דרן בראון
 | |
| בראון ב-2009 | |
| לידה | 27 בפברואר 1971 (גיל: 53) |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1992 |
| מקצוע | מנטליסט, קוסם, מהפנט, סופר וספקן |
| האתר הרשמי | |
דרן בראון (באנגלית Derren Victor Brown) (נולד ב-27 בפברואר 1971)[1] הוא קוסם וצייר בריטי. כמנטליסט הוא מתמחה בקסמי אשליה, קריאת מחשבות והיפנוזה. בראון מיישם טכניקות אלה כמנחה טלוויזיה וכותב ספרי-הדרכה החושפים חלק מסודות המנטליזם. מאז שנת 2000 הוא זוכה למודעות גוברת בזכות מופע השליטה במחשבות שלו. עבודות הקריקטורה שלו מוצגות בקביעות וקובצו אף הן לספר.[2]
אף על פי שבהופעות המנטליזם בראון נראה כמחזיק בכוחות על-טבעיים, הוא עצמו אינו מתיימר אליהם ולעיתים קרובות מגנה קוסמים המתיימרים. בראון מציין בכול מופע ופתיח של תוכנית שהוא משיג תוצאות בזכות שילוב של "קסם, סוגסטיה, פסיכולוגיה, הטעייה ושיתוף פעולה" מצד הקהל. בהופעותיו הוא נראה כמסוגל לחזות התנהגות אנושית באמצעים רגישים של סוגסטיה, לתמרן את הליך קבלת החלטות של הסובייקט ולקרוא את הסימנים הפסיכולוגיים העדינים ביותר בשפת הגוף על מנת לקבוע מה הסובייקט חושב.
טלוויזיה
ראשית דרכו
בראון למד משפטים בבריסטול, אנגליה כשהוא הוזמן לראות מופע היפנוזה. מופע זה הצית בו את הרצון ללמוד את מקצוע קוסמות האשליה כקריירה. בתחילה הוא הופיע כלהטוטן ומהתל במסעדות, בתי קפה ובאוניברסיטת בריסטול, שם למד. בשנת 1999 הוא קיבל הצעה מערוץ 4 הבריטי ליצור תוכנית קבועה בת שעה לקריאת מחשבות. בראון איגד את החומרים הטובים ביותר שלו לתוכנית שנקראה Mind control, היא שודרה במשך שלוש שנים והיא שהביאה לפרסומו של בראון.
הצלחה טלוויזיונית
אחרי "מיינד קונטרול" בראון החל לייצר חומרים חדשים, שבהם ניסה להוכיח ששום דבר אינו אקראי ובני האדם נוחים מאוד להשפעה. בפרק בתוכניתו (Trick of the mind (04-06 הוא טען ליצור משחק מחשב מבוסס יריות בגוף ראשון, שמכניס כשליש מהאנשים שמשחקים בו לשינוי קטטוני במצב התודעה. המשחק הוצב בפאב וכאשר הסובייקט הפך מותנה למשחק, בראון מגיע ומרדים אותו, מעיר אותו במצב הדומה למצב של הדמות הראשית במשחק, בידו רובה כדורי צבע ומסביבו פעלולנים המחופשים לזומבים עם חגורת נפץ מחוברת למותניהם.[3]
במקביל ל"תעלול או ממתק" (Trick or treat 07-08) בה קיבלו משתתפים אפשרות לחוות חוויה טובה או רעה, החלה ערוץ המדע הבדיוני האמריקאי Syfy לשדר תוכנית בת שישה פרקים של שעה ששמה Mind Control with Derren Brown. התוכנית הייתה שילוב של חומרים ישנים מהסדרות הקודמות עם חומרים חדשים שצולמו בארצות הברית.
בתוכניתו הבאה, (The events 2009), בראון עורר תשומת לב תקשורתית כשהצליח לחזות את מספרי הלוטו וטען כי עשה זאת מראש. בפרק אחר ניסה בראון לשדר לצופים בבית מסרים תת-הכרתיים ולהביא אותם להידבק לספה.
