האדי עמר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדי עמר

האדי עמראנגלית: Hady Amr) הוא פקיד בממשל האמריקני המשמש כסגן עוזר שר החוץ האמריקני לענייני ישראל-הרשות הפלסטינית, זאת בלשכה לענייני המזרח הקרוב במחלקת המדינה של ארצות הברית.[1] הוא מונה לתפקידו בתקופת הנשיא ג'ו ביידן, ב־20 בינואר 2021. עמר נולד בלבנון, ולו קשרים הדוקים עם ההנהגה הפלסטינית.[2] הוא עבר כמנתח מדיניות ופרסם מחקרים על יחסי ארצות הברית עם העולם המוסלמי ועל הסכסוך הישראלי-ערבי, לבנון, ירדן, וההתפתחות החברתית והכלכלית של העולם הערבי. הוא שימש כיועץ בכיר למדיניות במחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית, כסגן עוזר מנהל הסוכנות לפיתוח בינלאומי של ארצות הברית (USAID) למזרח התיכון, וכסגן שליח מיוחד של ארצות הברית למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בין השנים 2014–2017.

קורות חייו

עמר נולד בביירות, לבנון בשנת 1967, אך גדל בעיקר בניו ג'רזי ובווירג'יניה.[3] הוא קיבל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת טאפטס, ותואר שני ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטת פרינסטון. הוא עבד במחלקת ההגנה של ארצות הברית בתקופת ממשלו של ביל קלינטון.[4] אותה עת הוא עבד זמן קצר במרכז ללימודים אסטרטגיים של המזרח הקרוב ודרום אסיה באוניברסיטה לביטחון לאומי. בין השנים 2001–2006 הוא עבד כיועץ עצמאי. הוא אף עבד וייעץ לבנק העולמי, לפורום הכלכלי העולמי ולמוסדות בינלאומיים אחרים.

הוא חבר במועצה ליחסי חוץ, שהיא קבוצת חשיבה בניו יורק וכיהן בעבר בוועדה המייעצת של בית הספר על שם וודרו וילסון למדיניות ציבורית ומדיניות חוץ באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 2002 מינה אותו מושל וירג'יניה, מארק וורנר, לכהן ברשות בתי הספר הציבוריים בווירג'יניה, תפקיד אליו מונה מחדש על ידי המושל טים קיין, הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 2010.[5]

בין השנים 2006–2010 הוא שימש כעמית במכון ברוקינגס ומנהל המייסד של מרכז ברוקינגס בקטר.

בנובמבר 2020 נבחר עמר כחבר מתנדב בצוות העברת השלטון הנשיאותי של הנשיא ג'ו ביידן, בנושאים הקשורים למחלקת המדינה של ארצות הברית.

עמר הוא מחבר מאמרים שונים בנושאי מדיניות החוץ של ארצות הברית ביחס לעולם המוסלמי. בין היתר פרסם מאמרים בעיתונים "ניוזוויק", ה"וושינגטון פוסט", והרולד טריביון. הוא חיבר מספר דו"חות עבור האו"ם, בהם דו"ח שנערך לארגון UNICEF "מצבו של הילד הערבי".[6] בשנת 2002 פרסם מאמר שכותרתו "אבנים, טנקים ופרס נובל לשלום" ובו כתב: "...בדצמבר 1987, שאבתי השראה מן האינתיפדה הפלסטינית..."[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0