האגואיסט (כתב עת)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער כתב העת

האגואיסטאנגלית: The Egoist) היה כתב עת ספרותי שיצא לאור בלונדון בין השנים 1914 ו-1919. בכתב העת פורסמו לראשונה חלק מיצירותיהם של יוצרים חשובים ובהם ג'יימס ג'ויס וטי אס אליוט, וכן מאמרים ספרותיים פרי עטו של עזרא פאונד. כתב העת הוגדר כ"כתב העת החשוב ביותר לספרות אנגלית מודרנית."[1]

האגואיסט נוסד על ידי דורה מרסדן והארייט שו וויבר ב-1914 כגלגול של כתב עת קודם בשם "האישה החופשית" (The Freewoman), כתב עת פמיניסטי שהקימה מרסדן ב-1911.

בשל תפוצתו הזעומה נסגר "האישה החופשית" ב-1912, וב-1913 חברה מרסדן לוויבר, אישה בעלת אמצעים, והשתיים הקימו את "האישה החופשית החדשה", ירחון שלמרות שמו התמקד יותר בספרות מודרנית. העורכת הספרותית של כתב העת החדש הייתה רבקה וסט, והיא הציעה לעזרא פאונד לכתוב מדור ספרותי בן עמוד אחד. בהדרגה השתלט פאונד על העיתון[2], עד שחלקו בו הגיע לחמישה עמודים. וסט עזבה, וריצ'רד אלדינגטון מונה לעורך הספרותי.

ב-1914 שינה כתב העת את שמו ל"האגואיסט". מרסדן ערכה אותו עד אמצע 1914, לא לפני שחיוותה דעה חיובית על ספרו של ג'ויס, "דיוקן האמן כאיש צעיר", שפורסם בכתב העת בהמשכים בשנים 1914-1915. וויבר, שהחליפה אותה בתפקיד העורכת, הפכה בהדרגה לפטרוניתו של ג'ויס, וחייבה אותו לעמוד בלוח הזמנים לפרסום הספר. על הפרסום הקשו מגוריו של ג'ויס באותה עת בטריאסטה, שהייתה באותה עת חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, ובפרט לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914.

ספר אחר של ג'ויס, "דבלינאים", שיצא לאור ביוני 1914, זכה לביקורת נלהבת שכתב פאונד בכתב העת.

ב-1915 הציעה וויבר לג'ויס להוציא לאור את "דיוקן האמן" בעצמה, לאחר שהוא נתקל בקשיים בהוצאתו לאור. הספר יצא לבסוף ב-1916 בארצות הברית, וויבר הוציאה מהדורה מצומצמת בבריטניה.

ב-1919 הופיעו בעיתון מספר פרקים מ"יוליסס", שוויבר מצאה לנכון לפרסמם. בדצמבר 1919, לאחר שחלק מפרקי "יוליסס" לא נמצאו ראויים להדפסה על ידי בתי הדפוס[3], החליטה וויבר לסגור את האגואיסט, שלמרות חשיבותו הספרותית, מעולם לא עלה קהל קוראיו הקבועים על 200 איש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Laura Marcus,Peter Nicholls‏, The Cambridge history of twentieth-century English literature
  2. ^ סטן גבלר דייוויס, ג'יימס ג'ויס, דיוקן האמן, הוצאת דביר, 1990
  3. ^ בבריטניה של אותם ימים נהגו בתי הדפוס להחיל על עצמם צנזורה עצמית.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0