בתוכנית Investigations 2010 בראון ניסה להפריך את הימצאות העל טבעי, ועשה זאת על ידי שיחה עם שלושה אנשים שונים הטוענים ליכולות על טבעיות.
The Experiments 2011
את התוכנית The Experiments 2011 בראון הגדיר כ"תוכנית ניסויים חברתיים שאפתנית, בה הסובייקט הוא אדם אחד, קהל רחב או אפילו עיירה שלמה".
בתוכנית הראשונה, "המתנקש", בראון לכאורה שכנע אדם נורמטיבי להתנקש בחייו של דמות מפורסמת. התוכנית נעשתה בהשוואה לרצח רוברט קנדי על ידי סירחאן סירחאן שטוען שאינו זוכר את האירוע.
בתוכנית השנייה, "שעשועון", בראון ביקש מקהל במסיכה לקבוע את עתידו של סובייקט, על ידי לחיצה על כפתור "חיובי" ו"שלילי". הסובייקט היה למעשה הקהל, שהוכיח לטענת בראון את כוחה של הדה-אינדיבידואציה.
בתוכנית השלישית, "טיול האשמה", ניסה בראון לשכנע סובייקט דרך אסוציאציה להודות בפשע אותו לא ביצע. הסובייקט הותנה להרגיש אשמה בעת צלצול הפעמון, הובל לפקפק בזיכרון שלו על ידי צוות שחקנים.
בתוכנית הרביעית, "סוד המזל", בראון הפיץ שמועה בעיירה על פסל מסתורי שמעניק מזל לכול מי שנוגע בו, ותיעד את ההשלכות.
במאי 2012, התוכנית זכתה בפרס באפט"א (המקבילה הבריטית לפרס אוסקר) עבור תוכנית הבידור הטובה ביותר לשנת 2012.
תוכניות טלוויזיה מיוחדות
רולטה רוסית בשידור חי 2003 Derren Brown Plays Russian Roulette Live
בראון ביצע תרגיל ברולטה רוסית בשידור חי לעיני 3.5 מיליון צופים. תוכנית זו צולמה בארצות הברית, שכן החוק בבריטניה אסר על התוכנית להתרחש. כמחצית מהתוכנית עסקה בהליך בחירת המתנדב שיעזור לבראון לטעון את האקדח, שככל הנראה מתכוון ללחוץ על ההדק בעודו מכוון לראשו שלו. שנים עשר אלף אנשים נבחנו לתפקיד זה, ולבסוף נבחר ג'יימס להיות האדם היחיד בחדר כשבראון מבצע את התרגיל. הוא אז טען את האקדח בקליע אחד, בגומחה מספר אחת. בראון החל לירות, וברגע האחרון שינה את דעתו בנוגע לאחד החורים וירה את הכדור החי לתוך שק חול.
המשטרה הבריטית גינתה את השידור, וגם במשטרת ניו ג'רזי טענו כי בשום אופן אף אדם לא עמד בסכנת מוות. לגבי השאלה האם זה היה אמיתי השיב בראון כי בכל הקשור לקסם, עצם השאלה מציב את המבצע במצב לא נוח, אך שגם אם הוא השתמש בכדורי סרק עדיין ירייה של אחד כזה ישר לרקה עדיין עלולה להרוג.[4]
סיאנס 2004 Séance
לביצוע סיאנס בשידור חי, לקח בראון תלמידים מאוניברסיטת רויהאמפטון בטענה שלמקום יש נוכחות על טבעית מאז ששנים עשר אנשים התאבדו בו בהסכם התאבדות. חלק נרחב בתוכנית גם עסק בהם, שכן התלמידים ביקשו לזהות אותם על פי תמונות אקראיות "על פי חיבור טבעי" ולבסוף תומרנו לבחור בתמונתה של ג'יין, אחת המתאבדות לכאורה. אחר כך שמה של ג'יין גם הופיע בטקס הלוח אויג'ה בו רוח מנחה לכאורה את המשתתפים לאיית שם או תאריך בעזרת לוח עץ וכוס זכוכית. גם בסיאנס עצמו ג'יין עלתה כרוח, ואחת התלמידות הופנטה לחשוב שהיא עצמה ג'יין ודיברה בשמה, נותנת פרטים מדויקים על חייה.
