיה גובל בעיוות המציאות, באמצעות אזכורים סלקטיביים של עובדות, ושימוש בכשלים לוגים.

שימוש בדמגוגיה נחשב לנפוץ בקרב פוליטיקאים וכן בתחומי השיווק והפרסום. דמגוגיה עלולה להתקיים גם בחלק מהתקשורת המסחרית - לדוגמה בצהובונים, כותרות של עיתונים, בדיווחי התקשורת על מחקרים מדעיים ועוד.

הדמגוגיה שונה משיטות רטוריות אחרות כמו הומור וסרקזם.

מקור המונח

המונח הוא מיוונית. agogos - מנהיג, מוליך, מוביל, מ-agein להוביל. demos העם הפשוט. דמגוג הוא מנהיג ההמון, האספסוף.

הביטוי התפתח במקור באתונה הדמוקרטית, ובא לתאר קבוצה של אנשי ציבור אשר כוחם צמח מן העם (ה"דמוס"); זאת להבדיל ממנהיגי האוליגרכיה האתונאית ששאפו לכך שהשלטון יהיה בידי המיעוט הראוי לכך. המנהיגות הדמגוגית למדה את מלאכת הרטוריקה מידי מורי ההוראה הסופיסטים. נאומיהם בפני אספות העם התאפיינו בשלהוב ההמונים תוך יצירת מלודרמה רגשית גדולה.[דרוש מקור]

שיטות בדמגוגיה

שיטות שאינן מפרות כללים לוגיים

  • דמגוגיה מספרית - ערבוב נתונים מספריים שאינם ניתנים להשוואה. לדוגמה, "הממשלה שלנו הגדילה את תקציב הרווחה ב-500 מיליון שקל, ואילו הממשלה הקודמת הגדילה אותו רק ב-0.5 אחוז".
  • סמכות מופרכת - שימוש במוניטין ובסמכות כללית של אדם, לגבי תחום אחר, או לגבי שאלה שאינו בקיא בה. דוגמה: "הפרופסור קרא את הספר שלי ואהב אותו מאוד". העובדה שזה פרופסור לכימיה שקרא ספר באנתרופולוגיה, אינה מוזכרת.

שיטות שמפירות כללים לוגיים

  • טיעון בינארי - הנחה סמויה שיש רק שתי דעות אפשריות בנושא. לדוגמה, "מר כהן אינו בעדנו, אי לכך הוא נגדנו". הטענה מתעלמת מהאפשרות שמר כהן תופס עמדה נייטרלית. שימוש מקובל בשיטה זו נעשה בסקרים, בהם יש מספר מצומצם של תשובות, שלא מאפשרות להשיב באופן המשקף את כל הדעות הקיימות.
  • אנלוגיה שקרית - שימוש בדמיון כלשהו בין שני עניינים, כדי ליצור ביניהם הקבלה מלאה, תוך התעלמות מהבדלים מהותיים.
  • עיוות הטענות של הצד שכנגד - הפיכת המתנגד לחוכא ואטלולא, באמצעות עיוות טענותיו והצגתן באור מגוחך. "ישב לו עורך ספר, ופתאום הרוח העיפה לו את הדפים, והמזכירה המבולבלת סידרה אותם באופן מבולבל וכל הספר התבלבל".
  • השלכת הפרט על הכלל - הטעיה באמצעות ייחוס תכונה חיוביות או שלילית לגוף, התקפה רק לגבי חלק ממנו. בקונוטציה חיובית: "המצנן של האוטו עושה עבודתו נאמנה, כך שמבחינה מכנית, הרכב פשוט נהדר". בקונוטציה שלילית: "נתוני העוני שנמדדו בעיר ירושלים, מהווים תמונת מראה למציאות החברתית-כלכלית העגומה במדינת ישראל". וכן השוואה של חלק מסוים מגוף, לגוף אחר, על מנת ליצור הקבלה שקרית ומעוותת בין שני הגופים. למשל, "ישראל אלימה לפחות כמו ארצות הברית. בעיר האמריקנית סן פרנסיסקו, המכילה כשבעה מיליון אזרחים, נרשמו 130 מקרי רצח בשנה האחרונה, בעוד בישראל, בעלת שיעור אוכלוסין דומה, נרשמו 146 מקרים".

נימוקים שאינם רלוונטיים לדיון

השיטות האלה לא תמיד נחשבות לדמגוגיה, אך יש להן קשר הדוק לה.

  • מתקפה רגשית - ניסיון להעביר את הדיון למישור רגשי. לדוגמה: "כולם תמיד נגדי!", "לא יכולה להיות פעם אחת שאני צודק?", "אתה טיפש!", "יש להקדים את יום הזיכרון למען המשפחות השכולות", "דבריך הם דמגוגיה".
  • שאלה רגשית - ניסיון לעורר רגש "ומה אם זה היה ילד שלך?".
  • שאלה רטורית לא הוגנת - שימוש בשאלה רטורית שהתשובה עליה איננה יכולה להיות חיובית, אבל מעמידה את המתנגד באור שלילי, כמו "אני לוזר?".
  • שימוש בפופוליזם - שימוש בהסכמה רחבה של אנשים או ציבור שלם, כדי לטעון שהטיעון הוא אמיתי ותקף. "מיליון אנשים לא יכולים לטעות!"
  • עובדות בלתי קשורות - הצגת עובדות שלכאורה תומכות בטענה מסוימת, אך למעשה אין להן כל קשר לדיון. דוגמה: "השמפו שלנו מועשר בוויטמין B12!". הדבר מעיד לכאורה על טיב המוצר, אך למעשה הגוף מסוגל לספוג את הוויטמין הנ"ל רק במערכת העיכול, ואין כל סיבה ממשית למרוח אותו על השיער. "בשמן שלנו אין כולסטרול!" - לכאורה נראה שהשמן יותר בריא, אך למעשה כולסטרול מגיע רק מבעלי חיים, בעוד השמן מופק מהצומח. דוגמה אחרת: "המשקה שלנו מחוזק בחמצן (O2)!" אמירה זו נותנת את הרושם שהמשקה יכול לשמש ספורטאים או אנשים בעלי קשיי נשימה בצורה מיטבית, אך האמת היא שחמצן נספג רק בריאות, ולעומת זאת במערכת העיכול ערכו כקליפת השום.

מחקר הדמגוגיה

המחקר בתחום עמדות ושכנוע בפסיכולוגיה החברתית מראה כי טיעונים דמגוגיים, במקרים רבים, הם יעילים לא פחות מטיעונים בדרכי הגיון; זאת משום שבטווח הארוך האדם אינו זוכר מי העביר את המסר, את מידת אמינותו, או את טיעוניו, אלא את המסר בלבד, ולעיתים אף את העובדה כי היו שלל טיעונים שתמכו בו (גם אם הללו היו שטחיים).[דרוש מקור]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביוני 2022
  2. ^ הערך דמגוגיה באתר מילוג-המילון העברי החופשי ברשת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0