דראגישה צבטקוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דְרָאגִישָה צְבֶטְקוֹבִיץ'
Dragiša Cvetković
Драгиша Цветковић
דראגישה צבטקוביץ' (1939)
דראגישה צבטקוביץ' (1939)
לידה 15 בינואר 1893
ניש, ממלכת סרביה ממלכת סרביהממלכת סרביה
פטירה 18 בפברואר 1969 (בגיל 76)
פריז, צרפת צרפתצרפת
מדינה ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה
ראש ממשלת ממלכת יוגוסלביה ה־13
5 בפברואר 193927 במרץ 1941
(שנתיים ו־7 שבועות)

דְרָאגִישָה צְבֶטְקוֹבִיץ'סרבו-קרואטית: Dragiša Cvetković, בסרבית קירילית: Драгиша Цветковић‏; 15 בינואר 1893, ניש, ממלכת סרביה18 בפברואר 1969, פריז, צרפת) היה פוליטיקאי יוגוסלבי ממוצא סרבי, אשר כיהן כראש עיריית ניש, שר הדתות, שר הבריאות, שר הפנים וראש ממשלת ממלכת יוגוסלביה תחת הנסיך פאבלה עוצר המלוכה. ב-25 במרץ 1941 חתם בשם ממלכת יוגוסלביה על הצטרפותה להסכם התלת-צדדי עם גרמניה הנאצית, ויומיים לאחר מכן הודח מהשלטון במסגרת הפיכה צבאית בממלכה.

ביוגרפיה

דראגישה צבטקוביץ' נולד בניש למשפחה לאומנית סרבית. אביו יובאן היה קצין צבא בדרגת לוטננט קולונל אשר השתתף במלחמות סרביה החל מהמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ועד מלחמת העולם הראשונה. דראגישה צבטקוביץ' למד רפואה בשווייץ, ורכש תואר במשפטים בסובוטיצה. הוא כיהן 3 פעמים כראש עיריית ניש וביולי 1929 מונה לשר הדתות בממשלתו של אנטון קורושץ. צבטקוביץ' נמנה עם מייסדי מפלגת "האיחוד הרדיקלי היוגוסלבי" אשר התבססה על אידאולוגיה פאשיסטית והפכה לכוח הפוליטי הדומיננטי ביוגוסלבי החל מהמחצית השנייה של שנות ה-30. ב-1935 מונה לשר הבריאות וסגן שר המשפטים בממשלתו של מילאן סטויאדינוביץ'.

בפברואר 1939 מינה הנסיך פאבלה את דראגישה צבטקוביץ' לראש ממשלת הממלכה. צבטקוביץ' ניהל מגעים עם ולאדקו מאצ'ק פוליטיקאי ומנהיג קרואטי על הצטרפותו לממשלה. בעקבות ההסכם שנחתם באוגוסט 1939, הצטרף מאצ'ק לממשלתו של צבטקוביץ', ופחתה המתיחות האתנית והפוליטית בין הסרבים לקרואטים ביוגוסלביה. צבטקוביץ' נחשב לעושה דברו של הנסיך פאבלה ובהתאם להנחיותיו החלה ממשלתו במגעים עם גרמניה הנאצית. ביולי 1939 פרסמה ממשלתו של צבטקוביץ' תקנות לגירוש יהודים שהתגוררו ביוגוסלביה אך לא היו אזרחי המדינה. באוגוסט הוחל ביישום מגבלות כלכליות ומגבלות ברישום יהודים למוסדות חינוך ביוגוסלביה. בראשית ספטמבר נפגש נציג "איגוד הקהילות של יוגוסלביה" עם צבטקוביץ' ולאחר מספר ימים נועדו עימו נכבדי הקהילה היהודית בעירו, ניש, במטרה להבין את צעדי הממשלה. צבטקוביץ' ציין כי התקנות הן זמניות ונועדו לרצות את גרמניה. עם זאת, ב-4 באוקטובר 1940 פורסמו רשמית התקנות שהגבילו את הפעילות הכלכלית של יהודי יוגוסלביה וקבעו נומרוס קלאוזוס במוסדות להשכלה גבוהה. האליטה האינטלקטואלית היוגוסלבית וכן מספר שרים וחברי פרלמנט מתחו ביקורת נוקבת על החלת החוקים. נציגי יהדות יוגוסלביה העבירו מחאה חריפה לראשי הממשל בנושא. בהמשך, הוגבלו גיוסם של יהודים לצבא וקבלתם לקורסי קצינים. הרב הראשי של יהדות יוגוסלביה ד"ר יצחק אלקלעי אולץ להתפטר מתפקידו.[1]

בפברואר 1941 ביקר בגרמניה ונפגש עם אדולף היטלר ועם שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ וניהל משא ומתן על הצטרפות יוגוסלביה להסכם התלת-צדדי. ב-25 במרץ 1941 חתמו צבטקוביץ' וריבנטרופ בווינה על ההסכם התלת-צדדי. ב-27 במרץ פרצה בממלכה הפיכה צבאית בתמיכת מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית. הנסיך פאבלה, מועצת העוצרים וממשלת יוגוסלביה הודחו, ופטר השני הומלך למלך יוגוסלביה. ב-6 באפריל פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה וכבשה אותה תוך ימים אחדים. צבטקוביץ' נעצר ונכלא למשך מספר חודשים במחנה הריכוז באנייצה. בהמשך שוחרר, נמלט מיוגוסלביה לבולגריה, ממנה לטורקיה, ובהמשך הגיע לפריז והשתקע שם. לאחר כינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הוכרז דראגישה צבטקוביץ' כאישיות בלתי רצויה, כ"פושע מלחמה" וכ"אויב האומה היוגוסלבית".

דראגישה צבטקוביץ' הלך לעולמו בפריז ב-1969 והוא בן 76 שנים ובה נקבר.

ב-2007 נקרא רחוב בניש על שמו. ב-2009 טיהר בית המשפט המחוזי בניש את שמו של דראגישה צבטקוביץ' מסיבות טכניות וקבע שלא נמצאים מסמכים המעידים על כך שצבטקוביץ' נשפט והורשע.[2] איוויצה דאצ'יץ', אשר כיהן באותה העת כיושב ראש המפלגה הסוציאליסטית הסרבית ובהמשך כראש ממשלת סרביה, מתח ביקורת נוקבת על החלטה זו וציין שזו שגיאה היסטורית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דראגישה צבטקוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגרד 1521 - 1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, באתר דעת, אוחזר ב-30 במרץ 2014.
  2. ^ בית המשפט המחוזי בניש טיהר את שמו של דראגישה צבטקוביץ', באתר rts.rs (בסרבית).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0