בראון הסביר לאחר מכן באילו תמרונים השתמש, החל במיקום התמונות בבחירת התמונות האקראית והשימוש באפקט האידיאומוטורי כפתרון להזזת הכוס על לוח האויג'ה. המשתתפים אז הוכנסו בסוד שברית ההתאבדות כלל לא התרחשה וג'יין עצמה הוצגה בריאה ושלמה.
הערוץ בו בוצע התרגיל קיבל מספר חריג של תלונות, כשבע מאות אנשים, עוד לפני השידור. רובם דיווחו על "אירוע בלתי רגיל" שדחף אותם לצלצל למערכת. אנשי הערוץ הדגישו שהתוכנית תוכננה בקפידה ושבשום שלב לא התערבו כוחות על טבעיים.[דרוש מקור]
משיח 2005
בראון טס לארצות הברית בניסיון לשכנע חמש דמויות מובילות שיש לו כוחות בתחומי התמחותם: אוונגליזם, חטיפת חוצנים, כוחות מדיום, תקשור והעידן החדש. משתמש בשמות בדויים, הוא הצליח לשכנע את כול החמישה שהוא מחזיק בכוחות בתחום האמור, וארבעה מהם אף בירכו אותו כמתרגל קבוע. המומחה האוונגליסטי התרשם מהופעתו של בראון אך ביקש לראותו פעם נוספת לפני קבלת ברכה.
התוכנית עסקה למעשה בחולשות פסיכולוגיות בכול הנוגע לאמונות והיעדר היכולת לפקפק בהם. בראון הבהיר שאם אחד המומחים יחשוד בו ברמיה הוא מיד יתוודה לפניו על הכול. דבר זה לא קרה, ודחף את בראון להסיק שאנשים נוטים להקשיב רק לדברים שתומכים בתאוריה הראשונית שלהם, ולחסום ראיות סותרות. בפסיכולוגיה תופעה זו נקראת הטיית אישור.
בחלק שעסק באמונה בדת, בראון נראה ממיר אנשים לכיוון הנצרות באמצעות מגע, ואז מבצע את ההפך. בראון הבהיר כי אין לו התנגדות להחזקה באמונה דתית ושהוא מכבד את אמונותיו של כל אחד, וכי הוא בעצמו היה בעברו חבר בכנסייה הנוצרית.
האספה 2005 The Gathering
בראון הביא קהל של אנשים למקום סודי בלונדון, הופיע לפניהם וגרם לחלקם לשכוח את כול מה שהתרחש. לאחר מכן בראון הצליח להביא נהג מונית לדמיין באופן אקראי נסיעה, וניחש מראש כמה היא תעלה. הנהג נסע מארמון בקינגהאם למיקום של המופע, והדבר הושתל בראשו תוך כדי המופע.
המרדף 2006 The Heist
תחת מסווה של סמינר להעלאת הביטחון העצמי (בו ילמדו המשתתפים שיטות מנטליזם), בראון כינס אנשים על מנת להביא את חלקם לנסות ולשדוד בנק במודע ומרצונם החופשי, לאור היום. המרדף תואר על ידי בראון כאחד הפעלולים שהוא הכי גאה בהם.
