דקסל פארמה
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | דן אורן |
| תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
| חברות בנות | תכשירי פריו |
| מיקום המטה | אור עקיבא |
| משרד ראשי | אור עקיבא |
| www.dexcel.com | |
דקסל פארמה (באנגלית: Dexcel Pharma) שבעבר פעלה תחת השם "דקסון", היא חברת תרופות ישראלית, השלישית בגודלה[1] בישראל אחרי טבע ותרו. מכירותיה מהוות 25% מסך התרופות הנמכרות בישראל. מרכזיה שוכנים באור עקיבא, ביקנעם ובירושלים.
החברה נחשבת מצליחה בתחום התרופות הגנריות, המשווקות בעיקר בישראל. דקסל פארמה מוכרת גם מחוץ לישראל, אולם שם עיקר המכירות הוא של חומרי גלם לתרופות. אחד המהלכים החשובים של החברה היה רכישת "תכשירי פריו" מכימיקלים לישראל, שאיפשרה לה לראשונה לפתח תרופות מקור, ולא רק תרופות גנריות. רבים מגרסאותיה לתרופות גנריות מכילות את הצליל "דקס", כגון דקסמול, אומפרדקס, ציפרדקס ועוד.
"תכשירי פריו" היא חברת בת של דקסל פארמה המתמקדת בתרופות לחלל הפה.
היסטוריה
דקסל פארמה הוקמה על ידי דן אורן, בעל תואר שני במנהל עסקים, בתא קטן בו עבדו בהתחלה 9 עובדים. ב-1989 החברה השיקה את הדקסמול, גרסה גנרית לפרצטמול (אקמול). ב-1991 החברה סיפקה דוקסילין למאגר הלאומי של ישראל בעת משבר.[דרושה הבהרה] ב-1992 התחילה לייצא תרופות. ב-1993 עברה לקמפוס חדש באור עקיבא. ב-1999 קנתה את "תכשירי פריו" והשיקה את הפריוצ'יפ בארצות הברית. ב-2014 הקימה מרכז מחקר ופיתוח בירושלים[2].
תכשירי פריו
תכשירי פריו (באנגלית: Perio Product) היא חברת בת של דקסל פארמה המתמחה בפיתוח תרופות חדשניות למחלות ובעיות בחלל הפה. תכשירי פריו היא חלק ממחלקת רפואת השיניים של דקסל פארמה, דקסל דנטל, שבין היתר אחראית על פיתוח ה-PerioChip וה-PAD Plus.
החברה נוסדה על ידי ד"ר משה פלשנר ברק כחברת בת של כימיקלים לישראל בה עבד. ברק מונה למשנה למנכ"ל, ומנהל צוות המחקר ופיתוח. החברה פיתחה את הפריוצ'יפ (באנגלית: PerioChip), צ'יפ חדשני החוסך ניתוח במחלות חניכיים, באמצעות החדרה לכיס הפריודונטלי בפה, שם הוא מפריש חומרים כדי לחסל את החיידקים. המוצר של פריו, שזכה לאישור ה-FDA במהלך 1998, אושר לשיווק בישראל וב-12 מדינות אירופיות. במהלך 1996 אמורה הייתה תכשירי פריו להיות מונפקת בוול-סטריט לפי שווי של 80 מיליון דולר, אולם ההנפקה נדחתה פעם אחר פעם ולבסוף נגנזה[3]. ב-7 ביולי הושגה עסקה בין כימיקלים לישראל לבין דקסון, שהאחרונה תרכוש 85% ממניות "תכשירי פריו" ב-30–35 מיליון דולר[4], כאשר הוחלט לחתום על המכירה ב-5 באוגוסט. ב-4 באוגוסט, יום לפני המכירה, משה פלשנר ברק התפטר מתפקיד המשנה למנכ"ל, מבלי ליידע את בעלי דקסון. ב-13 באוגוסט שלחה דקסון לכי"ל בכתב שהיא מבטלת את העסקה בעקבות ההתפטרות של העובד הבכיר[5]. כי"ל הוציאה הודעה בה אמרה כי "ביטול העסקה נעשה שלא כדין והיא תנקוט את ההליכים המתחייבים מכך".
דן אורן, מנכ"ל דקסון, אמר אז כי ד"ר משה פלשנר ברק, המשנה למנכ"ל פריו "הוא האיש עם הרעיונות, הדבק והדוחף את כל עובדי המו"פ בתכשירי פריו. שלושה חודשים הוא הסביר לנו כמה מרוצה שדקסון רוכשת את פריו וב-4 באוגוסט, יום לפני חתימת ההסכם, הוא התפטר"[6]. לבסוף, ב-23 באוגוסט, דקסון נכנעה וקנתה את פריו. דן אורן נימק אז ש"השתנו הנסיבות"[7], אולם לא פירט מה השתנה.
תכשירי פריו הצטרפה לדקסל דנטל, מחלקת רפואת השיניים של דקסל פארמה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דקסל פארמה
הערות שוליים
- ^ דירוג DUN'S 100
- ^ http://www.dexcel.com/our-history/
- ^ עמנואל תימור, בוטלה הנפקת תכשירי פריו בוול-סטריט, באתר גלובס, 2 בפברואר 1997
- ^ צביקה רובינס, כי"ל מוכרת את תכשירי פריו לדקסון תמורת 35-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 ביולי 1999
- ^ דקסון מבטלת ההסכם לרכישת אחזקות כיל בתכשירי פריו, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 1999
- ^ שי שלו, דקסון ביטלה רכישת פריו ב-35 מיליון דולר בעקבות התפטרות המשנה למנכ"ל, באתר גלובס, 16 באוגוסט 1999
- ^ שלמה פרידמן, דקסון נכנעה ותרכוש את פריו בכל זאת; דן אורן: "השתנו הנסיבות", באתר גלובס, 23 באוגוסט 1999
