דמוסתנס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. דמוסתנס (ביוונית: Δημοσθένης; 385/384 או 384/3 לפנה"ס[1] - 322 לפנה"ס) היה מדינאי אתונאי שחי במאה הרביעית לפני הספירה, ונחשב לנואם דגול ודמגוג, ומני אז לשם נרדף לנואם חוצב להבות.
ביוגרפיה
דמוסתנס, גדול נואמי יוון הקדומה, נולד בעל קול חלש, מגמגם ובעל תנועות לא רצוניות, ובכל זאת הגיע להישגים לא רגילים בתחום הרטוריקה, תורת הנאום, אחרי מאמצים עצומים. כדי להגביר את עוצמת קולו, נאם שעות מול גלי הים במטרה לגבור על הרעש שהם יוצרים. כדי להיפטר מהגמגום, הכניס דמוסתנס לפיו חלוקי אבנים ונאם תוך כדי טיפוס מאומץ על הרי הסביבה. כדי להימנע מהתנועות הבלתי רצוניות בכתפו, תלה דמוסתנס על כתפו חרב חדה אשר פצעה אותה, בכל פעם שזו עלתה באופן בלתי רצוני, וגילח חצי מזקנו כדי שיאלץ להישאר בביתו ולהתאמן ברטוריקה.
בתחילה, כשרכש מיומנות בתורת הנאום, ייצג את אזרחי אתונה אשר הגישו תביעות לשלטונות בענייניהם. לאחר מכן החל לנצל את יכולת הדיבור שלו ברמה הפוליטית, כשהגן בפני אספת העם על פילוקראטס, יוזם הסכם השלום עם פיליפוס. אולם, לאחר מכן שינה את דעתו ויצא נגד תומכי השלום וקרא למאבק מלחמתי בפיליפוס ונאם באסיפות העם נגד הממשל אותו ייצג מלך מוקדון פיליפוס השני. הוא טען ששליטי אתונה אינם ערים לסכנה לאתונה מצד המלך פיליפוס, ודרש לפעול נגדו בכוח. נאומיו נגד פיליפוס כונו בשם "פיליפיקות" ומאז הפכו למושג שמציין נאומים קשים נגד אדם כלשהו.
באמצעות נאומיו הצליח לבסס את מעמדו בקרב בני אתונה, וקנה לו מעמד של מנהיג. כתוצאה מעמדה זו שכנע את האתונאים לפתוח במלחמה הרת אסון נגד פיליפוס. אחד התנאים לחוזה השלום היה הגלותו, והוא נאלץ לגלות מאתונה עד מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס. הוא נטל חלק במרד נגד יורשיו המקדוניים של אלכסנדר, מרד שנכשל (ראו מלחמת לאמיה), ובעקבות זאת הוצא נגדו פסק דין מוות. משלא הצליח להימלט משליחיהם של המוקדונים, שניסו לתפוס אותו בכל מחיר, התאבד על ידי בליעת רעל.
יחודו של דמוסתנס כנואם היה בשליטתו בשפה והשימוש שעשה בטכניקות רטוריות, נתינת תחושת ספונטניות לנאומיו, כאילו היו נובעים בקלות. הוא שילב בנאומיו סיפורים מן הווי החיים היומיומי, הביא דוגמאות היסטוריות וניסה לתת הרגשה בכנות דבריו וכי נאומיו נועדו לצורך טובת הכלל והמדינה. אוסף נאומיו שהשתמר מהווה מסמך היסטורי חשוב לתקופה בכלל ולחיים באתונה בפרט.
דמוסתנס כלול ב"קאנון האלכסנדרוני" של עשרת הנואמים האטיים.
דמוסתנס בספרות
כישרון הנאום של דמוסתנס הוערך עוד בימי קדם, וכך למשל אפשר לראות בעובדה שנאומיו הקשים של קיקרו כנגד מרקוס אנטוניוס כונו "הנאומים הפיליפיים", על שם נאומיו של דמוסתנס.
דוגמה עדכנית יותר להשפעתו נמצאת בספרו של אורסון סקוט קארד "המשחק של אנדר", בו מופיעה דמות בשם דמוסתנס. דמות זו היא שם העט של ולנטיין, אחותו של אנדר, גיבור הספר. בשם זה היא מפרסמת מאמרים בעיתונות העולמית הבולטים ביכולת רטורית גבוהה על מנת לחרחר מלחמה בין-גושית, ורוכשת השפעה רבה על דעת הקהל בעולם. בספרים הבאים בסדרה משתמשת ולנטיין בכינוי לפרסום ספרי ההיסטוריה המשפיעים שכתבה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Raphael Sealey, Demosthenes and His Time: A Study in Defeat, Oxford University Press, 1993.
- Ian Worthington (editor), Demosthenes - Statesmand and Orator, Routledge, 2000.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: דמוסתנס |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דמוסתנס |
הערות שוליים
- ^ Ian Worthington (editor), Demosthenes - Statesmand and Orator, Routledge, 2000 p 1