כדי לנפות את המשתתפים ולמצוא מי מביניהם מפנים סוגסטיות, בראון החדיר מסרים לכול אורך הסמינר. המסרים כללו קלות ראש, חופש, ילדותיות, ניצול הזדמנות ורומנטיקה ובהדרגה הפכו לתמיכה במעשי פשיעה. כדי לבדוק מי מבין המשתתפים יהיה מוכן לגנבה על מנת לחוות את תחושת האופוריה המתלווה לה, בראון ראשית העמיד את המשתתפים במבחן כיוס-חנויות פשוט. לאחר מכן כדי למצוא מי מבין המשתתפים מציית לסמכות שחזר בראון, את הניסוי של מיליגרם, שהוא ניסוי מפורסם המתייחס לציות לדמות סמכותית.
השיטה 2008 The system
התוכנית בחנה האם תיתכן שיטה בה ניתן לבחור איזה סוס ינצח במרוץ סוסים. כדי להדגים שאכן תיתכן שיטה שכזו, בראון מטיל עשר פעמים מטבע שתוצאתו עץ. לאחר מכן הוא משכנע משתתפת, לאחר חמש צפיות נכונות, לשים 25,000 שח (4 ליש"ט) על סוס מסוים. רק לאחר מכן הסביר ששיטה לצפיית הסוס המנצח אינה קיימת. גם בשביל עשר הטלות העץ הרצופות בראון נאלץ לצלם כעשר שעות צילום. בראון הסביר שלעמדתו העיקרון שמאחורי "השיטה" (בעיקר הטיית האישור והטיית הישרדות) הם שעומדים גם מאחורי האמונה בספיריטואליזם, הומאופאתיה ורפואה משלימה.
גיבור ב-30,000 רגל 2010 Hero at 30,000 feet
הפעלול הבא של בראון עסק במידה רבה בהעצמה אישית. בראון לקח אדם שנמצא תקוע בחייו ודרך סדרה של אירועים אימן אותו לקחת שליטה ולהגשים את שאיפותיו. התוכנית חולקה לפרקים שכול אחד מהם מציג שלב אחר של שינוי בחייו של האדם (בשיתוף פעולה עם רבים מבני משפחתו וחבריו) שרובם צולמו ללא ידיעתו. הסובייקט היה נתון לסדרה של אתגרים: קורבן לשוד מזוין, לגעת בתנין, כניסה בניגוד לחוק לביתו של שוטר ולבסוף - כשהסובייקט כבר מודע למעורבותו של בראון - שכיבה על פסי רכבת בכתונות משוגעים בזמן כניסת הרכבת. אתגרים אלו הכינו את הסובייקט ללא ידיעתו לטיסה בה יאלץ להחליף את הטייס אחרי עשר שנים בהן לא טס במטוס כלל.
נס למכירה 2011 Miracles for Sale
בדוקומנטרי קצר זה, בראון נכנס לעולם הריפוי האמוני ומנסה להפוך אזרח בריטי מן השורה ל"מרפא באמון" בזמן קצר. בכך בראון ביקש להראות כמה קל לייצר מראית עין של כוחות על טבעיים, ולהערים בכך על אנשים תמימים, ובמיוחד כאלה הזקוקים נואשות לריפוי.
אפוקליפסה 2012 Apocalypse
אפוקליפסה היא תוכנית בת שני חלקים שבדומה ל"גיבור ב-30,000 רגל", ניסה לגרום לאדם להפיק לקחים משמעותיים על חייו. בשביל תוכנית זו נבחר אדם שבני משפחתו תיארוהו כעצלן ותינוקי, והעמידה אותו בעולם שעבר אפוקליפסה. בפרק הראשון בראון מראה את ההליך דרכו ניסה לשכנע את הסובייקט באפשרות של סוף העולם. לצורך כך גויסו יותר מ-200 שחקנים, כולל האקר מחשבים שיפרוץ לו למחשב ולמכשיר הסלולרי ושיתוף פעולה עם שדרני רדיו ידועים. תוך כדי כך בראון התנה את המשתתף ליפול להיפנוזה למשמע קולו. כשהסובייקט החל להאמין שאמנם מטאור עלול לפגוע בלונדון, בראון הרדים אותו, מעיר אותו בתוך חדר ש"אחרי הפגיעה". בחלק השני של התוכנית שחקנים מעבירים את הסובייקט בתוך מבנה עלילה מדוד, גורמים לו להעריך את משפחתו ואת יכולותיו שלו.
