דרך המלך הפרסית
דרך המלך הפרסית היא דרך עתיקה שנסללה בתקופתו של דריווש מלך האימפריה הפרסית במאה החמישית לפנה"ס. דריווש הורה לסלול את הדרך על מנת לאפשר תקשורת מהירה בין קצות האימפריה הגדולה שלו משושן לסרדיס. הודות לדרך יכלו שליחי המלך לעבור את המרחק בן ה-2,700 הקילומטרים בשבעה ימים. ההיסטוריון היווני הרודוטוס כתב כי: "אין דבר בעולם הנוסע מהר יותר מהשליחים הפרסיים". השבחים שהעניק הרודוטוס לשליחים אלה: "לא שלג, אף לא גשם או חום, גם לא חשכת הלילה תימנע מהם להשלים את המשימה שהופקדה בידיהם במהירות הגבוהה ביותר" מהווים השראה למוטו הבלתי־רשמי של שליחי הדואר.
נתיבה של דרך המלך הפרסית
הנתיב בו עברה דרך המלך הפרסית שוחזר מתוך כתביו של הרודוטוס, מחקר ארכאולוגי ורישומים היסטוריים נוספים. הדרך החלה מערבית לסרדיס (כ-100 קילומטרים מזרחית לאיזמיר בטורקיה של ימינו), המשיכה מזרחה באזור שכיום הוא מרכז החלק הצפוני של טורקיה אל בירת אשור - נינווה (בקרבת מוסול בעיראק כיום), ואז פנתה דרומה לבבל (בקרבת בגדד). סמוך לבבל התפצלה הדרך לשתיים, האחת שכיוונה צפון מערב ואז מערב דרך אקבאטאנה (כיום חמדן באיראן) ובהמשך לאורך דרך המשי, והשנייה המשיכה מזרחה דרך בירת האימפריה הפרסית לעתיד שושן (באיראן של ימינו) ואז בכיוון דרום מזרח אל פרספוליס.
היסטוריה של דרך המלך הפרסית
מכיוון שמסלול הדרך לא היה הנתיב הקל או הקצר ביותר בין הערים החשובות של האימפריה הפרסית, מאמינים הארכאולוגים שהחלקים המערביים של הדרך נסללו כנראה במקור בהוראת מלכי אשור, כיוון שהדרך עוברת בלב האימפריה האשורית. הקטעים המזרחיים של הדרך (בצפון איראן של ימינו) מקבילים לדרך המסחר הראשית הידועה כדרך המשי.
עם זאת, דריווש הוא שאחראי לדרך המלך כפי שהיא ידועה כיום, באמצעות שיפור תשתית הדרך וחיבור כל החלקים השונים לכדי מארג שלם, בעיקר לשם דרך תקשורת מהירה תוך שימוש בשליחים של הממלכה - ה"פירדאזי".
איכות הדרך כפי שנסללה בימיו של דריווש הייתה כזו שהשימוש בה נמשך עד לתקופת האימפריה הרומית. מתקופה זו של השימוש בדרך נותר עומד על תלו גשר בדיארבקיר שבטורקיה.
התייחסות לדרך המלך בתרבות
על אוקלידס נאמר כי ענה לתלמי מלך מצרים לאחר שהלה בקש ממנו לדעת מהי הדרך הקלה ביותר ללימוד מתמטיקה כי "אין דרך מלך לגאומטריה".
קישורים חיצוניים
| דרכי מסחר עתיקות |
|---|
