האוניברסיטה האיראנית למדע וטכנולוגיה
 | |
| שער הכניסה לקמפוס הראשי | |
| בעלי תפקידים | |
|---|---|
| נשיא | דאווד יונסיאן (Davood Younesian) |
| מיקום | |
| מיקום | טהראן |
| מדינה |
 [[איראן|איראן]] |
|
(למפת טהראן רגילה)   האוניברסיטה האיראנית למדע וטכנולוגיה | |
האוניברסיטה האיראנית למדע וטכנולוגיה (בפרסית: دانشگاه علم و صنعت ایران (תעתיק עברי: דנשגה-א'לם וסנאט-א' איראן; באנגלית: Iran University of Science and Technology - IUST) היא אוניברסיטת מחקר להנדסה ומדעים באיראן. האוניברסיטה שוכנת בשכונת נרמק (نارمک) בצפון-מזרח טהרן.
היסטוריה
אוניברסיטת איראן למדע וטכנולוגיה נוסדה בשנת 1929 כ"מכון הטכני הממשלתי" (Governmental Technical Institute), המוסד האיראני הראשון להכשרת מהנדסים. בהמשך שונה שמו ל המכון מקצועי מתקדם (هنرسرای عالی. הונרסארא-יה אלי). המוסד הכשיר את בוגריו הראשונים בהנדסת מכונות (1932) ובהנדסה כימית (1935).
בשנת 1958 החל המכון לרשום סטודנטים לתואר שני תחת השם "המכון לטכנולוגיה של טהראן" (Tehran Institute of Technology - TIT). בשנת 1963 הוא עבר למיקומו הנוכחי בשכונת נרמק בצפון-מזרח טהראן. ב-1972 שודרג מעמדו ל"פקולטה למדע וטכנולוגיה של איראן" (Iran Faculty of Science and Technology), המוסד הציע תארים ראשונים ברוב תחומי ההנדסה ובכלל זה באדריכלות. בשנת 1978 המוסד קיבל מעמד של אוניברסיטה ונקרא בשמו הנוכחי.
בשנת 1990 החלו לימודים לתואר שלישי בהנדסה אזרחית וחומרים ובשנת 1995 הוענקו תוארי הדוקטור הראשונים באיראן בתחומי הנדסת חומרים, הנדסה מטלורגית והנדסת רכב.
קמפוסים
בנוסף לקמפוס הראשי בטהראן, יש לאוניברסיטה שני קמפוסים נוספים, ב: אראכ, בהשאר (אנ') וכן שניים בבנייה: דמאוואנד (אנ') ונור (איראן) (אנ').
נתונים אקדמיים
באוניברסיטה האיראנית למדע וטכנולוגיה יש 15 בתי ספר, 83 תחומי לימוד. מעל 5,500 סטודנטים לומדים בתוכנית לתואר ראשון, מעל 5,400 סטודנטים לומדים לתואר שני ומעל 940 לומדים לתואר שלישי.
- בית הספר להנדסת חשמל: הנדסה אלקטרונית, הנדסת ביו-אלקטרונית, תקשורת, חשמל, בקרה.[1][2]
- בית ספר להנדסת מכונות: מכניקת מוצקים, מכניקת זורמים, ייצור, הנדסת אווירונאוטיקה, ביומכניקה.[3][4]
- בית ספר למדעי החומרים: יציקה, מטלורגיה תעשייתית, קרמיקה, ביו-חומרים (Biomaterial) .[5]
- בית הספר להנדסה אזרחית: הנדסת משאבי מים וסביבה, הנדסה גיאוטכנית וגיאו-סביבתית, הנדסת תחבורה, הנדסת מבנים, הנדסת גיאומטיקה (Geomatics Engineering).[6]
- בית ספר להנדסת תעשייה: הנדסת מערכות, ניהול תעשייה וייעול.[7]
בבתי ספר נוספים:
- בית ספר להנדסה מתקדמת,
- בית ספר להנדסת רכב,
- בית ספר להנדסת רכבות,
- בית ספר למתמטיקה,
- בית ספר לכימיה,
- בית ספר להנדסת כימית, נפט וגז,
- בית ספר לטכנולוגיות חדשות,
- בית ספר לפיזיקה,
- בית ספר להנדסת מחשבים,
- בית ספר לאדריכלות ועיצוב סביבתי.