לכול אורך התוכנית בראון טען כי בשביל לשמור על שפיותו של הסובייקט במהלך התוכנית ולאחריה (למנוע בוודאות הפרעת דחק פוסט-טראומטית) הושתל במוחו רמז קל שישמור עליו מפני פחד קיומי, וכמו כן כל משך ההליך היה תחת פיקוח פסיכולוגי ורפואי.
פחד ואמונה 2012 Fear and Faith
בתוכנית השנייה ברציפות (אחרי אפוקליפסה 2012) המשודרת במיוחד בשני חלקים, התמקד בראון באפקט הפלצבו.
בחלק הראשון של התוכנית בראון מקים חברת תרופות פיקטיבית בשם "קיקרו פתרונות פרמאקולוגיים" שטוענת שפיתחה תרופה המדירה פחד. בפועל התרופה עצמה הכילה רק סוכר, אך אפקט הפלצבו בשילוב חברת התרופות הפיקטיבית גרם לרוב הסובייקטים להתגבר על פחדיהם. בראון חזר על הניסוי עם קבוצות שונות, כאשר בכול פעם לתרופה הומצאה סגולה אחרת. הקלה לאלרגיות וגמילה מעישון הולידו תוצאות חיוביות.
בחלק השני בראון מדגים איך אפשר לייצר "חוויה דתית" אצל אלו הטוענים להיות אתאיסטים. הוא משחזר כמה ניסויים פסיכולוגיים ידועים, המראים כיצד גם "קטני אמונה" מותנים לסוגסטיות בכול הנוגע נוכחות הדתית או העל טבעית.
Pushed to the Edge - 2016
בעברית נקראה "הדחיפה". תוכנית ששודרה בערוץ צ'נל 4 הבריטי, ובה גורמים לאדם, באמצעות סדרה של מניפולציות ותרגולות ביצוע הוראות, לדחוף אדם מהגג כדי להביא למותו. השחקן היה קשור ברתמת סנפלינג, ולא אירע לו דבר. שלושה מתוך ארבעת הנסיינים, דחפו את האדם מהגג. התוכנית עוררה סערה ודיונים על הגבולות של תוכניות הריאליטי. והוזכרה בהקשר של ניסוי הכלא של סטנפורד שלאחריו נאסר על אוניברסיטאות לארגן ניסויים כאלה.[5]
2018 - "דרן בראון: קורבן" (Derren Brown: Sacrifice)
בראון עורך ניסוי במסגרתו הוא מפעיל אמצעים פסיכולוגיים כדי לשכנע אדם מן השורה להקריב את חייו למען זר מוחלט. נטפליקס.
הופעות נוספות בטלוויזיה
בשנת 2009 בראון התארח בסדרה דוקומנטרית בהפקתו של ריצ'רד דוקינס ודיבר על שיטות בהן משתמשים מדיומים כדי להתל בקהלם. בשנת 2011 ערוץ 4 הפיק סרט דוקומנטרי על בראון, שמו Behind The Mischief (מבעד לתעלול) והוא מהווה הפעם הראשונה בה בראון ניגש לדבר על עצמו בטלוויזיה.
מופעי במה
אחת לשנתיים בראון וחבריו מפיקים מופע במה מקורי. הליך יצירת המופע כולל מבט מעמיק בשיטות הקוסמות החל מהתקופה הוויקטוריאנית, ושם דגש על הצגת הפעלולים לצורך יצירת מקוריות. הופעות הבמה, כפי שבראון מציין, תלויות לגמרי בשיתוף הפעולה של הקהל, ועל כן קשות לתרגול מוקדם. בראון מוסיף שהוא עולה להופיע בידיעה שחלק מהתוכניות שלו יכשלו.[6]
הופעתו הראשונה "דרן בראון חי" נועדה ל-2003 ולבסוף הוארכה בשנה. מאז, כאמור, בראון יצא במופע בכול שנתיים. הופעתו הבאה, משהו מוטרף לכאן מגיע something wicked this way comes 05-06, הוארכה אף היא בשנה, ולבסוף הוחלט אף להקליט את אחת ההופעות האחרונות, ועריכה של תשעים דקות ממנה שודרה בין 2006 ל-2012 שבע פעמים. עריכה ארוכה יותר אף יצאה ב-DVD. המופע זכה בפרס לורנס אוליביה בעבור מופע הבידור המוצלח ביותר ל-2006. הסדרה נכתבה בשיתוף עם אנדי נימן, ששיתף פעולה עם בראון פעמים רבות. שם המופע לקוח מספרו של ריי ברדבורי שהוא בעצמו ציטוט ממקבת'.
לאחריה כול הופעותיו של בראון הוקלטו ונערכו לשידור טלוויזיוני, ובהן בראון קיטרג על מונח האקראיות וטען כי אין כזה דבר, ומכיוון שכך הוא יכול לתמרן את הקהל לעשות ככל העולה על רוחו. בסוף הופעתו השלישית "קורא מחשבות - ערב של פלא 07–08 Mind Reader – An Evening of Wonders", הוציא בראון גליל נייר ארוך עליו רשם דברים מבעוד מועד, לכאורה באקראי ובאופן אסוציאטיבי, אך להפתעת הקהל כולם הופיעו במהלך המופע, ולמעשה היוו כמעט את כול תוכן המופע.
בהופעתו הרביעית, "חידה 2009–2010 Enigma" בבימויו של אנדי נימן, בראון ניסה להפנט קהל שלם של כמה אלפי אנשים במקביל. הופעה זו הייתה מועמדת לפרס לורנס אוליביה והיוותה מועמדות שנייה אחרי הופעתו של בראון מ-2006. אחרי "חידה" הוציא בראון מהדורת DVD הכוללת את שלושת הופעתיו האחרונות.
הופעתו החמישית של בראון, "סוונגאלי 2011–2012 Svengali, הייתה הראשונה שלא בשיתוף עם שותפו מכבר אנדי נימן, והיוותה מופע מחווה לאמן החושים הקדום בן אותו השם. גם הופעה זו זכתה בפרס לורנס אוליביה למופע הבידור הטוב ביותר.
ב-2013 בראון יצא במופע שישי. שנקרא "ידוע לשמצה Infamous" ולראשונה לא יהיה מופע לכל המשפחה אלא מגיל 12 ומעלה.
ספרים והוצאות נוספות
בראון כתב 4 ספרים העוסקים בקסם. השניים הראשונים (Absolute Magic, Pure Effect) מיועדים לקוסמים ומנטליסטים מתחילים, ואילו Tricks of the Mind, Confessions of a Conjuror יועדו לציבור הרחב. בראון אף הקליט חלק מספרו השלישי.
The Devil's Picturebook הוא DVD באורך שלוש שעות, שחציו הראשון עוסק בפעלולי קלפים וחציו השני במנטליזם.
International Magic Presents: The Derren Brown Lecture הוא DVD בעורך 80 דקות בו בראון מעמיק בשיחה על מנטליזם ועוקב אחר היבטים שונים בהופעתו.
בנוסף בראון שיחק כאורח במספר תוכניות, ציוריו הופיעו בקובץ קריקטורות הנקרא Portraits וכמעט כל הופעות הבמה של בראון יצאו בגרסת DVD.
ביקורת
במאמר שפורסם ב-Telegraph ב-2003, העביר כותב המדע סיימון סינג ביקורת על הופעותיו המוקדמות של בראון, בטענה שבראון הציג תרגילי קוסמות רגילים כמניפולציה פסיכולוגית. בנוגע להופעות החיות, בהן מציג בראון לעיתים את תהליך יצירת הקסם בשימוש היפנוזה, סוגסטיה וקריאת שפת הגוף, סינג טוען כי הצגה זו אינה כנה. בעקבות ביקורת זו של סינג תוכניותיו של בראון הועברו מקטגורית המדע לקטגורית הבידור.