מחקר
- עבודות מחקר מתקדמות באוניברסיטה האיראנית למדע וטכנולוגיה:
- מבנים הידרולוגיים, במחלקה להנדסה אזרחית.
- אלקטרוניקה, במחלקה להנדסת חשמל.
- חומרים מתקדמים, במחלקה למדעי החומרים והנדסת מתכות.
- ננו-טכנולוגיה כמחקר בין-מחלקתי.
- ביו-טכנולוגיה, במחלקה להנדסה רפואית.
- מעבדת מחקר הידרודינמיקה, דינמיקת נוזלים ניסויית ונומרית, במחלקה להנדסת מכונות.
דירוג אקדמי
גדדגדג
| דירוג עולמי | ||
| ARWU | 901-1000 (2020) | [8] |
| CWTS | 386 (2020) | [9] |
| QS | 601–650 (2021) | [10] |
| THE World | 501–600 (2021) | [11] |
| USNWR | 904 (2021) | [12] |
| דירוג אזורי | ||
| QS אסיה | 151 (2025) | [13] |
בוגרים בולטים
פוליטיקה וממשל
- מחמוד אחמדינז'אד (תואר ראשון, שני, דוקטור, 1997). הנשיא השישי של איראן, וראש עיריית טהרן לשעבר.
- חמיד בהבהאני (Hamid Behbahani, B.S). לשעבר, שר המדע, המחקר והטכנולוגיה האיראני.
- קמרן דנשג'ו (Kamran Daneshjoo, B.S). לשעבר, שר המדע, המחקר והטכנולוגיה האיראני.
- עבדול רזה שייח'ול אסלאמי (AbdolReza Sheikhol Eslami, תואר ראשון, שני ושלישי). לשעבר, שר התעסוקה האיראני.
- מוחמד חוסיין סאפר חרנדי (Mohammad Hossein Saffar Harandi, BS) - שר התרבות וההכוונה האסלאמית האיראני לשעבר
- סייד קאזם וזירי האמנה (BS) – שר הנפט האיראני לשעבר
- מוחסן רזאי (BS) – לשעבר מפקד משמרות המהפכה, ומזכיר לשעבר של מועצת הבחינה היעילה של הרפובליקה האסלאמית של איראן
- אלירזה עלי אחמדי (Alireza Ali Ahmadi, BS). לשעבר שר החינוך האיראני לשעבר, נשיא אוניברסיטת פיימה נור (Payame Noor University).
- מוחמד סולימאני (Mohammad Soleimani,BS). לשעבר, שר טכנולוגיית המידע והתקשורת.
- מהדי גזאנפרי (תואר ראשון משנת 1986). לשעבר, שר התעשייה, המכרות והמסחר האיראני ושר המסחר.
אנשי עסקים
- אלירזה נאסירי (Alireza Nasiri, תואר ראשון משנת 1993) - מייסד תוכניות תואר מקוונות באוניברסיטת טהרן ואבי הייעור התעשייתי באיראן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Iran University of Science & Technology – School of Electrical Engineering, ee.iust.ac.ir
- ↑ Department Faculty Members – Iran University of Science & Technology – School of Electrical Engineering, ee.iust.ac.ir
- ↑ Academic Groups – Iran University of Science & Technology – School of Mechanical Engineering, mech.iust.ac.ir
- ↑ Iran University of Science & Technology – School of Mechanical Engineering, www.iust.ac.ir
- ↑ Iran University of Science & Technology – School of Metallurgy and Materials Engineering, www.iust.ac.ir
- ↑ Iran University of Science & Technology – School of Civil Engineering, civil.iust.ac.ir
- ↑ Study Majors and Degrees – Iran University of Science & Technology - School of Industrial Engineering, ie.iust.ac.ir
- ↑ ARWU World University Rankings 2020 | Academic Ranking of World Universities 2020 | Top 1000 universities | Shanghai Ranking - 2020, www.shanghairanking.com
- ↑ Centre for Science and Technology Studies (CWTS), CWTS Leiden Ranking, CWTS Leiden Ranking
- ↑ QS World University Rankings 2021 : Top Global Universities, Top Universities, 2025-08-08
- ↑ World University Rankings, Times Higher Education (THE), 2020-08-25
- ↑ Best Global Universities in Iran, usnews.com
- ↑ QS Asia University Rankings 2025 - Overall, Top Universities, 2025-08-08
האוניברסיטה האיראנית למדע וטכנולוגיה41724214Q4115110