בראיון מ-2010 בראון קיבל את הביקורת של סינג, והסביר כי בתחילת דרכו ראה צורך להגזים את היכולות שלו ואת השפעת הקסמים, מתוך מחשבה כי ממילא תהיה לו רק תוכנית אחת ולכן עליו "ללכת על זה". בספרו השלישי, Tricks of the Mind, בראון אינו מסתיר שהוא לרוב אינו כנה בשיטות העבודה, אבל שהוא תמיד כנה בנוגע לחוסר כנותו. עוד בראון טוען שמעולם לא השתמש ב"שתול" בקהל או בשחקן מסווה, וששימוש שכזה לא רק מעורר סלידה אלא פשוט לא נחוץ.
שיטות
בראון משתמש בשיטות מרובות על מנת להשלים את פעלוליו. השיטות כוללות תעתועי קוסמות וזיכרון, היפנוזה, קריאת שפת גוף, פסיכולוגיה קוגניטיבית, קריאה קרה וסוגסטיות פסיכולוגית, תת-הכרתיות ואידאומוטוריות.
אשליה פסיכולוגית
בריאיון לNew scientist בראון אומר שהוא פיתח משיטות "האשליה הפסיכולוגית" בזמן הכשרתו בהיפנוטרפיה, עוד לפני שעסק במיקרוקסם. בראון טען כי יש ביכולתו לקרוא שפת גוף עד לתנועות שריר עדינות במיוחד, ומתוך כך לדעת כאשר מידע מוסתר או עומד גלוי לפניו. כמו כן בראון חשף שמשתתפי התוכניות שלו נבחרים בקפידה על פי מידת ההתניה שלהם ויכולת התגובה. הוא מאמין כי נוכחות מצלמה אף היא תורמת לתגובה חיובית אצל המשתתפים.[7]
ניתוב לשוני פיזיולוגי
מספר טענות הועלו כי בראון משתמש בטכניקה של ניתוב לשוני פיזיולוגי. בראון עצמו לא הודה מפורשות בשימוש בטכניקה, אך כן שיתף כי חקר אותה מחוץ להופעותיו וכי הוא רואה בה הרחבה של היפנוזה וסוגסטיה. בספרו Tricks of the mind הוא מספר כי הוא אמנם לומד את הטכניקה, אך גם מבקר אותה כ"לא אמינה כפי שהמשתמשים בה טוענים שהיא"
חיים פרטיים
- בראון נולד כנוצרי אוונגליסטי, אך בשנות העשרים לחייו הפך לאתאיסט.
- הלונדון טיימס ציין כי על בראון נאסר להיכנס לבתי קזינו באנגליה. מקורות אחרים מציינים ההפך, כי בתי קזינו נהנים מנוכחתו.
- לדבריו, בראון הוא חובב חיות, אך ביתו מעוטר בעשרות חיות מפוחלצות. משנת 2004 הוא פטרון "קרן הנאמנות לתוכים".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 10 things you need to know about the magician Daily Mirror. Retrieved 25 March 2012
- ^ "Art by Derren Brown". אורכב מ-המקור ב-2017-05-26. נבדק ב-10 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Flett, Kathryn (8 במאי 2005). "Be afraid". The Guardian. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Magician defends gun stunt fake". CNN. 8 באוקטובר 2003. נבדק ב-3 בדצמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ עודד כרמלי, המדריך לרוצח, באתר מאקו, 21 בינואר 2016
- ^ Brown, Iain, Stephen, Brown, Sharkey, Long (2011). DERREN BROWN: Svengali, A New Tour 2011/12. Pow Digital. p. 1.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Clare Wilson. "The great pretender." New Scientist. London: 30 July – 5 August 2005. Vol. 187, Iss. 2510; p. 36, 2 pages
